משה מאיר חי אליקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב משה מאיר חי אליקים
הרב אליקים (מימין) משוחח עם עמיתו לבית הדין רבי אברהם אביחצירא, מרוקו
הרב אליקים (מימין) משוחח עם עמיתו לבית הדין רבי אברהם אביחצירא, מרוקו
לידה 1871
ה'תרל"ב
טבריה
פטירה 1949 (בגיל 78 בערך)
ה'תש"ט
כינוי המשמ"ח, הרב המשמ"ח
מקום פעילות טבריה, קזבלנקה ומוגדור במרוקו
תקופת הפעילות ?–1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רבנות ודיינות
תפקידים נוספים שד"ר
תלמידיו הרב שלמה ילוז, הרב יוסף חיים ילוז, הרב ברוך טולידאנו

הרב משה מאיר חי אליקים (נודע בכינוי "המשמ"ח אליקים") (ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871ה'תש"ט, 1949) היה שד"ר, חבר בית הדין בטבריה, אב בית דין בקזבלנקה, חבר בית הדין במוגדור שבמרוקו ומייסד ישיבת כתר תורה בטבריה ובקזבלנקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטבריה לרב נסים אליקים, שממנו התייתם בילדותו. בצעירותו למד בישיבות טבריה, ונישא לבתו של הרב רפאל אוחנה.

בשנת 1900 (ה'תר"ס) ייסד יחד עם הרב יעקב חי זריהן והרב אהרון הלוי סקלי את ישיבת "כתר תורה" בטבריה.

בשנת 1911 (ה'תרע"א) יצא בשליחות כוללות טבריה למצרים וערי צפון אפריקה. בעקבות מלחמת העולם הראשונה התעכב במרוקו, ובשנת 1919 (ה'תרע"ט) מונה לכהן כחבר בית הדין במוגדור.

בסוף שנת 1920 (ה'תרפ"א) חזר לטבריה והחל לכהן כחבר בית הדין של הרב אליהו ילוז, לצד הרב יעקב חי זריהן. בחורף שנת 1922 (ה'תרפ"ג) נסע לשליחות באלג'יריה. כשסיים את שליחותו הוזמן לקזבלנקה כדי לכהן בה במשרת דיינות, ובחודש פברואר 1924 (אדר א' ה'תרפ"ד) מונה לשמש כאב בית דין בעיר. הוא ייסד שם ישיבה בשם "כתר-תורה" והיה אחראי על הצד הכלכלי ועל שיטת הלימוד. לראשי ישיבה הוא מינה את הרבנים שמעון אביקציץ ושמעון ברוך אוחיון.

בשנת 1925 (ה'תרפ"ה) השתתף בפולמוס הלכתי גדול בו היו מעורבים רבני טבריה, תוניסיה ומרוקו. במרכז הפולמוס היה ספר שהוציא בתוניס הרב חנניה חביב אזולאי בשם "מגן הדת", בו הוא כתב נגד רבנים שונים, ואסר את הייבום בקזבלנקה. מנגד הוציא הרב אליקים את הספר "מלחמת המגן" המתיר את הייבום בעיר, ויוצא להגנת הרבנים שנגדם נכתב בספר הקודם.

נפטר בשנת ה'תש"ט ונקבר בבית העלמין הישן בקזבלנקה (ליד עמיתו לבית הדין הרב אברהם אביחצירא), באוהל שבחלק הפנימי, שליד קבר הרב חיים פינטו. אחריו התמנה הרב חיים דוד בן סוסאן.

עם תלמידיו נמנו הרב שלמה ילוז, הרב יוסף חיים ילוז והרב ברוך טולידאנו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידושיו הודפסו בתוך ספרי אביו שערך והוציא לאור:

  • דבר נאה - חידושים בהלכה על ספרי ראשונים ואחרונים, ה'תרנ"ה
  • חדר נאה - דרושים וחידושים על פרשיות התורה, חמש מגילות, משלי ותהילים, ה'תרע"א
  • מלחמת המגן - מלחמת מצווה, לוחמים במלחמתה של תורה, קזבלנקה ה'תרפ"ה

חלק מתשובותיו הודפסו בספר "ויאסוף שלמה" מאת הרב שלמה הכהן צבאן מדבדו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]