מודיעין עילית

Disambig RTL.svg המונח "קריית ספר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו קריית ספר (פירושונים).
מודיעין עילית
ModiinIlit.svg
הכניסה למודיעין עילית, 2006
הכניסה למודיעין עילית, 2006
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יעקב גוטרמן
גובה ממוצע[1] ‎283 מטר
תאריך ייסוד 1996
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 83,459 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 21
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.0% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 17,279 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 3
תחום שיפוט[2] 4,830 דונם
    - דירוג ארצי 195
31°55′53″N 35°02′12″E / 31.9315211104407°N 35.0367266687266°E / 31.9315211104407; 35.0367266687266
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
1 מתוך 10
    - דירוג ארצי 250
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3894
    - דירוג ארצי 161
לאום ודת[2]
Circle frame.svgיהודים: 100%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 20.8%
גילאי 5 - 9 19.9%
גילאי 10 - 14 15.9%
גילאי 15 - 19 9.6%
גילאי 20 - 29 12.0%
גילאי 30 - 44 15.9%
גילאי 45 - 59 4.6%
גילאי 60 - 64 0.4%
גילאי 65 ומעלה 1.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 85
–  יסודיים 47
–  על-יסודיים 42
תלמידים 25,753
 –  יסודי 19,285
 –  על-יסודי 6,468
מספר כיתות 939
ממוצע תלמידים לכיתה 28.1
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל מודיעין עילית נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.modil.org.il
מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014

מודיעין עילית היא התנחלות חרדית, הממוקמת בהרי בנימין ממזרח לקו הירוק, במרחק של כ־6 קילומטרים מהעיר מודיעין-מכבים-רעות.

מודיעין עילית הוכרזה כעיר בשנת 2008[4], והיא היישוב הישראלי הגדול ביותר ביהודה ושומרון. בשנת 2022 התגוררו בה כ־81,200 תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה ב-1990 על ידי מספר יזמי נדל"ן חרדיים בעלי קרקעות בפאתי היישוב מתתיהו באמצעות "חברת קריית ספר בע"מ". התשתיות, הכבישים ומבני הציבור נבנו על קרקעות פרטיות. באוקטובר 1993 הקים משרד השיכון מנהלת הקמה ליישוב, והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996, והפכה לעיר במרץ 2008[5]. מודיעין עילית הייתה המועצה המקומית הגדולה בארץ עד הכרזתה כעיר.

הקמתה התאפיינה בנתוני פתיחה מאתגרים במיוחד: עיר שנבנתה על קרקעות פרטיות ללא ליווי ממשלתי, ללא תוכניות אב, וללא סיוע של מינהל מקרקעי ישראל. בנוסף, קופת פיתוח העיר נמצאה מרוששת מחוסר הכנסות בסיסי, בשל חוסר בהיטל השבחה וחילף היטל השבחה,[דרושה הבהרה] וכן מצב סוציו-אקונומי של תושביה במדרג 1 (הנמוך ביותר). למרות האמור, העיר התפתחה מהר ובהצלחה. מודיעין עילית זוכה מדי שנה בפרס ניהול תקין על ידי שר הפנים (היחידה עם דירוג סוציו-אקונומי 1 שזכתה לפרס זה).

בשנת 2005 החלה העיר להתרחב לכיוון מזרח על ידי בנייה של מאות יחידות דיור, על אדמות שתושבי הכפר הסמוך בלעין טענו לבעלות עליהן[6]. לאחר מספר עתירות לבג"ץ ועיכוב של למעלה משנה וחצי במהלכו נאסר אכלוס הדירות והמשך הבנייה, ולאחר הכנת תוכנית מתאר חדשה שתיקנה את הפגמים שנפלו בקודמתה, וקבעה כי יושב המצב לקדמותו במובלעות של קרקע פרטית השייכות לפלסטינים והן יגודרו ותובטח נגישות אליהן, נקבע כי הבנייה במקום חוקית והותרו המשך האכלוס והבנייה[7].

גדר ההפרדה באזור, שעלתה לכותרות לאור המאבק של תושבי הכפר בלעין, תוכננה ונבנתה תחילה תוך התחשבות בצורכי התפתחותה העתידית של העיר ולא רק על פי שיקולים ביטחוניים[8]. בעקבות פסיקת בג"ץ, חויב אלוף הפיקוד לתכנן מחדש את תוואי הגדר באופן שלא יתחשב בטובת התפתחות העיר, אלא בתוואי ביטחוני בלבד, ובהתאם לכך נבנתה הגדר בצמוד לבתי התושבים והופקעו קרקעות שאושרו לבנייה. באותה פסיקה איפשר ביהמ"ש לבעלי הקרקעות להגיש בקשה לפיצויים[7].

במרץ 2013 אושרה תוכנית המתאר העירונית. במסגרת התוכנית בוצעו עבודות ניקוז לפתרון בעיית ההצפות של נחל דולב, מחדל מתמשך שגבה את חייה של ילדה תושבת העיר שנפלה אל הנחל[9].

בתחילת 2019 אושרה הרחבת אזור התעשייה של שילת[10]. במסגרת ההרחבה צפוי להיבנות במקום מרכז תעסוקה גדול שיכשיר עובדים חרדים מהעיר לעבודה בתחומי המחשוב והטכנולוגיה. כמו כן יוקם גם מסוף אוטובוסים כמענה לצורך המשמעותי של המגזר החרדי בתחבורה ציבורית.

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודיעין עילית נקראה במקור בפי בני המקום והציבור החרדי בארץ בשם קריית ספר, אולם ועדת השמות הממשלתית פסלה את השם משום שזה היה שמה של חברת הבנייה שבנתה את הפרויקט ומשום שקריית ספר המקראית רחוקה מאזור זה (והיא באזור חברון). השם שהתקבל באופן רשמי הוא מודיעין עילית – בשל הסמיכות לעיר מודיעין. השם קריית ספר נשאר בתור שמן של השכונות הוותיקות בעיר (הגבעה הצפונית והגבעה הדרומית), שהרחובות בהן קרויים על שם ספרים תורניים. באופן בלתי רשמי העיר כולה עדיין נקראת קריית ספר.

ביוני 2018 החליטה מועצת העיר לשנות את שם העיר ל"איילת השחר" על שם ספרו של מנהיג הציבור החרדי-ליטאי הרב אהרן יהודה לייב שטינמן שנפטר כ-7 חודשים קודם לכן, אך טרם התקבל אישור של ועדת השמות[11]. איילת השחר הוא שמו של קיבוץ באצבע הגליל.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מאוכלסת בקהילות חרדיות מכל קשת הציבור החרדי. הייצוג הקהילתי הגדול הוא מהמגזר הליטאי, המתרכז בשכונה הגדולה בעיר, קריית ספר. עם זאת, ישנן קהילות נוספות כמו קהילות הספרדים, התימנים וכן קהילות חסידיות שקבעו את משכנן בעיר.

עם הקהילות החסידיות בעיר נמנות חצרות החסידים הגדולות בארץ: קרלין סטולין, ברסלב, ויז'ניץ, בויאן, ביאלא, אלכסנדר, סדיגורה, בוהוש, פינסק קרלין, קהילת 'ישיבת המתמידים' ועוד. בשכונת ברכפלד קיימת חצרו של רבי שלמה לייב רוקח האדמו"ר מיערוסלב, ובית מדרשו של האדמו"ר מאונגוואר בשכונת גרין פארק.

רב העיר הוא הרב מאיר קסלר, בנו וממלא מקומו של הרב הראשון הרב שמחה קסלר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2022 (אומדן), מתגוררים במודיעין עילית 83,459 תושבים (מקום 21 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 2.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 4,612 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[12]

שיעור הילודה במודיעין עילית גבוה במיוחד: מדי שבוע נולדים בעיר בממוצע כ-55 תינוקות[13]; כמעט 3,000 בשנה.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

העיר נמצאת במקום השלישי בשיעור צפיפות האוכלוסין, כ-13,000 תושבים לקמ"ר (לאחר בני ברק וגבעתיים).

מרבית התושבים בעיר (65%) הם ילדים ונערים עד גיל 18, מה שיוצר ביקוש רב לגני ילדים ומוסדות חינוך.

לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו ב-4.12.19 עבור השנים 2013–2017, נמצא שתוחלת החיים במודיעין עילית היא הגבוהה בישראל ועומדת על 87.6 שנים.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונות המרכזיות בעיר הן:

  • קריית ספר – השכונה המרכזית של העיר, מחולקת בדרך כלל לשתים: הגבעה הצפונית שהיא השכונה הוותיקה ביותר בעיר, והגבעה הדרומית החדשה יותר.
  • אחוזת ברכפלד – השכונה הצפונית של העיר. נבנתה על ידי חברת "ציפחה אינטרנשיונל" וקרויה על שם היזם מאיר ברכפלד שעמד בראשה.
  • חפציבה – שכונה מזרחית של העיר לצד דרום. נבנתה על ידי חברת חפציבה. לאחר שזו פשטה רגל, הבניינים שבנייתם החלה הושלמו על ידי סולל בונה. שאר המגרשים נמכרו לקבוצות רכישה.
  • גרין פארק – שכונה הצמודה לשכונת חפציבה. נבנתה במקור על ידי דניה סיבוס (מקבוצת אפריקה ישראל). גם שכונה זו סבלה בבנייתה מפשיטות רגל והליכים משפטיים שליוו את היזמים. בסופו של דבר השכונה נבנתה בכמה שלבים וקבוצות. בחלקם אף נכנסו קהילות מגוונות לשכונה. בתחילת שנת 2009 נרכשו חלק מקרקעותיה על ידי קבוצת רכישה של חסידי בויאן שהקימה במקום את "הקריה החסידית" וחלק נבנה על ידי "ניהול ודיור".
  • נאות הפסגה – שכונה מזרחית של העיר מצפון לשכונות חפציבה וגרין פארק ולנחל דולב. נבנתה על ידי חברת "נאות הפסגה". לאחר שזו נקלעה לקשיים מונו לה מפרק וכונס נכסים שבמרץ 2011 החלו למכור ליזמים פרטיים את שארית הקרקעות שבבעלות החברה. בשנת 2017 החלה חברת קריית ספר בבנייה מחודשת של המשך השכונה, לאחר שקנתה את רוב הקרקעות הנותרות בשכונה.
  • נופי עילית – שכונה מזרחית של העיר, צמודה מצפון לשכונת נאות הפסגה. נבנתה על ידי חברת 'נופי עילית' ונקראת על שמה.
  • גן הדסים – שכונה מזרחית של העיר, צמודה מצפון לשכונת נופי עילית. נקראת על שם האולם וגן-האירועים 'גן הדסים' שנמצא בסמוך. זוהי השכונה החדשה ביותר בעיר.

מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבות גדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת מיר ברכפלד

ישיבות קטנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישיבת 'דרך התורה'[14] בראשות הרב מיכאל צבי גרוס[15], מונה כ-180 תלמידים וקיימת כ-28 שנים.
  • ישיבת 'היכל יוסף' בראשות הרב ברוך לזרוס, מונה כ-200 תלמידים וקיימת כחמש שנים.
  • ישיבת 'תורת מרדכי' בראשות הרב יהודה אריה כ"ץ והרב חיים יצחק זלושינסקי, מונה כ-180 תלמידים.
  • ישיבת 'עטרת יוסף שלום' – סורוצקין, בראשות הגר"ז יעקובזון והרב וסרמן, תחת מוסדות 'עטרת שלמה' בראשות הרב שלום בער סורוצקין.
  • ישיבת 'מלכות התורה' בראשות הרב רוזנטלר.
  • ישיבת 'חמדת משה' בראשות הגרב"ז פפנהים ומונה 180 תלמידים.
  • ישיבת 'תפארת מרדכי' – סלבודקא, בנשיאות הגאון הגדול רבי משה הלל הירש.
  • ישיבת 'באר החיים' – איצקוביץ'.
  • ישיבת 'אוהל יוסף' בראשות הרב פרוינד.
  • ישיבת 'חזון דוד'.
  • ישיבת 'אור יחזקאל'.
  • ועוד למעלה מעשרים ישיבות קטנות.

סמינרים לבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סמינר פוירשטיין בהנהלת הרב פוירשטיין.
  • סמינר מאיר בהנהלת הרב יעקב רוזנשטיין והרב קרפט.
  • סמינר מעלות שרה בהנהלת אושרת טולידאנו.
  • סמינר נתיבות חכמה בהנהלת זהבה הגר.
  • סמינר מכון בית יעקב למורות – סניף של הסמינר הישן בירושלים.
  • סמינר בנות בת שבע (צימרמן) בהנהלת יעל וייס.

ממשל מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מועצת מודיעין עילית הראשון שכיהן בתפקיד כממונה על ידי משרד הפנים הוא יוסף שוינגר.

החל משנת 2000 מכהן כראש העיר יעקב גוטרמן מדגל התורה ברציפות זו הקדנציה החמישית. בשלוש הקדנציות הראשונות לא התמודד מולו מועמד אחר. במערכות הבחירות האלו (בשנים 2000, 2005 ו-2008) הוגשה לוועדת הבחירות רק רשימת מועמדים אחת המשותפת לפלגים השונים בעיר, זאת בהוראה ישירה של רבני העיר, לכן, בהתאם לחוקי הבחירות לרשויות המקומיות בישראל לא התקיימה הצבעה וגוטרמן והרשימה המשותפת הוכרזו כזוכים.

בשנת 2013 (תשע"ד) נערכו לראשונה בחירות לעיריית מודיעין עילית. יעקב גוטרמן, שהיה ראש רשימת יהדות התורה ומועמדה לראשות העיר, נבחר לקדנציה רביעית ברוב גדול של 85.5%. למועצה נבחרו 13 נציגים של יהדות התורה, 2 נציגים ממפלגת ש"ס ו-2 ממפלגת בני תורה.

בשנת 2018 (תשע"ט) נערכו שוב בחירות לעיריית מודיעין עילית, ויעקב גוטרמן שעמד שוב בראש רשימת יהדות התורה נבחר שוב לראשות העיר ברוב גדול של 88.8%. הרכב המועצה נשאר על כנו גם לאחר בחירות אלו. 13 נציגים ליהדות התורה, 2 למפלגת ש"ס ו-2 למפלגת בני תורה.

ראשי מועצה מקומית ועיריית מודיעין עילית
יוסף שוינגר (מועצה) יעקב אשר גוטרמן (מועצה) יעקב אשר גוטרמן (עירייה)
1996-2000 2000-2008 2008

כלכלה וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכניסה לעיר יש מרכז מסחרי גדול שבו משרדים של כמה חברות היי-טק, הבולטת שבהם היא חברת מטריקס שמעסיקה מאות מתושבי המקום. בעיר הוקמו עוד כמה מרכזים מסחריים במשך השנים. מיזמי תעסוקה נוספים נפתחו בעיר עם השנים ומהווים פתרון חלקי לנושא התעסוקה. ביניהם: מוקד שירות של חברת ויזה כאל, מוקד תמיכה טכנית של בזק, ושירות לקוחות citybook. תקציב העירייה בשנת 2021 היה כ־336 מיליון ש"ח.

בעיר תחנת משטרה, כחלק ממרחב השומרון השייך למחוז יהודה ושומרון.

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחבורה הציבורית בעיר מופעלת על ידי חברת קווים עילית מאז קיץ 2013. החברה זכתה במכרז שערך משרד התחבורה בשנת 2012. לפני כן, בשנים 2002–2013, הפעילה את התחבורה הציבורית חברת סופרבוס, שהחליפה את חברת אגד.

בעיות תחבורתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר סובלת מחוסר משמעותי בתשתיות תחבורה תקינות. לעיר נתיב בודד המשמש לכניסה ויציאה היוצר "צוואר בקבוק" ומקשה על התנועה לעיר. הכניסה העיקרית לעיר תוכננה מכיוון כביש 443 ישירות מצומת מכבים, אך העניין תקוע כבר שנים בהליכי תכנון. במקום זאת הנכנסים לעיר נאלצים להשתמש בכביש 446 שאינו מיועד לכמות כל כך גדולה של אמצעי תחבורה.

כביש 446 הוא כביש חד-נתיבי לכל כיוון; הוא מפותל ומאריך את הדרך לעיר באורכו ובפקקים שנוצרים בו בשעות העומס. קיימת גם בעיה ביטחונית ובטיחותית במצב הקיים – עקב היותו הנתיב היחיד המשמש את כלי הרכב, לעיתים כשמתרחשת בו תאונה, העיר נחסמת למספר שעות. ב-31 במאי 2016 נחסמה העיר על ידי משאית שהתהפכה, ובמשך כשבע שעות הייתה העיר סגורה. במספר מקרים של חסימת הציר העיר שותקה לחלוטין.

בתאריך 17 בדצמבר 2016 אישר משרד התחבורה כביש גישה חדש לעיר[16], שצפוי לצאת ממזרח העיר ולהתחבר ישירות לכביש 443, ולהקל משמעותית על עומסי התנועה הנוצרים בשעות העומס.

באוגוסט 2019 פורסם כי שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' החליט לקדם תוכנית שבמסגרתה יורחב כביש 446, המהווה כיום את ציר התחבורה היחיד של העיר. החלטה זו באה לספק פתרון לפקקים שמהם סבלו תושבי האזור במרבית שעות היום[17]. לקראת סוף שנת 2022 החלו עבודות להרחבת כביש הגישה היחיד לעיר – כביש 446.

תשתיות אזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דו"ח מבקר המדינה, חיברה העירייה ביוני 2008 באופן פיראטי את מערכת הביוב שלה למערכת הביוב של מודיעין-מכבים-רעות[18]. באוגוסט פסק בית המשפט המחוזי כי על העירייה לנתק את החיבור לא יאוחר מה-25 בחודש. החיבור לא נותק אך מאז הגיעו הרשויות להסדר ביניהן, והביוב של העיר מוזרם למתקן טיהור שפכים איילון.

אתרים בעלי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמורת טבע שמורת אלוני בילעין – אחד השרידים הבודדים לחורש הים תיכוני בהרי בנימין
  • ח'רבת בד עיסא – בית כנסת עתיק מתקופת בית שני
  • מערת נטיפים – נתגלתה במהלך חפירות להקמת שכונת נאות עילית, וכיום קבורה תחת בניין ברחוב רמב"ם הסמוך לכיכר בית שמאי
מבט פנורמי על שכונת ברכפלד מכיוון קריית ספר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מודיעין עילית בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מודיעין עילית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ עידן יוסף, עיר חדשה בשטחים: מודיעין עילית, חדשות מחלקה ראשונה, 7 במרץ 2008
  5. ^ משה ויסברג, עיר האברכים: כך הוקמה מודיעין עילית, באתר בחדרי חרדים, 3 בספטמבר 2017
  6. ^ עקיבא אלדר, המינהל האזרחי מודה: אושרה בנייה לא-חוקית כדי לקבוע עובדות בשטח, באתר הארץ
    עקיבא אלדר, מאות יחידות דיור נבנות באופן לא חוקי ליד בילעין, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2005
  7. ^ 1 2 בג"ץ 143/06 ראש מועצת הכפר בילעין ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-5 בספטמבר 2007
  8. ^ בג"ץ 8414/05 אחמד עיסא עבדאללה יאסין, ראש המועצה הכפרית בילעין נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-4 בספטמבר 2007
  9. ^ חיים לב, אושרה תכנית המתאר למודיעין עילית, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2013
  10. ^ יהודה גולן, http://www.mnews.co.il/stories/8298, באתר mnews, ‏27/2/2019
  11. ^ ישראל חבר, מודיעין עילית: אשפה שהיא קודש קדשים, 13 ביוני 2018, באתר כל הזמן
  12. ^ פרופיל מודיעין עילית באתר הלמ"ס
  13. ^ יתד נאמן, י"ד תשרי תשע"ב
  14. ^ https://www.bhol.co.il/news/181238
  15. ^ https://www.hamichlol.org.il/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1
  16. ^ "אושר הכביש שיחבר בין מודיעין עילית וכפר האורנים לצומת מכבים", באתר עיריית מודיעין עילית.
  17. ^ חדשות כיפה, ‏בשורה לתושבי בנימין: אושרה הרחבת הכביש המוביל לאזור המרכז, באתר כיפה, 21 באוגוסט, 2019 15:35
  18. ^ דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2008
Neot hapisga.JPG Gader hahaha.JPG Residential buildings in Modi'in Illit.JPG
נאות הפסגה
גדר הביטחון הצמודה לנאות הפסגה
ברכפלד, 2006