שלמה סובל

הרב שלמה סובל (כתיב יידי: סאבעל, סאבל; י' בטבת תרס"א, 1 בינואר 1901 - י"ג בטבת תש"ל, 22 בדצמבר 1969) היה דרשן ירושלמי.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בדווינסק שבלטביה, בנם של שמואל סובל. בבחרותו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בהיותו בן 18 נישא לאיטא פינא חסא, בתו של רבי בן ציון ידלר^[1].

ניהל התכתבות תורנית ענפה עם שני רבנים בולטים בדורו - רבי יוסף רוזין ("הרוגוטשובר") ורבי יוסף חיים זוננפלד, ופרסם את תוכן התכתבותו עמם בשני ספרים: שו"ת שלמת יוסף (התכתבותו עם הרוגוטשובר) ושו"ת שלמת חיים (התכתבותו עם הרב זוננפלד).

חיבר את הספר שלמה חדשה, שלושה חלקים, הכוללים את חידושיו וביאוריו במקרא, בהלכה ובאגדה.

יזם סדר חלוקה ללימוד ששה סדרי משנה בשנה אחת. הלימוד מבוסס על חלוקה של פרקי המשנה - 525 (כולל פרק ד' במסכת ביכורים ופרק ו' במסכת אבות) לימי השנה, ברוב ימות-השנה נלמדים 2 פרקי משנה ביום ובמיעוטם פרק אחד. סדר זה מתפרסם במסגרת לימודי ארגון ישיבה על קברו וכן בלוח דבר בעתו.

כיהן כר"מ במספר ישיבות בירושלים. היה דורש בירושלים בשבתות ובחגים.

נפטר בשנת תש"ל, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו: יוסף, שמואל ויצחק נחמן סובל, בנותיו: רחל - אשת חיים קנריק, ורבקה - אשת ישראל מרגלית, מתלמידי ישיבת מיר בשנחאי, וחיה סלובה -אשת דודה יהושוע לייב אריה (בן הרב בן ציון יאדלר). מנכדיו: הרב שלמה סובול - רב קהילת שערי יונה מנחם ממודיעין ומייסדה של הארגון הרבני "ברקאי", השופט משה סובל, והרב משה מרדכי קארפ, מרבני מודיעין עילית (חתן בתו רבקה).