שיכרון מרושת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשיכרון מרושת
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: שיכרון
מין: שיכרון מרושת
שם מדעי
Hyoscyamus reticulatus
ליניאוס, 1762

שִׁכָּרוֹן מְרֻשָּׁת (שם מדעי: .Hyoscyamus reticulatus L) - צמח עשבוני חד-שנתי או דו-שנתי, שעיר, דביק, מסועף וגובהו 40 עד 50 ס"מ ממשפחת הסולניים[1]. כותרתו דמוית משפך המורחב מאוד בפתחו. צבע הרקע של הכותרת הוא ארגמן-קרם והיא מרושתת במאות פסים ארגמניים. לאחר האבקה הגביע המשתייר בפרי מתקשה ושיניו מסתיימות בחוד דוקרני.

בית גדול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפוס תפוצתו מערב אירנו-טורני ותפוצתו משתרעת ממזרח התיכון ועד מרכז אסיה ואיראן[1]. בישראל הוא גדל כעשב רע בשטחים מעובדים ובאפיקים, בעיקר על במישורים ובבקעות המכוסים לס בחבלים ים-תיכוניים, בבתות ספר ובערבות בעיקר בבקעת באר שבע ובמערב הנגב. הוא נפוץ בצפון הנגב; מצוי בהרי יהודה; נדיר בשפלה, במערב הנגב, בהר הנגב ובאדום; נדיר מאוד בגולן, במישור החוף הדרומי, במדבר יהודה, בעמון ובסיני[2].

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיכרון מרושת בקרבת תל ערד

שיכרון מרושת מכוסה בשערות בלוטיות עד מקריח[3]. הגבעול חזק, פשוט או מסועף לרוב מהבסיס ונושא עלים ופרחים יחד.

הלוואים נעדרים והפטוטרות קיימות.

העלים מסורגים, פשוטים, מאורכים עד אזמליים, בעלי אונות עמוקות פחות או יותר, אורכן ארוך מרוחבן. העלים התחתונים בעלי פטוטרת. עלי הגבעול יושבים או קצרי פטוטרת. עלי הפרחים יושבים, שלמים או כמעט כך, חדים עד מתחדדים, לרוב בולטים החוצה מן הפרחים[4].

הפרחים סגלים או ארגמן, גדולים, חיקיים, יושבים (ללא עוקץ) ובלתי נכונים, דו-מיניים, ובעלי שחלה עילית ועטיף כפול, עלי הכותרת והגביע מאוחים, האבקנים ועמוד השחלה בולטים מלוע הכותרת.

הגביע מאוחה, בעל צינור דמוי צינור-פעמון, מסתיים בחמש שיניים בלתי שוות פחות או יותר, וקהות (מעוגלות בראשן). הגביע משתייר בפרי וגדל עמו (מתפרה)[3]. ובפרי הוא נוקשה ועם עורקים מוגבהים ובולטים.

הכותרת מאוחת 5 עלים, אורכה 20 עד 25 מ"מ, ארוכה בהרבה מהגביע, דמוית משפך עד פעמון והיא בעלת רשת צפופה של עורקים שצבעם ארגמן על רקע צהבהב עד סגול חיוור[4]. אוגן הכותרת בלתי נכון, דמוית פעמון רחב, בקוטר של 2 עד 3 ס"מ, עם 5 אונות מפושקות מאוד, כמעט שוות ומעוגלות בקציהן (קהות).

האבקנים 5, כמספר אונות הכותרת, אינם שווים באורכם זה לזה, וקבועים בבסיס צינור הכותרת ובולטים כרגיל מתוך הלוע. הזירים דקיקים וארוכים מהמאבקים.

השחלה עילית, עמוד שחלה ארוך ובולט מחוץ ללוע. הצלקת דמוית גולה.

הפרי הלקט לא קוצני, מרובה זרעים, בן 2 מגורות, כלוא בתוך גביע מתפרה שגדל עם הפרי ושיניו מסתיימות בחוד דוקרני. ההלקט הקטן נפתח על ידי מכסה[3]. הפתיחה היא היקפית היא נוצרת על ידי סדק רוחב ברקמת הניתוק שהתפתחה סביב, באופן שנוצר מכסה. גביע הפרי 2 עד 3 ס"מ, דמוי צינור-פעמון, נוקשה, בעל עורקים בולטים ומוגבהים; רוחב הצינור כ-1 ס"מ, לא מכווץ מעל האמצע; השיניים מתפשטות-מעוקלות, דוקרניות, אורכו כאורך צינור הגביע[4].

הזרעים מגובששים או מגוממים[3].

הפריחה מסוף ינואר עד תחילת מאי[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיכרון מרושת בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Hyoscyamus reticulatus, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ 1 2 שיכרון מרושת, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  3. ^ 1 2 3 4 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 397-401
  4. ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 587-590