טהרוואדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ילדים פרחי נזורה בורמזים

טהרוואדה (פאלי: "תורת הנזירים הבכירים"), היא המסורת המוקדמת ביותר של הבודהיזם. לעיתים מכונה במעין לגלוג על ידי מהאיאניסטים (תלמידי ה"רכב הגדול") בכינוי "הִינַיַאנָה" ("רכב נחות" Hīnayāna).

הטהרוואדה היא הדת העיקרית במשך מאות רבות של שנים בסרי לנקה ובחלק היבשתי של דרום-מזרח אסיה (קמבודיה, לאוס, מיאנמר, תאילנד וחלקים מדרום-מזרח סין ושל וייטנאם ובנגלדש). היא נמצאת גם במלזיה ובאינדונזיה. היא הופכת פופולרית גם בסינגפור ובאוסטרליה. בתחילת המאה ה-21 היו כמאה מיליון בודהיסטים טהרוואדים ברחבי העולם, וטהרוואדה החלה להתפשט גם במערב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואט פהרה בודהה באט, מקדש טהראוודי בתאילנד

במשך כ-400–500 שנה לאחר חייו של הבודהה, שעל-פי המקורות חי בין השנים 479-563 לפנה"ס, תרגלו רק את הטהרוואדה. מתוך 18 אסכולות ראשונות של הבודהיזם, שרדו עם הזמן רק אלו שדאגו שוב ושוב להעברה אוטנטית של הלימודים. הלימוד של הבודהה שומר בכתבים העתיקים ביותר – הקאנון הפאלי. עשו זאת בעיקר הוותיקים של הקהילה (או המסדר) (בשפת פאלי: טְהֵרָא). מכאן השם הרווח "טְהֵרַוַואדָה" (פירושו: "תורת הנזירים הבכירים" או "תורת הנזירים הוותיקים") שבאופן כללי מאגד שתי אסכולות וותיקות נוספות שלא היו מהאיאניסטיות: סְטְהַוִוירַוָואדִין והשנייה סַרְוַוסְטִיוָואדִין.

הטהרוואדה היא כנראה המסורת הנזירית העתיקה בעולם. כיוון שזו מסורת עתיקה, היא נחשבת על ידי רבים לשריד אותנטי יותר מזרמים אחרים. מאוחר יותר, עם צמיחת זרם המהיאנה "המרכבה הגדולה") כונו האסכולות הוותיקות "היניאנה".

פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטהרוואדה מעודדת את המושג של "ויבהג'ג'אוודה" (Vibhajjavada) (פאלי: לימוד של אנליזה). תורה זו אומרת שתובנות חייבות לבוא מתוך ניסיונו של הלומד, מחקירה ביקורתית והיקש לוגי ולא מתוך אמונה עיוורת; עם זאת, הכתבים של המסורת הטהרוואדית מדגישים גם את החשיבות של מתן תשומת לב לעצותיהם של החכמים. התחשבות בעצות אלו וביצוע הערכה של הניסיון העצמי הם שני המבחנים לפיהם יש לבחון את ההתנהלות בפועל. [1]

הבסיס הפילוסופי של רמה זו שמהווה את יסוד הדהרמה, ומקובל על כל הזרמים בבודהיזם הוא ארבע האמיתות האצילות, שלעיתים, נתפשות באופן שונה על-פי רמת ההבנה המיוחסת לכל זרם:

  1. האמת בדבר קיומו של הסבל: סבל קיים, והוא אוניברסלי.
  2. האמת בדבר מקורו של הסבל: קיימת סיבה לסבל והיא ההשתוקקות (סנסקריט: טנהא).
  3. האמת בדבר סילוקו של הסבל: ישנה אפשרות להשתחרר מהשתוקקות וכך להשתחרר מסבל, כלומר – הסבל סופי.
  4. האמת בדבר הדרך לשחרור מסבל: יש דרך המובילה לסיומו של הסבל.

בטהרוואדה מושם הדגש על הדרך בת שמונת העקרונות הקרויה "הדרך המתומנת האצילה".

בנוסף לארבע האמיתות ושמונת העקרונות, מוזכרות נקודות שונות, הידועה בהן היא "עשר המידות" ("פרמיטות”), שעל הבודהיסט לטפח. בין מידות ניתן למצוא אהבה בלתי-מותנית, סובלנות, נתינה וכדומה, אלו מעידות על אופיה ההומאני של הדרך הבודהיסטית.

מטרת המדיטציה היא הרגעת התודעה והבאתה למצב שלווה בחיי היום-יום.

חלק ממתרגלי הטהרוואדה הופכים להיות נזירים וכך נמנעים מהבלי העולם ומפיתוייו, כלומר, ממצבים העלולים לגרום לסבל ומתאמנים באופן מלא להשגת התעוררות.

ההישג הגבוה ביותר ברמה זו הוא מצב "השחרור" המכונה גם ניבאנה נירוואנה, כלומר, שלווה מלאה בה שרויה התודעה, והבנה מוחלטת שהאגו או ה"עצמי" לא קיים כשלעצמו – תפישת מהותו כריקנות.

יישום בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזיר בורמזי צעיר

נזירים ואנשים רגילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי, הבודהיזם הטהרוואדי קיים הבחנה בין הנוהגים המתאימים לאדם הרגיל ולאלו שנזירים (ובעבר, גם נזירות) לוקחים על עצמם. המסורת אינה פוסלת את האפשרות שאדם רגיל (בעל בית) יגיע להישג משמעותי, ועם זאת הדבר קשה יותר, זאת מכיוון שלבעל הבית חובות ומטלות רבות המפריעות לתרגול.

אדם יכול להפוך להיות נזיר לזמן מה לאחר שעבר טקס הסמכה על ידי קהילת הנזירים. הנזירים אמורים לשמור על כללי מוסר רבים יותר מבעלי בית. כללים אלו אסופים בקובץ כתבים שנקרא "ויניה".

מדיטציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ידי ביצוע מדיטציה יכול המתרגל להגיע לתובנות רבות ערך אודות עצמו, או להבין טוב יותר את מושגי הדהרמה. טכניקות מדיטציה כוללות:

מדיטציה על פי הבּוּדְדְהַה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזיר בזמן מדיטציה

הבּוּדְדְהַה לימד שני סוגי מדיטציה (בְּהָאבַנָא):[1][2]

  1. מדיטציית סַמַטְהַה [ריכוז],[3]
  2. מדיטציית וִיפַּסְסַנָא ['ראייה עם חכמה'].[4]

הבּוּדְדְהַה הסביר[5] שאם בְּהִיקְקְהוּ רוצה להגיע לשחרור מלא ולהפוך להיות אדם אצילי, אַרַהַנְט, הוא צריך לעשות ארבעה דברים:[2]

  1. לשמור על כללי התרגול המוסריים במלואם[6]
  2. להיות מסור לרוגע תודעתי פנימי,[7] לא להזניח את הגְ'הָאנַה[8]
  3. להיות בעל ראייה וחכמה (וִיפַּסְסַנָא)[9]
  4. לגור במקומות מבודדים.[10]

כמו כן, הבּוּדְדְהַה הסביר[11]:"ואילו דברים, נזירים (בְּהִיקְקְהוּ֫), צריכים להיות מפותחים על ידי ידיעה ישירה? סַמַטְהַה ווִיפַּסְסַנָא.[12]"

בנוסף על כך, הבּוּדְדְהַה אמר:

"אדם הניחן בריכוז (גְ'הָאנַה) וחכמה, אכן קרוב הוא לנִיבְּבָּאנַה.[13]"

מדיטציית סַמַטְהַה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיטציית סַמַטְהַה[14] היא פיתוח ריכוז חזק ועוצמתי[15] באובייקט אחד: גְ'הָאנַה [ריכוז מלא].[16]הנזירה האַרַהַנְטית דְהַמְמַדִינְנָא הסבירה: "תודעה [המרוכזת] בנקודה אחת, זהו ריכוז".[17][18][2]

בעל בית בזמן מדיטציה

נושאים למדיטציית סַמַטְהַה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבּוּדְדְהַה לימד ארבעים נושאים למדיטציית סַמַטְהַה:[19][2]

  • ארבע השכינות הנעלות (או השמימיות) (בְּרַהמַה-וִיהָארַה)[20]: אהבה חברית (מֵטְטָא),[21] חמלה (קַרוּנָּא),[22] שמחה אוהדת (מוּדִיטָא),[23] איזון נפשי (אוּפֵּקְקְהָא).[24]
  • עשרת נתינות הדעת[25]: מודעות לנשימה,[26] היזכרות בנדיבות, היזכרות במוסריות, נתינת הדעת לישויות השמימיות, נתינת הדעת לבּוּדְדְהַה, נתינת הדעת לדְהַמְמַה, נתינת הדעת לסַנְגְגְהַה,[27] נתינת הדעת למוות, נתינת הדעת לשלושים ושניים חלקי הגוף, נתינת הדעת לשלווה [של השחרור].[28]
  • עשר הקַסִינּוֹת[29] – קַסִינַּת אדמה, קַסִינַּת מים, קַסִינַּת אש, קַסִינַּת רוח, קַסִינַּה כחולה, קַסִינַּה צהובה, קַסִינַּה אדומה, קַסִינַּה לבנה, קַסִינַּת אור, קַסִינַּת חלל.
  • תפיסה אחת: הגות על המזון.[30]
  • הגדרה אחת: מדיטציית ארבעת היסודות.
  • עשרת ה'לא־יפים' (אַסוּבְּהַה): נתינת הדעת לעשרה מצבים של השתנות, בלייה טבעית והתפרקות הגוף האנושי.[31]
  • ארבע ההישגים הלא־חומריים[32]: (עם בסיס) החלל חסר הגבולות/ האין־סופי, התודעה חסרת הגבולות, הרִיק חסר הגבולות, "לא תפיסה ולא 'חוסר תפיסה'".[33]

עם כמה מנושאי המדיטציה הללו המתרגל יכול להגיע רק ל"ריכוז מקורב".[34] עם נושאי מדיטציה רבים אחרים המתרגל יכול להגיע גם ל"ריכוז מקורב" וגם לגְ'הָאנַה – נתינת הדעת לנשימה, למשל.

מדיטציית וִיפַּסְסַנָא[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להגיע לנִיבְּבָּאנַה אנו צריכים לתרגל וִיפַּסְסַנָא – אנו צריכים לדעת ולראות את חמשת המצרפים[35] לפי המציאות.[36][37][2]

חמשת המצרפים או חמשת "מצרפי ההיקשרות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוּטְטות, כשהבּוּדְדְהַה בדרך כלל מדבר על הנושאים למדיטציית וִיפַּסְסַנָא, הוא מדבר על חמשת "מצרפי ההיקשרות":[38]

  1. "מצרף ההיקשרות" החומרי[39]
  2. "מצרף ההיקשרות" של ההרגשה[40]
  3. "מצרף ההיקשרות" של התפישה[41]
  4. "מצרף ההיקשרות" של היצירה התודעתית[42]
  5. "מצרף ההיקשרות" של ההכרה[43]

אלה הם המצרף החומרי וארבעת המצרפים הנפשיים. אנו צריכים לדעת ולראות את חמשת מצרפי ההיקשרות.[44]

הבּוּדְדְהַה הסביר עליהם ב"סוּטְטַת המצרף": "[45]ומה הם, נזירים (בְּהִיקְקְהוּ֫), חמשת מצרפי ההיקשרות?

  1. כל מה שחומרי, נזירים, מהעבר, מהעתיד או מההווה, פנימי או חיצוני, גס או מעודן, נחות או נעלה, רחוק או קרוב, המלווה בסיאובים[46] והיצמדות, זה נקרא מצרף ההיקשרות החומרי.
  2. כל הרגשה, נזירים, מהעבר, מהעתיד או מההווה, פנימית או חיצונית, גסה או מעודנת, נחותה או נעלה, רחוקה או קרובה, המלווה בסיאובים והיצמדות, זה נקרא מצרף ההיקשרות של ההרגשה.
  3. כל תפישה,[47] נזירים, מהעבר, מהעתיד או מההווה, פנימית או חיצונית, גסה או מעודנת, נחותה או נעלה, רחוקה או קרובה, המלווה בסיאובים והיצמדות, זה נקרא מצרף ההיקשרות של התפישה.[41]
  4. כל יצירה תודעתית, נזירים, מהעבר, מהעתיד או מההווה, פנימית או חיצונית, גסה או מעודנת, נחותה או נעלה, רחוקה או קרובה, המלווה בסיאובים והיצמדות, זה נקרא מצרף ההיקשרות של היצירה התודעתית.
  5. כל הכרה, נזירים, מהעבר, מהעתיד או מההווה, פנימית או חיצונית, גסה או מעודנת, נחותה או נעלה, רחוקה או קרובה, המלווה בסיאובים והיצמדות, זה נקרא מצרף ההיקשרות של ההכרה.
תלמידות בזמן מדיטציה

אלה נקראים, נזירים, חמשת מצרפי ההיקשרות".

שלושת המאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנו צריכים לדעת ולראות את חמשת המצרפים עם שלושת המאפיינים[48] שלהם:[1]

  1. תכונת השינוי/ארעיות[49]: חמשת המצרפים מופיעים, נעלמים ומשתנים, שזה אומר שהם ארעיים.[50]
  2. המאפיין של הדוּקְקְהַה:[51] הבּוּדְדְהַה דיבר על שלושה סוגים של דוּקְקְהַה:[52] א. דוּקְקְהַה [הנובעת] מכאב (גופני או נפשי).[53] ב. דוּקְקְהַה [הנובעת] מהתצורות;[54] ג. דוּקְקְהַה [הנובע] מהפכפכות ואי־יציבות.[55]
  3. תכונת חוסר העצמיות:[56] זה מתייחס לכל חמשת המצרפים. היות שחמשת המצרפים מופיעים, נעלמים ומשתנים, זה אומר שאין בהם יסוד, מהות או תוכן כלשהו שהוא תמידי, קבוע או נצחי.[57]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 [seferdhamma.wordpress.com נדיבות, מוסר ומדיטציה – הדרכים לעשיית טוב על פי הבודדהה], seferdhamma.wordpress.com
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 ספר דְהַמְמַה, ספר דְהַמְמַה (בhe-IL)
  3. ^ סַמַטְהַה בְּהָאבַנָא (samatha·bhàvanà).
  4. ^ וִיפַּסְסַנָא בְּהָאבַנָא ( vipassanà·bhàvanà), 'ראייה עם חכמה', תובנה או 'insight'.
  5. ^ מקור: M.I.i.6 âkaïkheyya·Suttaÿ {MN 6}.
  6. ^ לשמור על כללי התרגול במלואם sãlesvevassa paripårakàrã.
  7. ^ "מסור לרוגע ('סַמַטְהַה') תודעתי פנימי" ajjhattaü cetosamathamanuyutto.
  8. ^ לא להזניח את הגְ'הָאנַה aniràkatajjhàno.
  9. ^ להיות בעל ראייה וחכמה (וִיפַּסְסַנָא) vipassanàya samannàgato.
  10. ^ לגור במקומות מבודדים bråhetà su¤¤àgàrànaü.
  11. ^ מקור: S.V.I.vi.11 âgantuka·Suttaÿ.
  12. ^ “katame ca, bhikkhave, dhammà abhi¤¤à bhàvetabbà? samatho ca vipassanà ca ...”
  13. ^ “yamhi jhàna¤ca pa¤¤à ca, sa ve nibbànasantike ...” מקור: DhP.xxv.13 Bhikkhu·Vagga {Dhammapada}.
  14. ^ סַמַטְהַה בְּהָאבַנָא (samatha·bhàvanà).
  15. ^ (בנקודה אחת).
  16. ^ ריכוז מלא, גְ'הָאנַה, אַפְּפַּנָא סַמָאדְהִי [התודעה מרוכזת כולה באובייקט המדיטציה, וחופשיה מתאוות חושים], Jhàna, appanà·samàdhi.
  17. ^ “cittassa ekaggatà ayaṃ samàdhi”. מקור: M.I.v.4 Cåëa·Vedalla·Suttaÿ {MN 44}.
  18. ^ בנוסף, הפרשנות הסבירה גם על "ריכוז מקורב" (אוּפַּצָ'ארַה סַמָאדְהִי, access concentration) שהוא ריכוז חלש יותר שמתקרב לעצמה של ריכוז מלא (גְ'הָאנַה).
  19. ^ למידע נוסף ראו Path of Purification .iii.104-105.
  20. ^ השכינות הנעלות (או השמימיות), בְּרַהמַה-וִיהָארַה, Brahma·vihàra. ראו גם {MN.83} Makhàdeva/Maghadeva Sutta.
  21. ^ אהבה חברית (מֵטְטָא, Metta). ראו גם M.I.iii.1 Kakac·åpama·Suttaÿ (The Saw-Simile Sutta).
  22. ^ חמלה (קַרוּנָּא, Karuõà).
  23. ^ שמחה אוהדת, 'שמחה אלטרואיסטית', מוּדִיטָא, Mudità.
  24. ^ איזון נפשי, אוּפֵּקְקְהָא, Upekkhà או Upekhà.
  25. ^ נתינת הדעת, מודעות או היזכרות (recollection, memory, mindfulness, proper attention, Anussati). ראו גם {MN.28} Mahàhatthipadopama Sutta, {MN.68} Naëakapàna Sutta.
  26. ^ אָאנָאפָּאנַה סַטִי. ראו גם ânàpànassati Sutta (Mindfulness of Breathing Sutta) {MN.118}, Mahà·satipaññhàna Sutta {DN.22}.
  27. ^ הכוונה היא כאן נתינת הדעת לתכונות של הסַנְגְגְהַה האצילית (אַרִיַה־סַנְגְגְהַה Ariya·Saïgha ,ראה ערך סַנְגְגְהַה.
  28. ^ להסברים ראו PP.VII, VsM.VII.
  29. ^ קַסִינַּה, Kasiņa. ראו גם: PP.IV-V, VsM.IV-V.
  30. ^ למידע נוסף ראו: âhàre·Pañikåla·Suttaÿ S.V.II.viii.3.
  31. ^ צפייה והזכרות בעשרה מצבים של השתנות, בלייה טבעית והתפרקות הגוף האנושי: עשרה מצבי התפרקות עד למצב שהעצמות מתפוררות לאבק. אַסוּבְּהַה, Asubha. למידע נוסף ראו: VsM.VI, Kàyagatàsati·Suttaÿ {MN.119}, Satipaññhàna Sutta {MN.10}, Mahà·satipaññhàna Sutta {DN.22}.
  32. ^ לא־חומריים, âruppa. נקראות גם גְ'הָאנוׂת לא־חומריות, aråpa·jjhàna. למידע נוסף ראו: Ariya·Pariyesanà·Suttaÿ {MN.26}.
  33. ^ "לא תפיסה ולא 'חוסר תפיסה'", The neither-perception nor non-perception base.
  34. ^ "ריכוז מקורב" (ריכוז המתקרב בעצמתו לגְ'הָאנַה), אוּפַּצָ'ארַה סַמָאדְהִי (access concentration) – מדברי הפרשנות.
  35. ^ חמשת המצרפים (המצרף החומרי וארבעת המצרפים הנפשיים).
  36. ^ לפי המציאות, יַטְהָא־בְּהוּ֫טַה, yathà∙bhåta.
  37. ^ הפרשנות קוראת לוִיפַּסְסַנָא הזו "וִיפַּסְסַנָא ארצית". הפרשנות מסבירה שלאחר שתרגלנו (בהצלחה) "וִיפַּסְסַנָא ארצית" אפשר לתרגל "וִיפַּסְסַנָא על־ארצית", המבוססת על נִיבְּבָּאנַה. ראו גם W.O.K. p.86–87.
  38. ^ "חמשת מצרפי ההיקשרות", pa¤c·upàdàna·kkhandha.
  39. ^ "מצרף ההיקשרות" החומרי, råp·upàdàna·kkhandha.
  40. ^ "מצרף ההיקשרות" של ההרגשה, vedan·upàdàna·kkhandha.
  41. ^ 41.0 41.1 "מצרף ההיקשרות" של התפישה או "מצרף ההיקשרות" של הזיהוי (סַנְיָא, sa¤¤à), sa¤¤·upàdàna·kkhandha.
  42. ^ "מצרף ההיקשרות" של פעולות/יצירות התודעה, – saïkhàr·upàdàna·kkhandha, [mental] formations. סַנגְקְהָארַה – מילה בעלת מספר משמעויות. בהקשר זה משמעותה פעולות/תגובות/"יצירות" תודעתיות שהן בעלות כוונה. בהקשרים אחרים משמעותה רחבה יותר: תצורות, יצירות, מבנים, דברים שנוצרו (הגוף, למשל).
  43. ^ "מצרף ההיקשרות" של ההכרה או התפישה החושית, vi¤¤àõ·upàdàna·kkhandha.
  44. ^ חמשת מצרפי ההיקשרות הם ה"יסוד שנוצר" (saïkhata·dhàtu).
  45. ^ "סוּטְטַת המצרף", {SN.22.48} S.III.v.6 Khandha·Suttaÿ.
  46. ^ אָאסַוַה (àsava): סיאובים, סחי, שטפים (או שפכים) המשכרים, משחיטים או מרעילים את התודעה. מזהמי/משכרי תודעה (taints).
  47. ^ תפישה או זיהוי.
  48. ^ שלושת המאפיינים או תכונות (טִי-לַקְקְהַנַּה) ti·lakkhaóa. ראו The Workings of Kamma (Second Revised Edition) p.315.
  49. ^ תכונת השינוי/ארעיות (אַנִיצְ'צַ'ה לַקְקְהַנַּה) anicca·lakkhaóa.
  50. ^ ראו (the Pa-Auk Tawya Sayadaw), “The Workings of Kamma (Second Revised Edition). p. 87 note 259.
  51. ^ תרגומים אפשריים למילה דוּקְקְהַה הם: חוסר סיפוק, חוסר נחת, סבל, חוסר שביעות רצון (dukkha). תכונת הדוּקְקְהַה (דוּקְקְהַה לַקְקְהַנַּה, dukkha·lakkhaóa).
  52. ^ ראו (the Pa-Auk Tawya Sayadaw), “The Workings of Kamma (Second Revised Edition). p. 87 note 260.
  53. ^ זה מתייחס למצרף התחושות או הרגשות. זה גם תחושה גופנית וגם הרגשה נפשית של כאב (dukkha·dukkha).
  54. ^ דוּקְקְהַה [הנובע מ]התהוות, היווצרות, תצורות. הפרשנות הסבירה שזה מתייחס למצרף התחושות, הרגשות וגם לארבעת מצרפים הנותרים, מפני שהן מופיעים ונעלמים. (saïkhàra·dukkha).
  55. ^ הפרשנות הסבירה שזה גם מתייחס למצרף התחושות או הרגשות, אך לתחושות הנעימות, היות שהן מהוות את הגורם לדוּקְקְהַה כאשר הן נעלמות [במצב שיש תאווה והיקשרות אליהן]. (vipariïàma·dukkha).
  56. ^ תכונת חוסר עצמיות, אַנְ־אַטְטַה לַקְקְהַנַּה – an·atta·lakkhaóa.
  57. ^ ראו (the Pa-Auk Tawya Sayadaw), “The Workings of Kamma (Second Revised Edition). p. 87 note 261.