שלאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פתיתים יבשים של שלאק. שלאק בצבעים שונים מופק מסטיקלאק שבא מארצות שונות, מנוקה בתהליכי ניקוי שונים, ומכיל אחוזים שונים של שומן חרקים.

שלאק (Shellac) הוא פולימר טבעי המיוצר על ידי חרקים קטנים (Laccifer lacca ,Kerria lacca [אנ']) בגודל 1–4 מ"מ, הגדלים על עצים בהודו, תאילנד, וארצות סמוכות. נקבות החרקים מוצצות שרף מהעץ עליו הן חיות, מייצרות מהשרף בתוך גופן חומר פלסטי דביק הנקרא סטיקלאק (Sticklac), מוסיפות לסטיקלאק 3%-6% שומן מתוך גופן, ופולטות את הסטיקלאק כחומר הגנה מפני מזיקים וכדבק העוזר להן להיצמד אל פני העץ.

סטיקלאק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטיקלאק מכיל בערך 80% חומר פלסטי טבעי המיוצר על ידי החרקים בתוך גופם. הסטיקלאק איננו שרף עץ ואיננו דומה לדבש דבורים. תהליך ייצור הסטיקלאק משרף העץ בתוך גוף החרקים דומה לתהליך ייצור גבינה מחלב. כמו שהחלב הופך לגבינה על ידי תוספת חומר כימי - רנט (rennet), כך שרף העץ הופך לחומר פלסטי על ידי תוספת כימיקלים מתוך גוף החרקים (תהליך כימי הנקרא פילמור).

עיבוד הסטיקלאק לשלאק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקבת החרקים מטילה ביצים בתוך הסטיקלאק. הזחלים בוקעים מהביצים וגדלים בתוך הסטיקלאק. אחרי שהזחלים גדלים ויוצאים מהסטיקלאק, מגרדים פועלים את הסטיקלאק מעל פני העץ. הסטיקלאק הגולמי מעורב בפירורים של קליפת עץ ובחרקים שלא הספיקו לברוח. את הסטיקלאק הגולמי מנקים על ידי חמום לטמפרטורה בה הסטיקלאק ניתך (בין 80 ל-120 מעלות צלזיוס) ואז אפשר לסנן את הסטיקלאק הנוזל מפירורי העץ ומהחרקים שנשארו בתוכו. תהליך הניקוי כולל גם שטיפה במים והמסת הסטיקלאק באלכוהול. שלב ביניים בתהליך הניקוי יוצר חומר הנקרא סידלאק (Seedlac). עם סיום תהליך הניקוי מקבלים את החומר הפלסטי הנקי הנקרא שלאק (Shellac). את השלאק מייבשים ומוכרים כפתיתים או באבקהאותם ממיסים באתנול כדי ליצור תערובת נוזלית.[1] השלאק צבעים רבים החל בגוון בהיר ביותר (פלטינה) ועד לחום כהה, עם גווני ביניים של חום, צהוב ואדום. הצבע מושפע מכמות שאריות החרקים בתערובת ובעונת האסיף. בתהליך זיקוק נוסף על ידי המסת השלאק באתנול ובנוזלים אחרים, אפשר להמשיך ולנקות את השלאק מחומרים בלתי רצויים ומחומר הצבע שהוא מכיל, עד שמקבלים אבקת שלאק לבנה המשמשת בעיקר לציפוי מאכלים.


שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלאק משמש לטיפול במשטחי עץ,[2] בתעשיית המזון (למשל, בזיגוג תפוחי עץ לשמירת הברק והטריות)[3] ובמלאכות יד.[4] הוא משמש כחומר זיגוג בכמוסות רפואיות.[5]

הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב השימוש בשלאק המופק מהפרשות חרקים לצורך ציפוי מאכלים התעורר דיון הלכתי אם הדבר מותר כפי שמותר לאכול דבש אותו מפיקה הדבורה (אגרות משה ועוד), או שמא תהליך ייצור הסטיקלאק בגוף החרקים הוא תהליך עמוק יותר בו ישנה התערבות משמעותית יותר של גוף החרק בייצור, ועל כן דינו כפי הכלל 'היוצא מן הטמא - טמא' (הרב אלישיב, הרב מרדכי אליהו ועוד). למעשה רוב גופי הכשרות לא נותנים כשרות למאכלים שצופו בשלאק.[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב חיים אדלר, של-לק מותר או אסור?, הליכות : בטאון המועצה הדתית בתל אביב יפו, גיליון 9–88, תשרי תשמ"א, עמ' 15–17.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלאק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "How and why to mix fresh shellac", StewMac.
  2. ^ "Shellac as a Woodworking Finish", Woodwork Details, Mar 26, 2021.
  3. ^ Fruit Coatings (Wax), Northwest Horticultural Council, 8/16/18.
  4. ^ George O'Hanlon, "Shellac—Applications and Use in Art", Natural Pigments, June 10, 2013.
  5. ^ Barbosa, J. & Conway, B. & Merchant, H., (2017) “Going Natural: Using polymers from nature for gastroresistant applications”, British Journal of Pharmacy 2(1). doi: https://doi.org/10.5920/bjpharm.2017.01
  6. ^ כשרות השלאק באתר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד
Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.