שלמה אנגל
 | |
| לידה |
1901 אזור קאליש, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
2002 (בגיל 101 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
| תאריך עלייה | 1925 |
| תקופת הפעילות |
מ-1927 |
| עיסוק | עיתונאי, מחבר |
  | |
שלמה אנגל (2 באוקטובר 1901[1] – מאי 2002) היה עיתונאי "דבר", סופר, היסטוריון, וחבר מועצת העיר כפר סבא בשנים 1937–1951.
תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלמה אנגל נולד בגרויעץ, פולין ב-1901, ליהודית ורבי ברוך אברהם. לאחר מכן הם עברו לעיר הסמוכה ריחוואל. הוא למד בחדר והצטרף לקבוצה ציונית בשם "התחייה". בגיל 13 הוא עבר לישיבה בעיר סטאוויזין. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא עבר ללמוד בקאליש. הוא גויס לצבא פולין וניסה לקבל אישור לעלות לארץ. מאוחר יותר הוא גויס שוב לצבא פולין, בו נשלח למחנה עבודה של הצבא. אחרי 33 חודשים של שירות הוא ניסה לעלות לארץ. למרות המאמצים הרבים והבירוקרטיה שהייתה כרוכה בעניין הוא עלה ארצה לבד ב-1925. באנייה הוא פגש אנשים נוספים שעלו לארץ לבדם, חברי ה"התאחדות" של "הפועל הצעיר". הם הגיעו לארץ והתיישבו בראשון לציון שם הם שכרו צריף. בראשון לציון הם התקשו למצוא עבודה, ומדי פעם עבדו בסלילת כבישים וחציבה. אנגל עבד הרבה בשמירה ובגיזום בכרמים. בראשון לציון הוא הכיר את אשתו לעתיד, חיה, אשר ביקרה אותו בסוכת השמירה בכרם.
פועלו בכפר סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1927 החל שלמה אנגל לעבוד בעיתון "דבר". במרץ 1928 עבר לגור בכפר סבא בעקבות עבודתו ככתב דבר בשרון. אנגל מתאר את כפר סבא של אותם ימים בספרו כ- ”ישוב שומם ומשעמם, ללא רוח חיים, ללא דרכים סלולות, ללא תאורה ברחוב וללא מאור פנים בבתים. אוכלוסייה מעטה ופחות ממנה מספר בתיה”. כשעבר שלמה אנגל לכפר סבא הוא היה מהאנשים הראשונים שהיו צריכים לקנות בית (בניגוד לראשוני העיר שקיבלו חלקות). הוא חילק את העיתון יחד עם מאיר אדיב, צבי ברזובסקיבין וברוך פריבר, בתחילה ברגל ולאחר מכן עם חמור. בצד עבודתו בעיתון, אנגל היה חבר בוועד המושבה, ולאחר מכן היה חבר במועצת כפר סבא בין השנים 1937 – 1951. תפקידיו במועצה כללו יו"ר וועדת חינוך, סגן יו"ר המועצה (אליהו אוסטשינסקי) וממלא מקומו ומנהל לשכת הגיוס בשרון - אך לפי דבריו, תפקידו בוועדת החינוך היה החביב עליו ביותר. בבחירות בשנת 1949 הוא היה יו"ר וועדת הבחירות האזורית, שתפקידה היה לפקח על התנהלות הבחירות.
כתיבת ספר כפר סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי התפטרותו מכל התפקידים שמילא בעקבות התפטרותו של אברהם קרן בשנת 1951, אנגל החליט לחקור את גאולת אדמתה של כפר סבא – מתי נגאלה ועל ידי מי – במקביל לעבודתו כעיתונאי. הוא מצא חומר רב ופרסם מאמר גדול על ראשית השרון. לאחר כתיבת מאמר זה וקבלת תגובות רבות ונלהבות לגביו הוא החליט לכתוב ספר מקיף על תולדות כפר סבא.
בשנת 1968 הועלתה הצעה לכתוב ספר על כפר סבא לכבוד חגיגות השבעים. הוקמה ועדה שעניינה כתיבת הספר, אך שלמה אנגל לא היה הכותב בה ולכן הוא סירב לשתף פעולה. אחרי זה התבקש ג. קרסל לכתוב את הספר. קרסל הסכים בתנאי שאנגל יאסוף עבורו את החומר. בעקבות תגובה זאת ביקש זאב גלר מאנגל לכתוב את הספר יחד עם ועדה שפועלת תחתיו. הטיוטה הראשונה של הספר הוגשה בשנת 1971, וב-1973, שנת השבעים של כפר סבא, הסתיימה כתיבתו. על כתיבת ספר זה ועל תרומתו הרבה לעיר ניתן לו אות יקיר העיר כפר סבא בשנת 1977.[2]
נפטר במאי 2002.[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה אנגל, כפר סבא, 70 שנה לייסודה, הוצאת עיריית כפר סבא, 1973
- שלמה אנגל, בדרך לגבורות - קובץ זכרונות ורשמים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד תדהר (עורך), "שלמה אנגל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2265
- ^ דברים על שלמה אנגל בטקס חלוקת אותות יקירי העיר מוצ"ש ב' בכסלו תשל"ח (12.11.77), באתר עיריית כפר סבא
- ^ אתר "Billiongraves"