שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)
| לידה |
י"ח באייר ה'תרכ"ט ירושלים, האימפריה העות'מאנית ובמקום אחר מובא שנולד בעיה"ק צפת | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ג' בתשרי ה'תר"ץ (בגיל 60) | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||
| השתייכות | חסידות לעלוב | ||||
| השקפה דתית |
יהדות | ||||
| אב | רבי דוד צבי שלמה בידרמן | ||||
| אם | מרים פרומא | ||||
| |||||
רבי שמעון נתן נטע בידרמן (י"ח באייר ה'תרכ"ט, 1869 – ג' בתשרי ה'תר"ץ, 1929) היה האדמו"ר החמישי מלעלוב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בצפת[1] למרים פרומה ולרבי דוד צבי שלמה בידרמן בי"ח באייר (ל"ג בעומר). למד בישיבת שער השמים יחד עם דוד האדמו"ר רבי אלתר מסוסנובצה. בהגיעו לפרקו נישא לחנה רייצה, בתו של רבי יוסף צינווירט מקרקוב.
בשנת תרנ"ג (בהיות בגיל 24) יצא לביקורו הראשון בפולין שם ביקר אצל צדיקי החסידות האדמורי"ם רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ, רבי צדוק הכהן מלובלין, רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא רבי מאיר יחיאל הולשטוק מאוסטרובצה, רבי ישראל מטשורטקוב ועוד. שם דבק ברבו האדמו"ר רבי ישראל פרלוב מסטולין הינוקא, אליו ערך עוד שבע נסיעות במשך השנים. בביקורו האחרון בשנת ה'תרע"ג התיישב בקרקוב[2] ונהג שם באדמו"רות[3]. בשנת תרפ"ו (לאחר 13 שנה בפולין), חזר לירושלים. בארץ ישראל התקבצו סביבו חסידי אביו (שנפטר בינתיים) וחסידים נוספים.
אשתו בזיווג שני הייתה הרבנית פייגה רבקה.
נפטר בג' בתשרי (צום גדליה) ה'תר"ץ ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.[4]
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו, רבי פנחס חיים בידרמן, חתן רבי ירחמיאל יוסף מלעלוב.
- בנו, רבי משה מרדכי בידרמן, ממלא מקומו והאדמו"ר השישי של חסידות לעלוב.
- בנו, רבי יעקב יצחק.
- בתו, אלישבע אשת רבי מנשה ליפשיץ.
- בתו, רבקה רחל בזו"ר אשת רבי אברהם יוסף בראנדוויין.
- בתו, מאטיל
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, כרך ג, עורך: יצחק רפאל, הוצאת מוסד הרב קוק תשס"ה, עמ' תתלט
- אהרן פרלוב, זכרונם לברכה, כרך א, ירושלים תש"ע, עמ' יז-כ
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ משה יאיר ויינשטוק, תפארת בית דוד, עמ' 150.
- ↑ בעקבות התפרצותה של מלחמת העולם הראשונה.
- ↑ המבשר תורני, ז' תשרי תש"ע.
- ↑ הרב אהרן שפירא, ימי זכרון, תשרי.
