שמעון ברוך אוחיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי
שמעון ברוך אוחיון
הרב שמעון ברוך אוחיון זצ"ל .jpg
לידה יוני 1906
כ"ב בסיון ה'תרס"ו
אסואירה, מרוקו
פטירה דצמבר 1990 (בגיל 84)
י"ג בטבת ה'תשנ"א עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות סאפי, אסואירה, קזבלנקה, יפו
תקופת הפעילות ? – דצמבר 1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות מרוקו
תחומי עיסוק רב של יפו
תפקידים נוספים ראש ישיבת "כתר-תורה" בקזבלנקה
רבותיו
חיבוריו "הליכות שב"א"
שוחט ובודק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי שמעון ברוך אוחיון (19061990), היה ראש ישיבת "כתר-תורה", ראש השוחטים והבודקים בעיר קזבלנקה שבמרוקו, ורבה של יפו. מחבר הספר "הליכות-שב"א".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחיון נולד, בכ"ב בסיון ה'תרס"ו (יוני 1906), לרבי אברהם וסולטנה, בעיר אסואירה שבמרוקו. עד גיל 11 למד בבית הספר אליאנס בעיר, אז ביקר בביתם יעקב איפרגן ששכנע את הוריו לשלוח אותו לישיבה. היות שבאסואירה לא היו ישיבות נשלח ללמוד בישיבות מרקש. במרקש קיבל את פניו מי שיהיה רבו, רבי יוסף נחמיאש. ביום הגעתו סידר לו הרב נחמיאש לינה ואכילה בבית הגביר דוד מור יוסף, אצלו התגורר כשנתיים.

כר"מ בסאפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה התקופה נוסדה ישיבה בשם "עץ-חיים" באסואירה עיר מולדתו, ואביו העביר אותו אליה. בישיבה זו למד אצל רבי דוד אבן עטר כשלוש שנים (ה'תרפ"א - ה'תרפ"ד). במהלך תקופה זו עזבו הוריו את אסואירה לקזבלנקה ואוחיון התגורר בבית שותפו של אביו לעסקים, רבי אברהם הלוי בן שושן.

בשנת ה'תרפ"ד נוסדה בעיר סאפי ישיבה חדשה, שאף היא נקראה בשם "עץ-חיים". מנהליה פנו להנהלת "עץ-חיים" באסואירה שימליצו להם על ר"מ. המנהלים באסואירה המליצו על אוחיון וכך הוא התקבל ללמד בישיבה בסאפי. הוא שימש כר"מ כשנה וחצי וכל אותה התקופה הוא התגורר בביתו של מי שכיהן כרב העיר, רבי ברוך אסבאג.

כתלמידו של רבי אברהם אביטבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תרפ"ה ביקר בישיבה בסאפי רבי אברהם אביטבול. הרושם שהותיר עליו רבי אברהם גרם לרבי שמעון לעזוב את משרתו בסאפי ולנסוע עם רבי אברהם על מנת ללמוד בישיבתו במרקש. יחד עם רבי אברהם, שבו הוא ראה את רבו המובהק, למד במשך שעות תלמוד, רמב"ם, ארבעה טורים ושולחן ערוך. באותה התקופה התגורר בבית רבי יעקב הכהן.

בברית הנישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תרפ"ז (בהיותו כבן 21) נשא את סולטנה בת רבי יהודה צרפתי. באותה התקופה המשיך את לימודיו כשהוא נתמך כלכלית על ידי גיסו הגביר שמעון צרפתי.

כראש ישיבת כתר תורה וראש השוחטים בקזבלנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודת ההיתר לשחיטה ובדיקה שניתנה לאוחיון

בשנת ה'תרצ"א מונה לר"מ בישיבת "כתר-תורה" בקזבלנקה, אותה ייסד והנהיג רבי משה מאיר חי אליקים. בשנת ה'תרצ"ז מונה ידידו רבי שמעון אביקציץ שכיהן אז כראש הישיבה לדיין, ואוחיון מילא את מקומו בראשות הישיבה. בשנת ה'תש"ח מונה על ידי הקהילה והרבנות הראשית למרוקו לשוחט ובודק. לשם השתלמות והכנה לתפקיד נשלח למקנס שם שהה כארבעה חודשים, כשהוא מתגורר שם בבית דוד בן שימול. לאחר שנסמך לשוחט ובודק בשנת ה'תש"י, שב לקזבלנקה שם שימש בתפקיד. לאחר תקופה נחשב לראש השוחטים בעיר, כשבמקביל עמד בראשות ישיבת "כתר-תורה".

בשנת ה'תש"ז הופיע בקזבלנקה רבי רפאל עבו מטעם רשת מוסדות החינוך אוצר התורה. פעולותיו עשו רושם טוב על הרב אליקים והוא נאות לצרף את ישיבת כתר תורה תחת חסות הרשת. הרושם לטובה התקבל גם אצל אוחיון, והוא הפקיד את משרת ראש ישיבה בידי הרשת לטובת עבודתו כראש השוחטים והבודקים בעיר. תקופה קצרה לאחר שעזב את "כתר-תורה" נקרא ללמד בישיבת "אם-הבנים" בקזבלנקה.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשט"ו קיבל כרטיס הלוך חזור לישראל מהסוכנות היהודית, כפרס הצטיינות על פיקוח הכשרות באוניות העלייה. בהגיעו לארץ החליט להתפטר מתפקידיו במרוקו ולעלות לישראל. הוא ניגש לבחינה ברבנות הראשית לישראל, עבר אותה בהצלחה והוסמך לרבנות. בתחילה כיהן כרב במגדים ואחר כך כרב, שוחט ובודק בקריית מלאכי. בשנת ה'תשי"ח התקבל כרבה של יפו, באישור רבי יעקב משה טולידאנו ורבי איסר יהודה אונטרמן.

נפטר בי"ג בטבת ה'תשנ"א (שלהי דצמבר 1990) ונטמן בהר הזיתים בירושלים.[1]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר "הליכות-שב"א" - שלושה כרכים ובהן שו"ת, יצאו לאור בתל אביב בשנת ה'תשל"ב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון ברוך אוחיון, מאמר אוטוביוגרפי בתוך ספרו: הליכות שב"א א, עמ' 21 -30, תל אביב, תשל"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]