שירות הביטחון של משרד הפנים הפולני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שירות הביטחון של משרד הפנים הפולני
Służba Bezpieczeństwa Ministerstwa Spraw Wewnętrznych
Herb prl 1980.png
תחום שיפוט פוליןפולין  פולין
תאריך הקמה 1956
סוכנות קודמת המשרד לביטחון הציבור
תאריך פירוק 1990
סוכנות מחליפה המדרד להגנת המדינה
מטה מרכזי ורשה
עובדים ~24 אלף, ~90 אלף מודיעים (1989)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רכב מדגם Citroën Traction Avant, ששימש את השירות.

שירות הביטחון של משרד הפנים הפולניפולנית: Służba Bezpieczeństwa Ministerstwa Spraw Wewnętrznych, בראשי תיבות: SB) היה השירות החשאי והמשטרה הפוליטית של פולין הקומוניסטית בשנים 19561990. זה היה חלק ממשרד הפנים כיחידה לביטחון המדינה. באופן רשמי, מטלותיה היו להבטיח את הסדר הציבורי, איסוף מידע בעל חשיבות לאומית, מודיעין נגדי, מאבק בטרור והגנה על גבולות המדינה. למעשה, התפקיד העיקרי היה לדכא את ההתנגדות הפוליטית למשטר המפלגת הפועלים המאוחדת, בעיקר תנועות לזכויות האדם, תנועות קתוליות ותנועות פועלים. הגוף פורק בשנת 1990 לאחר שינוי במערכת הסוציו-פוליטית של פולין.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף הביטחוני הראשון של המשטר הקומוניסטי בפולין - המשרד לביטחון פנים (IOB) - הוקם בינואר 1945, עוד לפני תום מלחמת העולם השנייה. הואנוצר על ידי מבנה המחלקה לביטחון פנים של הוועד הפולני לשחרור לאומי, שהיה בשליטת מפלגת הפועלים הקומוניסטית. זה היה הכלי העיקרי לדיכוי פוליטי של התקופה הסטליניסטית בשנים 19481953 - דיכוי ההתנגדות של צבא קריובה, טיהור השורות במפלגת השלטון ורדיפת הכנסייה הקתולית.

לאחר מותם של סטלין וביירוט הגוף פורק. בשנת 1954 הוקמה הוועדה לביטחון פנים. מעמדו של שירות זה פחת, אך לא חלו שינויים במבנה ובמשימותיו.

שנתיים לאחר מכן, לאחר אירועי אוקטובר 1956, הנהגת מפלגה חדשה בראשות ולדיסלב גומולקה ביצעה רפורמה במשטר. ביטחון המדינה נכלל במערכת של משרד הפנים, יחד עם שוטרים אזרחיים. צעד זה נתפס כסימן ל"ליברליזציה" - המשטרה הפוליטית צייתה לרשות אכיפת החוק ועברה מטרור המוני לדיכוי סלקטיבי. הצוות המבצעי ורשת המודיעים הסודיים צומצמה משמעותית. במקום פעילים עם כישורי לוחמת גרילה והתקפות טרור הגיעו עובדים צעירים ללא ניסיון ביטחוני קודם.

עם זאת, השינויים היו כמותיים ולא איכותיים. מטרת המבנה, תפקידיו ושיטותיו, באופן עקרוני, נותרו זהים. היה קשר הדוק בין תפקידי המשטרה וביטחון המדינה. כתוצאה מכך, לגוף לא הייתה מגבלה משפטית כמו המשטרה האזרחית הפוליטית. משרד הפנים בכללותו הפך לגוף של שליטה פוליטית וחקירה פוליטית. מצב זה נמשך בשנות השבעים, אם כי תחת שלטונו של אדוורד גרק, היקף האלימות הפוליטית בפולין פחת.

מעמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמדו המיוחד של שירות הביטחון במערכת משרד הפנים באה לידי ביטוי בכך שרוב הזמן (למעט בשנים 1965–1969), לשירות הביטחון רשמית לא היה ראש משלו. תפקיד זה בוצע על ידי שר הפנים או אחד מסגניו.

הבסיס המשפטי הרשמי לתפקוד שירות הביטחון של משרד הפנים גובש סופית רק ביולי 1983 והובהר בשנים 19851986.[1] לפני כן היו תקנות 1960 והדרכה מחלקתית לפעילות מבצעית משנת 1970 אך לא חוק של ממש.

שירות הביטחון של משרד הפנים של הרפובליקה העממית של פולין הייתה באופן מסורתי קשורה בקשר הדוק עם הק.ג.ב..[2][3]

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעילויות ביון ומודיעין נגדי;
  • מאבק בטרור;
  • דיכוי פעילויות בלתי חוקיות נגד המדינה;
  • אבטחת מידע;
  • הגנה על גבולות המדינה;
  • פיקוח על שלטון החוק;
  • שליטה על ציות למשטר;
  • הגנה אישית על מנהיגי המפלגה וחברי מועצת השרים של הרפובליקה.

מחלקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחלקת I - מודיעין זר
  • מחלקה II - מודיעין נגדי
  • מחלקה III - פעילויות פוליטיות נגד מדינות
  • מחלקה IV - פיקוח על הכנסייה
  • מחלקת V - "שמירה על הכלכלה"
  • מחלקה חברתית ומינהלית
  • מחלקה צבאית (תפקידי גיוס)
  • הלשכה לפיקוח (משפט מינהלי פלילי)
  • לשכת הדרכונים הזרים
  • הלשכה להגנת מנהיגי המפלגה והממשלה
  • לשכה "T" (ציוד מבצעי)
  • לשכה "C" (תיעוד)
  • הלשכה "W" (בקרת התכתבויות)
  • לשכת החקירות
  • לשכת ביטחון
  • משרד רישום
  • הלשכה לחשבונאות תפעולית
  • שירות משמר הגבול
  • הלשכה האקולוגית
  • לשכת המחקר (הופעלה בשנים 19821989, עסקה במחקר אישי של מנהיגי האופוזיציה)
  • לשכת הביטחון
  • הלשכה לחינוך פוליטי
  • מוסדות חינוך (כולל האקדמיה ובית הספר על שם דזרז'ינסקי)

רפורמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1981 שר הפנים, הגנרל צ'סלב קישצ'ק, החל לארגן מחדש את המחלקות. שינויים בולטים בוצעו במבנה שירות הביטחון:[4]

  • ביון ומודיעין נגדי (איחוד מחלקות I, II)
  • שירות ביטחון (איחוד מחלקות III, IV, מחלקות V)
  • שירות ביטחון מבצעי (איחוד הלשכות "C", "T", "W", מחלקות חברתיות ומינהליות, שירותים טכניים)

נכון לאוגוסט 1989 - זמן קצר לפני פירוקו, בשירות הביטחון של משרד הפנים עבדו 24.3 אלף עובדים במשרה מלאה ו-90 אלף מלשינים.

במאי 1990 פורק שירות הביטחון של משרד הפנים על ידי ממשלת תדיאוש מזובייצקי. משרד הגנת המדינה ומשרד הפנים החדש, בראשות קשישטוף קוזלובסקי, החלו בתהליך אימות לעובדי שירות הביטחון לשעבר. עד 1993, יותר מ-14 אלף איש עברו ביקורת שבוצעה בהתנדבות, מתוכם כ-10.5 אלף קיבלו חוות דעת חיובית והשאר לא גויסו מחדש.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]