שלדג לבן-החזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שגיאת לואה ביחידה mw.wikibase.entity.lua בשורה 37: data.schemaVersion must be a number, got nil instead. שַׁלְדָּג לְבֶן־הֶחָזֶה (שם מדעי: Halcyon smyrnensis; שמו העברי חודש על ידי ביאליק, והוא הלחם של שָׁלָה + דָּג[1]) או בקיצור לבן־החזה הוא מין עוף הנמנה עם משפחת השלדגיים שמסדרת הכחלאים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו הממוצע הוא של שלדג לבן-החזה כ-28 סנטימטרים. ראשו גדול, מקורו אדום וארוך, וזנבו קצר. לגבו, לזנבו ולרוב כנפיו גוון כחול-ירוק בוהק, חזהו וגרונו לבנים ושאר גופו חום.

שלדג לבן־החזה נפוץ מאזור הבלקן והמזרח התיכון במערב, עד לפיליפינים במזרח. בניגוד למיני שלדג אחרים, לבן-החזה מצוי גם באזורים שאינם בקרבת מקווי מים. ניתן למוצאו באזורי ברכות דגים וביצות, אך גם בקרבת שדות חקלאיים, באזורי חורשה ובשדות בור. בישראל לבן-החזה נפוץ ביותר בצפון הארץ ובמרכז, והחל משנות ה-80 נחזה גם באזורים חקלאיים בנגב.

השלדג ניזון ממגוון גדול של טרף. בין השאר ניזון ממיני רכיכות שונים, מחרקים, מדגים, לטאות ודו-חיים. ישנן עדויות כי הוא ניזון לעתים גם מציפורים קטנות ומכרסמים (ראה תמונות בקישורים חיצוניים).

לבן-החזה הוא ציפור טריטוריאלית, כשבדרך כלל הטריטוריה משותפת לזוג פרטים (זכר ונקבה). מקנן במחילות באורך של כ-50 סנטימטרים אותן הוא חופר בגדות מקווי מים או בתילי עפר. גודל התטולה נע בין ארבע לשבע ביצים כדוריות ולבנות. שני ההורים דוגרים לסירוגין במשך 19 יום בממוצע, ולאחר מכן הגוזלים בוקעים מן הביצים, כשהם עיוורים ועירומים. בין בקיעת ביצה אחת לאחרת ייתכנו הפרשי זמן גדולים ביותר. בין בקיעתם לפריחתם מהקן נפוץ מוות מתת-תזונה בקרב הגוזלים. הגוזלים פורחים מהקן כעשרים וארבעה ימים לאחר הבקיעה. ההורים ממשיכים להאכילם מספר שבועות לאחר פריחתם, בטרם יהיו בוגרים דיים לחיים עצמאיים.

לבן-החזה מאופיין בקולניותו הרבה. קולו חזק וצווחני והוא נוהג להשמיעו מנקודות גבוהות או בולטות בשטח, בעיקר בעת החיזור.

השלדג אינה ציפור ידידותית אך במיתולוגיה היוונית הופיע השלדג כשליח שביקש מהאלים להרגיע את הים וכך הפך לסמל למזל טוב, בעיקר בקרב יורדי ים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]