כתבי הראי"ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלק מהספרים שכתב הרב קוק

המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב. נמצא בשימוש בעיקר על ידי תלמידי ישיבות, כמו גם השם "הראי"ה" עצמו.

חלק מן הכתבים ראו אור בחייו (כגון אדר היקר, עץ הדר, ריש מילין, חלק גדול מהספר מאמרי הראי"ה, אורות התורה, אורות האמונה, מהדורות ראשונות של חבש פאר, אורות התשובה, אגרות הראי"ה ושבת הארץ); אולם רוב כתביו יצאו לאור לאחר פטירתו.

חלק מאותה ספרות הם חיבורים שיצאו ללא עריכה שהם בעיקר חיבורים מקוריים שלו (כגון ספרי ההלכה, החידושים, ערפילי טהר, עין איה, עץ הדר וראש מילין) וכן ספרי השו"ת והאגרות (שאמנם סדרם נערך אך לא הנוסח), וחלק גדול מהווה ליקוט ועריכה של דברי הגות שכתב הרב קוק (כגון אורות, אורות הקודש, אורות התורה, אורות האמונה, ארץ חפץ, משנת הרב וחזון הגאולה). ישנם ספרים שיצאו לאחר פטירתו במהדורות מורחבות עם הוספות (כגון חבש פאר, שבת הארץ, אורות התשובה, אגרות הראי"ה ומאמרי הראי"ה).

כתביו עוסקים בתחומי הלכה ופסיקה, אגדה, פילוסופיה, הגות, פרשנות המקרא, פרשנות התלמוד הבבלי, מוסר, קבלה ועוד.

כיום הכתבים המחשבתיים של הרב קוק מהווים מוקד משמעותי לדיון ביחס להשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, ונלמדים כחלק משמעותי מסדר היום בעשרות ישיבות ומכינות. חלק מהכתבים זכו לכינוי "הש"ס הלבן" על שום הפופולריות שלהם בזרמים מסוימים, הדומה בחלק מהם לפופולריות של ש"ס הגמרא, ועל שום צבע כריכתם בחלק מההוצאות.

עריכת הכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין כתבי היד של הרב קוק, זכו לפרסום פנקסים המכונים שמונה קבצים. פנקסים אלה שימשו כמה מתלמידי הרב קוק, לצורך עריכת כתביו בספרים שונים. מהם ערך הרב דוד כהן ("הרב הנזיר") את 'אורות הקדש'. גם 'אורות', 'אורות התשובה', ו'עולת ראי"ה' שנערכו בידי בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה מבוססים בעיקר עליהם. ככלל כל ספרי ה'אורות' הם ספרים שנערכו בידי תלמידיו של הרב מפנקסים שכתב. קבצים אלו נדפסו גם בצורתם המקורית ללא כל עריכה. והדבר ספג ביקורת מצד אחדים מתלמידי הרב צבי יהודה, שטענו כי דרכו של רבם בהבנת הכתבים (על ידי לימוד הקטעים בהקשרים מסוימים) היא הדרך הלגיטימית היחידה לפרסום כתבי הרב. בשנת תשס"ו יצאו לאור עוד חמישה מפנקסיו של הרב בצורה לא ערוכה ונקראו 'קבצים מכתבי יד קודשו', ובשנת תשס"ח יצא חלק נוסף.

מספריו וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבצים לא ערוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמונה קבצים - הוצאת משפחת רענן, ירושלים תשנ"ט. מהדורה מיוחדת לבני ישיבות, ירושלים תשס"ד.
  • ערפלי טוהר - קובץ ב' מ"שמונה קבצים" שהודפס בפני עצמו. נדפס באופו חלקי, יפו, תרע"ד. הוצאה חדשה וערוכה נעשתה על ידי מכון הרצי"ה, ירושלים תשמ"ג.
  • קבצים מכתב יד קדשו - כרך א' - חמישה מפנקסי הרב (ובכללם פנקס י"ג שיצא בפני עצמו בהוצאת המכון על שם הרצי"ה, ירושלים תשס"ד) בעריכת בועז אופן (לא הנוסח), הוצאת המכון להוצאת גנזי הראי"ה, ירושלים תשס"ו. מהדורה שנייה מתוקנת - ירושלים תשע"ה.
  • קבצים מכתב יד קדשו - כרך ב' - בכריכה רכה בעריכת בועז אופן (לא הנוסח). בהוצאת המכון להוצאת גנזי הראי"ה, תשס"ח.
  • קבצים מכתב יד קדשו - כרך ג - פנקס ה' מתקופת יפו (תרס"ד-תרע"ד), בכריכה קשה בעריכת בועז אופן (לא הנוסח). בהוצאת המכון להוצאת גנזי הראי"ה, תשע"ח.
  • פנקסי הראי"ה חלק ראשון - הפנקסים שב"קבצים מכתב יד קודשו" ועוד שבעה פנקסים קטנים בעריכת הרב בן ציון שפירא והרב זאב נוימן (לא הנוסח). הוצאת המכון ע"ש הרצי"ה, תשס"ח.
  • פנקסי הראיה חלקים שני, שלישי ורביעי - בהוצאת המכון ע"ש הרצי"ה. חלק ממנו הוא החיבור לנבוכי הדור שפורסם כאן בהשמטות רבות (ראה בקישור החיצוני השני השוואה בין המקור לפרסום כאן).
  • מציאות קטן - הוצאת "מגיד", תשע"ח. הפנקס הראשון שחיבר, בתקופת כהונתו כרב העיירה זיימל.

מחשבה, אגדה ומוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדר היקר - פרקי כתיבה ("אדר היקר" נכתב לזכר הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים שכונה בראשי תבות האדר"ת והיה חותנו של הרב קוק בזיווגו הראשון של הרב קוק שהתאלמן מרעייתו הראשונה ונשא לאחר מכן את בת אחיו התאום של האדר"ת, הרב צבי יהודה רבינוביץ־תאומים). בסדרת ספרי הרב של מוסד הרב קוק יצא עמו החיבור "עקבי הצאן" בשם אדר היקר ועקבי הצאן.
  • עקבי הצאן - מאמרים מחשבתיים.
  • מוסר אביך ומידות הראי"ה - פרקים בתיקון המידות. יצא בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה.
  • ראש מילין - דרשות על הטנת"א: הטעמים, הניקוד, התגים והאותיות העבריות.
  • עין איה - ביאור על אגדות התלמוד מתוך מסכת ברכות ומסכת שבת מהתלמוד הבבלי המופיעים בספר "עין יעקב" מאת הרב יעקב בן חביב שאסף את אגדות התלמוד. לספר זה רומזת המילה הראשונה ("עין") בשם הספר, והמילה השנייה רומזת לשם המחבר בראשי תבות (אי"ה - אברהם יצחק הכהן). הרב קוק כתב שתי גרסאות: אחת בחו"ל ואחת ביפו. רק גרסת חו"ל יצאה לאור בהוצאת מכון הרצי"ה.
  • מדבר שוּר - דרשות מימי רבנותו של הרב בחו"ל, קרוי "שוּר" מלשון ראיה (בדומה למשמעות "קוק" ביידיש). 'מכון הרצי"ה', ירושלים תשנ"ט.
  • באורי הראי"ה למסכת אבות - ליקוט מכִתבי הרב המבארים את מסכת אבות בתוספת כתבי יד שלא פורסמו עד כה, 'מכון הרצי"ה', ירושלים תשס"ו.
  • אגרות הראי"ה - אגרותיו של הרב קוק שקובצו בארבעה כרכים שיצאו בשתי הוצאות. אגרות מעשר שנותיו האחרונות לא פורסמו עדיין. בחייו יצא כרך עם 140 מכתבים מהשנים תרס"ח-תר"פ בשם אגרות ראי"ה (ללא ה' הידיעה), ירושלים תרפ"ג.
  • חזון הגאולה - על גאולת ישראל וחביבות ישיבת הארץ מן המקורות. נערך על ידי הרב מאיר בר־אילן והרב יהושע הוטנר. (במשך זמן רב הספר לא היה בנמצא, אך מרבית הפיסקאות שבו הובאו בספרים אחרים. לאחרונה יצאה מהדורה חדשה של הספר). לראשונה יצאה הספר בהוצאת 'האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק' בסיוע הקרן הקיימת לישראל, ירושלים תש"א; וכן יצא הספר בהוצאת 'האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק', ירושלים תשי"א ותשל"ד. הספר הודפס בהדפסה מצומצמת של דפוס צילום של המהדורה הראשונה בידי הוצאת 'ספרי הראי"ה קוק', ניו יורק תשל"ד.
  • חזון הצמחונות והשלום - קובץ מאמרים על אידיאל הצמחונות ערוך בידי הרב "הנזיר". יצא בשני מהדורות מבוארות בידי הרב חגי לונדין לציבור הרחב ולתלמידי ישיבות ואולפנות.
  • לנבוכי הדור - ספר נרחב המרכז את הגותו המוקדמת והמהפכנית של הרב בדבר דרכי ההתמודדות של היהדות עם גישות המדע והמודרנה.
  • מאמרי הראי"ה : קובץ מאמרים - שני כרכים של מאמריו והרצאותיו בעריכת הרב אלישע אבינר ודוד לנדאו, תשמ"ד. חלקם כבר פורסמו במקומות אחרים כמו "קריאות גדולות" או בעתונים, כתבי עת וקבצים.
  • עולת ראי"ה, שני כרכים על סידור התפילה היהודי בעריכת הרצ"יה קוק.
  • השבת ישראל והזמנים - קובץ מאמרים לשבת ולמועדים.
  • קובץ מאמרים - מאמרים רעיוניים של הרב קוק שפורסמו בעתון "היסוד" בשנות קיומו (תרצ"ג-תרצ"ה). בהוצאת מערכת היסוד ליום השלושים לפטירתו, תל אביב תרצ"ו.
  • קריאות גדולות - מאמרים וכרוזים שבהם פנה הרב קוק לעם או לעולם שעוסקים בציונות וגאולה, בבעלותנו על ירושלים בכלל והכותל בפרט, שמירת מצוות. ביניהם התפרסמה בייחוד "הקריאה הגדולה: לארץ ישראל" שהיא קריאה לכל היהודים לעלות לארץ שיצאה לאור במהדורה מוערת.[1] קריאות שונות התפרסמו בעיקר ב'מאמרי הראי"ה', אך גם ב"אורות" כמו "קריאה גדולה" (לא הקריאה לעלייה לארץ).
  • הסנגוריה במשנת הרב קוק, בעריכת הרב בנימין אפרתי, מוסד הרב קוק, תשמ"ט (1989)
  • מזמורי תהילים ואורות הקודש - ליקט וערך לפי סדר המזמורים הרב יוחנן פריד הוצאת "בית הרב" וש' ז'ק ירושלים תשנ"ה

ספרי "אורות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורות - פרקי גאולה בעריכת הרצי"ה קוק. יצאו הוצאות מבוארות רבות לחלקים של הספר.
  • אורות הקודש - משנתו של הרב קוק בעריכת הרב "הנזיר". יצא כולו לאחר פטירת הרב, אך העריכה החל בחיי הרב ובעידודו. חוץ מארבעת הכרכים המוכרים בהוצאת "מוסד הרב קוק", יצא אורות הקודש ה' כחלק מהספר "נשמה של שבת" (חברון תשנ"ט) שנכתב לזכרו של הרב אליהו שלמה רענן, נכד הרב קוק, שנרצח בביתו בחברון (בעריכת מנחם אריאלי).
  • אורות התשובה - בעריכת הרצי"ה קוק. יצאו כמה הוצאות מבוארות.
  • אורות התורה - על ערך התורה, לימודה והדרכתה בעריכת הרצי"ה קוק. יצאו הוצאות עם ביאורים. הרב שלמה חיים הכהן אבינר פרסם בתשס"ו ביאור עם כותרות, סיכומים, הגדרות מושגים, ומפתחות.
  • אורות הראי"ה - ליקוט קטעים אישיים וכלל ישראליים מכתבי הרב (כותרת המשנה של השם היא "פרקים אישיים וכלל ישראליים"), בעיקר שירים, יצא בסדרת ספרי הרב קוק של "מוסד הרב קוק" באותו כרך יחד עם "אורות התורה", "אורות התשובה", "מוסר אביך (ומדות הראיה)" ו"ראש מילין", ירושלים תשמ"ה (הדפסה ראשונה - מאז הסדרה הודפסה פעמיים נוספות ולאחרונה בתשנ"ב).

הלכה וש"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משפט כהן - שו"ת בנושאי מצוות התלויות בארץ, הלכות בניין בית הבחירה, הלכות סנהדרין, הלכות קורבנות והלכות מלכים. נערך על ידי הרצי"ה. יצא לראשונה במוסד הרב קוק, ירושלים י"ט באב תרצ"ז.[2]
  • אורח משפט - שו"ת בנושאי חלקי אורח חיים וחושן משפט של השולחן ערוך. נערך בידי הרצי"ה. הודפס לראשונה במוסד הרב קוק, ד' באייר תשל"ט.
  • עזרת כהן - שו"ת בנושאי חלק אבן העזר של השו"ע. יצא לראשונה במוסד הרב קוק, י"ט באב תרצ"ז.
  • דעת כהן - שו"ת בנושאי חלק יורה דעה. נערך על ידי הרצי"ה. הודפס לראשונה במוסד הרב קוק, ירושלים כ"ח באב תש"א.[3]
  • עיטור סופרים, הצעות לתיקון הספרות התורנית ודרכי ההוראה, וילנה ה'תרמ"ח.[4]
  • שבת הארץ - על הלכות השמיטה, כולל מבוא מחשבתי ופתיחה ארוכה שבה הוא מבסס את היתר המכירה. יצא במהדורה מחודשת ונרחבת בהוצאת מכון התורה והארץ עם הוספות של דברים מכתביו, הערות הרצי"ה מכתביו, והערות, ומקורות ו"תוספת שבת" מחברי המכון.[5] המבוא לשבת הארץ הוהדר בשנת ה'תשע"ה על ידי הרב יהושע מגנס.
  • באר אליהו - ביאורים על ביאורי הגר"א התמציתיים לשולחן ערוך. יצאו עד כה שלושה חלקים: שני חלקים על הלכות מחלק חושן משפט - באר אליהו : פירוש לביאור הגר"א על הלכות דיינים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד (הדפסות נוספות בתשל"ג ובתשנ"ג); ובאר אליהו : חלק שני/פירוש לביאור הגר"א על הלכות עדות ותחילת הלכות הלואה, "מכון הרצי"ה, ירושלים תש"ס. בנוסף יצא לאור באר אליהו : פירוש לביאור הגר"א על תחילת הלכות כתובות, מכון הרצי"ה, תשמ"ח.[6]
  • זבחי ראי"ה - חידושים על מסכת חולין, מוסד הרב קוק, תשמ"ה (מהסדרה הלבנה).
  • מצות ראי"ה - חידושים על הטור והשו"ע ומפרשיהם, מוסד הרב קוק, תשמ"ה.
  • עץ הדר - על העדפת אתרוגים מארץ ישראל והפסול שבאתרוגים מורכבים, מוסד הרב קוק, תשמ"ה.
  • חוקות הארץ - על הלכות כלאיים (כסגנונו של שבת הארץ), יצא לאור על ידי מכון התורה והארץ, אשקלון משנת תשס"ו.
  • אב בחכמה : כרם הראיה - אגרות של הרב קוק ואליו העוסקות בהתמודדותו של הרב עם יישום המצוות התלויות בארץ במושבות הראשונות (בעריכת הרב אברהם זק"ש). האגרות רואות אור לראשונה בספר זה.
  • טוב ראי - ליקוט חידושי הלכה, הערות וביאורים למסכתות התלמוד הבבלי מכתבי הרב ודבריו. יצאו עשרה כרכים בין השנים תשמ"ז-תשס"ח, רובם בעריכת הרב ברוך תאנה, כשחלקם יצאו במהדורה שנייה.[7]

כללי (גם הלכה וגם מחשבה ואגדה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טוב ראי"ה - ליקוט חידושים על הש"ס בהלכה ובאגדה.
  • חבש פאר - חיבורו הראשון של הרב קוק שעוסק בחשיבות מצות הנחת תפילין והנחתן במקומן הנכון. יצא לראשונה בוורשה תרנ"א. מהדורה שנייה מורחבת יצאה בירושלים תרפ"ה ובו הוספות בהלכה ובאגדה לתוכן העיקרי של הספר הכוללות: תשובה שלו לרב שרצה להקל בזה; דרשות של הרב קוק שדרש בנושא זה בהיותו רב צעיר כשהסתובב בעיירות עם ספרו; דברי מחשבה בנושא תפילין מחיבורו "עין איה"; הערות על דברי הרב ב"חבש פאר" של האדר"ת, הרב צבי פסח פרנק, הרב יעקב משה חרל"פ והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי עם הערות עליהן מאת המו"ל (הרב יצחק אריאלי), ותשובת הרב קוק למעירים. מהדורה זו הודפסה בסדרה הלבנה של מוסד הרב קוק בתשמ"ה
  • גנזי ראי"ה (א'-ז') - ליקוט דברי הלכה ואגדה מכתבי הרב קוק. בעריכת הרב בן ציון שפירא, אדר תש"ן.
  • שמועות ראי"ה - שיחות הרב קוק בסעודה השלישית כפי שסיכם הרב קלמן אליעזר פרנקל, שהיה מהמשתתפים הקבועים בסעודה השלישית בבית הרב קוק והיה מסכם את השיחה בכל מוצאי שבת. את השיחות ערך הרב חיים ישעיהו הדרי נשיא ישיבת הכותל
  • נפשי תקשיב שירו - לקט שירים של הרב קוק בעריכת הרב יעקב הלוי פילבר, המכון לחקר משנת הראי"ה (בראשות הרב פילבר), וישיבת רמת גן, מנחם אב תשנ"ח.
  • כרוזי ראי"ה - קובץ כרוזים, קריאות, מודעות, קול קורא, גילויי דעת, מכתבים פומביים ותעודות נוספות, בעריכת יוחנן מ' ישמח. ירושלים, תש"ס

ליקוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארץ חפץ - אמרות על ארץ ישראל ובניינה, בעריכת הרב ישעיהו שפירא (האדמו"ר החלוץ). לאחרונה יצא הספר בהוצאת "אורות" ומשפחת הרב שפירא, בית אל תשס"ה (מהדורה רביעית מתוקנת ומנוקדת בעריכת הראל כהן עם תיקונים והוספות מהמהדורה השלישית והמנוקדת הראשונה שיצאה ביישוב רחלים בתשנ"ה באותה הוצאה משותפת). הספר יצא לראשונה בהוצאת "דרום", ירושלים תר"ץ; ובפעם השנייה בהוצאת יוסף שפירא (בן הרב שפירא), תל אביב תשל"ד. וכן יצא במהדורה מיוחדת לכבוד 40 שנים לפטירת הרב שפירא בהוצאת ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, כפר הרא"ה תשמ"ה.
  • אוצרות הראי"ה - לקט מאמרים במחשבה והלכה, חידושים על הש"ס, אגרות כרוזים, אמרות ושירים של הרב של הרב קוק, עם ביאורים, תקצירים ומפתחות לחיבורים המחשבתיים שיצאו מכתביו. הליקוט, העריכה והביאור של הרב משה צוריאל. יצא במהדורה שנייה ומורחבת בחמישה כרכים בהוצאת ישיבת ההסדר ראשון לציון, ראשון לציון תשס"ב. ובשנת תשע"ו יצאו שני כרכים נוספים בסדרה זו. במהדורה זו הוקדש הכרך הרביעי ל"שמונה קבצים" שלא יצאו לאור בזמן המהדורה הראשונה (ארבעה כרכים בהוצאת ישיבת ההסדר שעלבים, שעלבים תשמ"ח); בכרך הראשון תולדות הרב, ביאורים לשיטותיו, "ניצוצות" מתורתו ולקט אגרות; בשני מאמרים בנושאים שונים, מדבריו שבעל פה, אמרות יפות, מכרוזיו, "אורות" מתורתו ולקט שירים; בכרך השלישי מאמרי הלכה וחידושים בש"ס ותקצירים למספר ספרי מחשבה: "אורות", "אורות הקודש", "אורות התורה", "מוסר אביך", 'עולת ראי"ה' ו"ערפילי טוהר"; בכרך הרביעי תקצירי פסקאות, ומפתחות ל"שמונה קבצים" עם מקורות, ביבליוגרפיה ונספחים; הכרך החמישי כולו מוקדש למפתחות שונים.
  • אגרות חמדה - לקט אגרות ואמרים בנושא השמיטה - אגרות ומאמרים בהלכה ובמחשבה בנושא השמיטה שנלקטו מכתבי הרב קוק שנדפסו ושבכתב יד, בתוספת מאמרים ומכתבים של בנו הרצי"ה שעניין הלכות שנת השמיטה וחיבתה. ליקט וערך: הרב יוסף אלנקווה שהוציא לאור את המהדורה השנייה המתוקנת והמורחבת ביד בנימין תשס"ח (המהדורה הראשונה בהוצאת 'המכון ע"ש הרצי"ה קוק', ירושלים תשמ"ז).
  • משנת הרב - לקט מכתבי הרב בעשרה עניינים המחולקים לעשרה פרקים, בעריכת הרב משה צבי נריה. מהדורה שלישית מורחבת, מתוקנת ומנוקדת יצאה בהוצאת "אורות", בית אל תשנ"ב, ומהדורה זו הודפסה שוב בתשנ"ה עם תיקונים והוספות מסוימות. לראשונה יצא הספר בהוצאת "ההנהלה הארצית של ארגון בני עקיבא בארץ ישראל", ירושלים תרצ"ו.
  • פניני הראי"ה - לקט ביאורים ודרשות על פרשיות השבוע בעריכת הרב משה יחיאל צוריאל. הוצאת ישיבת אוצרות החיים, ראשון לציון, סיוון תשס"ח.
  • אורות האמונה - בעריכת הרב משה גורביץ, ירושלים תשמ"ה.
  • אורות התפילה - בעריכת הרב משה צבי נריה. מהדורה שנייה מנוקדת ומורחבת בהוצאת "מעליות", מעלה אדומים, תשס"ג (מהדורה ראשונה בתשל"ט).
  • אורות המקדש - בעריכת אליצור סגל, הוצאת תפילין בית אל, תשנ"ז.
  • אורות הנבואה - בעריכת הרב יששכר היימן, הוצאת מעליות תשס"ח.
  • אורות החנוכה - מאמרים לחנוכה בהלכה ובאגדה מכתבי הרב קוק בעריכת הרב מרדכי גרינברג (הלכה ואגדה), תל אביב תשל"ו.
  • מאורות הראי"ה - מאמרים ורעיונות על המועדים באבעה כרכים בעריכת הרב בן־ציון שפירא בסיוע נוספים (בעיקר הרבנים מיכאל הרשקוביץ ודוד לנדאו בעריכת כתב היד מדבר שור שמאז כבר יצא לאור, הרב פילבר בעריכת הדברים מ'עין אי"ה' והרב זאב נוימן בהגהה). בהוצאת 'מכון הרצי"ה': "ירח האיתנים" - אלול תשנ"ד, "חנוכה, ארבע פרשיות ופורים" - אדר א' תשנ"ה (מהדורה שלישית), "הגדה של פסח" (עם תוספת של לקט "בחודש האביב") - אדר תשנ"ו (מהדורה שלישית), שבועות - תשנ"ד.[8]
  • הליכות הראי"ה (4 כרכים) - לימודים, הוראות והדרכות אישיות של הרב קוק. "ספריית חוה", בית אל תשס"ה.
  • חדריו - פרקים אישיים מרשימותיו של הרב קוק בעריכת רן שריד, רמת גן אלול תשס"ב (מהדורה שנייה).
  • חומש הראי"ה - ליקוט כתבי הרב קוק לפי סדר פסוקי התורה, בעריכת הרב חגי לונדין והרב יאיר רמר, הוצאת "אור וישועה", חיפה תש"ע-תשע"ה.
  • יש לך כנפי רוח - יצא באלול תשע"ב. לקט פסקאות מפנקסי הרב ומספריו, העוסק באישיות האדם ובצורך באמון עצמי. נערך ויצא בידי תלמידים מישיבת רמת גן. בשנת תשע"ה יצא מחדש בתוספת פסקאות חדשות.
  • הסכמות הראיה - יצא לאור בשבט התשע"ז - אוסף של כל ההסכמות שנתן הרב לספרים בכל תחוצי ומקצועות התורה, הספרות ווהגות הרעיון והמעשה הציוני (חלק א - עד שנת תרפ"ז)

הוצאות לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית ספרי הרב קוק ראו אור בהוצאת "מוסד הרב קוק" בירושלים, והם נכרכו בכריכות לבנות (בעבר היו הספרים נכרכים גם בכריכות חומות ואפורות). בשל צבע הכריכות מכונים ספרים אלו לעיתים בכינוי "הש"ס הלבן".

ספרים נוספים, כדוגמת עין איה וטוב רואי, יוצאים בהוצאת "מכון הרציה"[9] המסונף לישיבת מרכז הרב. מספר ספרים אחרים ראו אור במסגרות שונות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף קלנר, מילון הראי"ה: ערכים ומונחים בכתבי הרב, הוצאת עטרת ירושלים, תשע"ג
  • משה צוריאל (עורך), אוצרות הראי"ה - ליקוטים מכתבי הרב, ומפתחות לכתבי הרב בארבעה כרכים במהדורה הישנה וחמישה כרכים במהדורה חדשה (החמישי הוא כרך המפתחות לכתבי הרב קוק.
  • מפתחות לכתבי הראי"ה - מפתחות ותקצירים לכתבי הרב קוק במחשבה, בעריכת הרב בועז אופן
  • יונתן מאיר, אורות וכלים: בחינה מחודשת של חוג הראי"ה ועורכי כתביו, קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית", י"ג, תשס"ה־2005, עמ' 163–247

ביאורים לכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב חן חלמיש, אל הנפש - מסע אל הנפש וכוחותיה בעקבות ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק "מוסר אביך", "ראש יהודי" תשס"ט (ביאור ל"מוסר אביך" עם הטקסט של 'מדות הראי"ה' בסופו)
  • הרב חגי לונדין, ביאורים במאמר למהלך האידיאות בישראל - משמעות הגלות והגאולה של עם ישראל ועומק מהלכו ההיסטורי, הוצאת מעליות שעל ידי ישיבת "ברכת משה", תשס"ה
  • הרב חגי לונדין, ביאורים במאמר הדור - – יחסו של הרב קוק כלפי דורנו, דור הגאולה, הוצאת מעליות שעל ידי ישיבת "ברכת משה", תשס"ח.
  • הרב חגי לונדין, ביאורים במאמר חזון הצמחונות והשלום - - יחסו של הרב קוק כלפי הצמחונות, הוצאת "בנין התורה", תשס"ט (לבני ישיבות)
  • הרב חגי לונדין, ביאורים במאמר טללי אורות - הוצאת "בנין התורה"
  • הרב חגי לונדין, ביאורים במאמר דעת אלוהים - הוצאת "בנין התורה", תשע"ג
  • הרב חגי לונדין (עורך ומבאר), יצירה ישראלית: ספרות, שירה, אומנות ואסתטיקה, בכתביו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק: ע’ פסקאות מלוקטות ומבוארות, "ראש יהודי", ירושלים חנוכה תשס"ט
  • הרב חגי לונדין, על הרמוניה, צמחונות ושלום: קווים לדמותו של העולם העתידי, על פי מאמרו הרב אברהם יצחק הכהן קוק "חזון הצמחונות והשלום", "ראש יהודי", תשס"ח (לציבור הרחב)
  • מיכאל לוצקי, אורות לימוד התורה - פרק ו' מאורות התורה עם מבנה הסעיפים, תוכנם וכמה עיונים, ירושלים חשון ה'תשע"א
  • ראובן מאמו (עורך), החינוך בראי"ה: עיון בפרקי חינוך (ליקוט פיסקאות ואגרות של הרב קוק בענייני חינוך המפוזרים בכתביו), המכללה האקדמית הדתית למורים, ירושלים תשנ"ח
  • הרב זאב סולטנוביץ', ביאורים למאמר למהלך האידיאות בישראל, מכון הר ברכה, ה'תשס"ח
  • הרב זאב סולטנוביץ', ביאורים לאורות ישראל (שני חלקים), מכון הר ברכה, ה'תשס"ח
  • הרב זאב סולטנוביץ', ביאורים לאורות הקודש (חכמת הקודש), מכון הר ברכה, ה'תשע"ד
  • הרב זאב סולטנוביץ', ביאורים לאורות מאופל, מכון הר ברכה, ה'תשע"ח
  • הרב יובל פרוינד, פסיכולוגיה של מעלה - תורת הנפש של הרב קוק, "ראש יהודי", ירושלים תשס"ט
  • הרב יובל פרוינד, מדות הראיה: טהרת מידות הנפש, "ראש יהודי", ירושלים תש"ע (ביאור ל'מדות הראי"ה' עם "סדר טהרת מידות הנפש" מ"אורות הקודש" ג' ו"קיצור מסילת ישרים" שכתב הראי"ה ויצא לראשונה בידי בנו בתש"ז)
  • הרב יובל פרוינד, משיב הרוח - ע’ (70) פסקאות המשיבות את הרוח בסימן עי"ן טובה, "ראש יהודי", ירושלים תשס"ז
  • הרב יובל פרוינד (עורך ומבאר), לפרוש כנפיים: תפילה, רצון והתחדשות על פי תורתו של הרב קוק, קרן ההפצות של "ראש יהודי", ירושלים תשע"א
  • הרב יובל פרוינד (עורך ומבאר), ניצוצות: הארות, עצות ותובנות ע"פ דרכו של הראי"ה קוק, "ידיעות אחרונות - ספרי חמד" ו"ראש יהודי", תל אביב תשע"א (פסקאות מבוארות מכתבי הראי"ה שבהן עצות לחיים)
  • הרב יובל פרוינד (עורך ומבאר), נביעות: הארות, עצות ותובנות המשיבות את הרוח על פי משנתו של הראי"ה קוק, "ידיעות אחרונות - ספרי חמד" ו"ראש יהודי", תל אביב תשע"ג (המשך לניצוצות שבאותה הוצאה)
  • הרב יוסף קלנר, הוד הקרח הנורא - פירוש למאמר "יסורים ממרקים" מקובץ "זרעונים" בספר "אורות". נתיבות אמונה, תשס"ה

ספרים נוספים העוסקים במשנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יעקב הלוי פילבר, אילת השחר: בירורים ומקורות לעיון במחשבת האומה, תורתה וגאולתה בארצה (על משנת הראי"ה ותלמידיו), המכון לחקר משנת הראי"ה, ירושלים (יצא בעשר מהדורות)
  • הרב יעקב פילבר, ארץ ושמים: פרקי מדרש ביחסי אדם וחברה, חומר ורוח, הווה ונצח על פי משנת הראי"ה קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תש"ן (מהדורה שנייה)
  • הרב יעקב פילבר, כוכבי אור: פרקי מבוא ומקורות לנושאים במשנתו של רבינו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ג (מהדורה שנייה)
  • הרב יעקב פילבר לאורו: עיונים במשנת רבינו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ה (מהדורה שנייה)
  • הרב יעקב פילבר, קדושה ומלכות: עיונים במשנת רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ז
  • הרב יעקב פילבר, חגים וזמנים: עיונים על שבת ומועדי ישראל על פי הגותו של רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ט
  • ניצוצות - הארות, עצות ותובנות ע"פ דרכו של הראי"ה קוק זצ"ל, "ראש יהודי", ירושלים תשס"ח
  • הרב יאיר לוי, הקריטריון לאמת, הקריטריון למוסר, "ראש יהודי", תל אביב תשס"ה (מבוססת על הספר ’פלורליזם, פנטיזם, כלליות’, מאת הרב יוסף קלנר המבוססת בעצמה על כתבי הראי"ה)
  • הרב יובל פרוינד, ראי"ה בהירה: התבוננות פנימית על פי כתבי הרב קוק, "בראש יהודי", תל אביב תשס"ו
  • הרב יוסף קלנר, מילון הראי"ה: ערכים ומונחים בכתבי הרב..., הוצאת "עטרת ירושלים", ירושלים תשע"ג
  • הרב אבנר (לנגזם) שלו, נלכה עד הרֹאה: עיון בפרשת השבוע על פי כתבי הראי"ה קוק זצ"ל, ירושלים, תשע"ג (שני כרכים).
  • הרב ד"ר שמואל שפרבר בשיתוף הרב פרופ' דניאל שפרבר ודוד שפרבר, ראיות הראי"ה: מסות ומחקרים בתורתו של הרב קוק, הוצאת בית הרב, תשנ"ב
  • הרב יובל שרלו, וארשתיך לי לעולם: דמותו הדתית של האדם מישראל בעת התחייה במשנת הרב קוק, בהוצאת ישיבת ההסדר בפתח תקווה, תשס"ג (2003)
  • הרב יובל שרלו, תורת ארץ ישראל לאור משנת הראי"ה קוק, בהוצאת ישיבת הגולן, תשנ"ח (1998)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות של כתבי הראי"ה

על משנתו וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בין הקריאות הנוספות: "מאפיקים בנגב" - מן המאמר "אפיקים בנגב" שבו תקף הרב קוק את החלטת הקונגרס הציוני ש"הציונות אין לה דבר עם הדת"; "קריאה גדולה" שבו תוקף הרב קוק בחריפות את הכפירה; הכרוז "גלוי־דעת על דבר הבגידה הלאומית" שפרסם הרב קוק נגד דברי המתבוללים שהיהדות היא רק דת ולא לאום בזמן המאבק על קבלת הצהרת בלפור; קריאות לחלוצים בשם "פצעי אוהב" שבו קורא להם לשמור על חיים יהודיים בסיסיים כמו שבת וכשרות, ו"מוסר ותוכחה" שבו אומר להם שהבסיס של הזהות היהודית היא הדת היהודית ובא אליהם בתלונה קשה על יחסם השלילי לדת; "תחית הקודש - התחיה השלמה" על כך שהתחיה הלאומית השלמה של עם ישראל היא תחיה דתית; "שובו לביצרון" - קריאה ועידוד ליושבי הארץ לאחר פרעות תרפ"ט שבו מסביר שמכל ירידה באה לאחר מכן עלייה גדולה יותר ואין נסיגה בתהליך הגאולה; "עמי הגדול ישראל" שבו תוקף הרב קוק בחריפות את המנדט הבריטי על הספר הלבן של תרצ"א; "שבר בת עמי" שבו כתב הרב שמלחמת אחים היא השבר הגדול ביותר; "חבת ירושלים"; "כתלנו" - מאמר על בעלותו של עם ישראל על הכותל כנגד טענות הערבים ב"פרשת הכותל"; "למשמרת השבת וקדושתה"; "למצוות התלויות בארץ".
  2. ^ משפט כהן, באתר HebrewBooks
  3. ^ דעת כהן, באתר HebrewBooks
  4. ^ עיטור סופרים, באתר HebrewBooks
  5. ^ שבת הארץ, באתר HebrewBooks; שבת הארץ עם תוספת שבת, מהדורה אינטרנטית, באתר מכון התורה והארץ
  6. ^ באר אליהו, באתר HebrewBooks
  7. ^ ב"דפוס סדר בין החומות" בעיר העתיקה בירושלים יצאו בדפוס צילום תשעה כרכים בעריכה ראשית של הרב בנימין אלון: מסכת שבת, תשמ"ז; מסכתות עירובין ופסחים, תשמ"ח; מסכת כתובות (בעריכת הרב אברהם שילר), תשמ"ח; מסכת ברכות, תשנ"א; מסכתות ראש השנה ויומא וסוכה, תשנ"ד; מסכתות ביצה ותענית ומגילה וחגיגה, כסלו תשנ"ח (1997); מסכת סוטה בעריכת הרבנים ברוך תאנה ומנשה רחמים, תש"ס; מסכת קידושין, תשס"ג; מסכת יבמות, תשס"ח.
    'מכון טוב ראי"ה' בירושלים הוציא מהדורה שנייה מורחבת עם מפתחות בעריכה ראשית של הרב ברוך תאנה ובה יצאו מהמסכתות שיצאו ב'דפוס סדר בין החומות' כשחלק אחר שיצא שם לא יצא במהדורה זו: שבת ועירובין (תש"ס - ב'דפוס בין החומות' חידושי שבת היו בנפרד ושל פסחים עם עירובין), סוטה (תש"ס), קידושין (תשס"ג), כתובות (תשס"ד), פסחים (תשס"ז), יבמות (תשס"ח).
    בנוסף יצא כרך על מסכת בבא בתרא בעריכת הרב חנינא משלוף, ירושלים תשנ"ח.
  8. ^ ה"ההגדה של פסח" יצאה מעשית באותה כריכה, גופן ועריכה כמו שלושת הכרכים האחרים, אך רשמית היא יצאה ככרך נפרד מ'מאורות הראי"ה' כשהשם הראשי 'מאורות הראי"ה' מופיע רק בשלושת האחרים.
  9. ^ מכון הרצי"ה
  10. ^ מהדורה זו הובאה לבית הדפוס בידי הרב צפניה דרורי.
  11. ^ תדפיס מיוחד מקובץ הזיכרון "זכור זאת ליעקב" לזכר הרב יעקב פנחס כהן שהוציאו לאור חבריו בישיבת "מרכז הרב".
  12. ^ יצא לאור יחד עם "טהרת ישראל" של הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי. בהיברובוקס מופיעה רק "אגרת הטהרה".
  13. ^ הודפס גם בכתב העת "התור", שנה א', גיליון מ"ה, ט"ו באב תרפ"א, עמ' 19-13.