לדלג לתוכן

שלמה מטולוצין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב שלמה מטולוצין[1] היה מגדולי תלמידי הגר"א ומראשוני תלמידיו שעלו לארץ ישראל.

שלמה מטולוצין נולד בליטא. נמנה בין בכירי תלמידיו של הגאון מווילנא, היה ידוע כגדול בתורה והתפרסם כבעל מופת. עלה לארץ ישראל בראש חודש ניסן, שנת ה'תקנ"ד (1794) והתיישב בחברון[דרוש מקור]. כאשר נודע לו כי הרב אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז) עלה לירושלים ושהצטרפו אליו שם עוד כמה משפחות אשכנזיות, עבר גם הוא לגור בירושלים והצטרף למניין שנוסד בישיבת ״אור החיים״ של ר׳ חיים בן עטר. באותה תקופה התקרב מאוד אל הראש"ז והיה לומד עמו בחברותא.

בנו של רבי שלמה, רבי טוביה, שימש נשיא העדה האשכנזית בירושלים, הופיע בכל המופעים הפומביים של ירושלים כנשיא העדה וכאשר הגיע השר משה מונטיפיורי לביקור היה בין מקבלי פניו. ר' טוביה התיידד עם הראש"ז והיה מצטרף אליו לכל מסעות השליחות בגולה.

הרב מרדכי צורף, בנו בכורו של הראש״ז נשא לאישה את חנה, שהייתה נכדתו של הרב שלמה מטולוצין ובתו של רבי טוביה.

בחייו כתב ספר בשם ״אבן שלמה״ אך לא זכה להדפיסו. הספר נשאר בכתב יד כמאה שנה עד שנינו יואל משה סלומון הוציאו לאור בבית הדפוס שלו.

בסוף ימיו חזר לעיר חברון, שם התחבר לקהילת חב"ד. נפטר בחברון ושם נקבר[2][דרוש מקור: בהערה לא כתוב מקור].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ישנו חכם נוסף מתלמידי הגר"א - ר' (משה) שלמה מטולוצ'ין, מהדיר ספרי הגר"א בקבלה ועוד
  2. ^ לא ידועה שנת פטירתו, אך ידוע שבשנת תקפ"ז (1827), כותב בנו ר' טוביה על אביו - שלמה ז"ל, ומכאן שנפטר בשנה זו או לפניה