שלוש אבני החן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הסימן של "שלוש אבני החן"
סימן "שלוש אבני החן" מתקופת קושאן במזרח אפגניסטן.

שלוש אבני החן, או שלושת האוצרות, או שלושת המחסות, הם שלושה דברים שבודהיסטים מתחייבים להם ובתמורה מצפים להכוונה בתהליך הקרוי "לקיחת מחסה".

בבודהיזם, ישנם שלושה דברים הנקראים אבני חן (ראטנה), משום שערכם רב לאין שעור:

  1. בודהה (המואר) - שיכול לסמל את הדמות ההיסטורית של הבודהה או את אידאל התעוררות שמתגלמת בכל הישויות.
  2. דהרמה (הלימוד) - כלומר האמת שנתגלתה לבודהה ואותה הוא מלמד.
  3. סנגהה (הקהילה) - קהילת האנשים אשר חוו הארה ויסייעו לך להגיע להארה. קהילת ההולכים אחר הבודהה.

שלוש אבני החן קרויות כך משום שמבין כל אבני החן, אבן החן של הבודהה ואבן החן של דהרמה נחשבות כבעלות ערך בלתי ישוער היות שאינן גשמיות, כך שלא ניתן ליצור אותן, להשמידן או לשנותן בכל צורה שהיא. התודעה של בודהה בגופו הארצי מדומה לא פעם לאבן החן הגדולה מכולן - היהלום.

תפיסת מחסה בשלוש אבני החן היא דבר מרכזי בטקסי חניכה של נזירים ומאמינים בודהיסטים כפי שהתהוו על ידי גאוטמה בודהה.

לקיחת מחסה בשלוש האבנים נחשבת לרוב לדבר שהופך מישהו לבודהיסט באופן רשמי. כך, בקהילות טהרוואדה רבות, נזירים ומאמינים רגילים מזמרים את פזמון הפאלי הבא, הקרוי וונדנה טי סאראנא:

אני לוקח מחסה בבודהה

אני לוקח מחסה בדהרמה

אני לוקח מחסה בסנגהה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]