שלום אליהו ננקנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שלום אליהו ננקנסקי. מאחור: הרב יהושע הוטנר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב שלום אליהו ננקנסקי (ננקובסקי) (בערך תרס"ה - נפטר בד' בחשוון תשל"ז, 1976) היה מחברי הצוות הראשון של מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומהעובדים ב"מפעל הש"ס הישראלי השלם" של מכון התלמוד הישראלי השלם.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגרודנה שבפולין ולמד בישיבת קמניץ. בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת מרכז הרב. הוסמך לרבנות בידי הרב אבא יעקב הכהן בורוכוב בכ"ו בניסן תרפ"ז ובידי הרב קוק בט' בשבט תרצ"ב. כן למד את מלאכת השו"ב.

בחורף תרצ"ב היה בין העשרה שבחר הרב קוק כדי להקים את "מכון הרי פישל". בתרצ"ו המליץ עליו הרב צבי יהודה הכהן קוק עבור העתקת כתבי הראי"ה והוא העתיק את "באר אליהו", ביאורו של הרב קוק לביאור הגר"א להלכות דיינים והלכות עדות בחלק חו"מ בשו"ע.

שימש כשוחט ביישוב מרבק שבמחוז תל אביב-יפו[דרוש מקור: מצאתי ברב נריה שהיה אמור לשמש שם, לא ששימש בפועל]. היה אמור לכהן כרבה של תל ליטוינסקי,[1] אך במוצאי השבת הראשונה לאחר בחירתו, בין סוף אדר ב' לתחילת ניסן תרצ"ה, עזב את המקום. הוא נימק זאת בכך שאחד התושבים שם צחצח את נעליו בשבת. הרב ננקנסקי העיר לו על כך בנועם, והוא הפסיק אמנם לצחצח בנוכחותו, אולם אחרי שהרב עזב הוא המשיך לצחצח.[2]

החל משנת תש"ג ובמשך כחמש עשרה שנה עבד במפעל מפעל הש"ס הישראלי השלם. כותבי הערכים באנציקלופדיה התלמודית וביד הרב הרצוג הסתייעו במפתחות שערך.[3]

לרב ננקנסקי נולדו שלושה בנים. בנו הרב שמעון היה רב בית הכנסת הגדול בבני ברק. בנו הרב אפרים מרדכי[4] היה ר"מ בכיתות הגבוהות בתלמוד תורה עץ חיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'בעולם הרבני', שערי ציון, שנה טו ד-ו, טבת אדר תרצ"ה, עמ' עב
  2. ^ עדות בנו הרב שמעון ננקנסקי. ראו הפרק שהקדיש לו הרב משה צבי נריה בליקוטי הראי"ה ג' (ב"לקריאה נוספת") מובא גם במאמר "את צנועים חכמה" על הרב ננקנסקי באתר שורש.
  3. ^ שם.
  4. ^ פרסום נישואין, שערים, 16 בפברואר 1955, עמ' 3