שער טיטוס (קירקוס מקסימוס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער טיטוס
Arch of Titus (Circus Maximus)-Urbis Forma Romae.png
השער, בעל שלושה פתחים על גבי במה מוגבהת, כפי שהוא מופיע במפת השיש העתיקה (Urbis Forma Romae) שהוכנה תחת הקיסר ספטמיוס סוורוס.
לזכר כיבוש ירושלים ודיכוי המרד הגדול
מיקום רומא, איטליהאיטליהאיטליה
קואורדינטות 41°53′04″N 12°29′18″E / 41.8844°N 12.4883°E / 41.8844; 12.4883
תאריך הקמה 81 עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת רומא רגילה)
Location map Italy Rome.png
 
שער טיטוס
שער טיטוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שער טיטוס (קירקוס מקסימוס) הוא שער ניצחון שהוקם בצד המזרחי של הקירקוס מקסימוס על ידי הסנט והעם הרומאי בשנת 81 לספירה, השער הוקם כדי לכבד את טיטוס על כיבוש ירושלים ודיכוי המרד הגדול. מעט שרידים נשמרו מהשער אולם הכתובת הועתקה על ידי אנונימי בימי הביניים. שנה לאחר הקמת השער, הקים הקיסר דומיטיאנוס שער ניצחון בויה סקרה, לאחיו טיטוס, הידוע בכינויו שער טיטוס.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 81 לספירה, עשר שנים לחגיגת הטריומף של אספסינוס וטיטוס לדיכוי המרד הגדול, הציבו הרומאים קשת ניצחון בקירקוס מקסימוס ועליה כתובת הנצחה. הכתובת עצמה לא נשמרה, אך הטקסט הועתק בימי הביניים וכך הגיע לידינו. בכתובת נמסר על החלטת הסנט והעם הרומאי לתת כבוד לטיטוס (שתאריו המלאים נמנים אחד לאחד) על אשר, בצייתו לעצת אביו אספסינוס ולאותות השמים, הכניע את העם היהודי והחריב את ירושלים - עיר ששום מנהיג או מלך לפניו לא הצליח לכבושה. וזו לשונה המלאה של הכתובת:

.
Senatus Populusq(ue) Romanus

Imp(eratori) Tito Caesari divi Vespasiani f. Vespasian[o] Augusto
pontif(ici) max(imo) trib(unicia) pot(estate) X imp(eratori) XVII [c]o(n)s(uli) VIII p(atri) p(atriae) principi suo
quod praeceptis patri[s] consiliisq(ue) et auspiciis gentem
Iudaeorum domuit et urbem Hierusolymam omnibus ante
se ducibus regibus gentibus aut frustra petitam
aut omnino intem[p]tatam delevit

.

הסנט והעם הרומאי (הקדישו שער זה) לאימפרטור טיטוס קיסר, בנו של אספסינוס האלוהי, האוגוסטוס, הכהן הגדול, בעל סמכות טריבון בפעם העשירית, אימפרטור בפעם השבע עשרה, קונסול בפעם השמינית, אבי המולדת, השליט שלהם, משום שעל פי פקודות האב ועצות ההשגחה הכניע את העם היהודי והחריב את העיר ירושלים, עיר שלפניו הותקפה לשווא על ידי על המצביאים, המלכים והעמים, או שכלל לא ניסו לכובשה

הכתובת בשער טיטוס בקירקוס מקסימוס, CIL VI 944 = ILS 264 - תרגום של ב' איזק

התעמולה הרומית מתעלמת מכיבושי העיר בעבר, מימי נבוכדנאצר, ואפילו פומפיוס הרומאי. עניינה להציג את תוצאות מלחמת היהודים כפי שהוצגו בפני תושבי העיר רומא: הכנעת העם, החרבת העיר, והישג חסר תקדים.[1]

השער מופיע במפת השיש העתיקה (Urbis Forma Romae) שהוכנה תחת הקיסר ספטימיוס סוורוס. השער נראה בעל שלושה פתחים, ועמד על גבי במה מוגבהת בדיוק בקצה המזרחי של הקירקוס מקסימוס.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Steinby, Eva Margareta (ed.), Lexicon Topographicum Urbis Romae, Rome, vol. 1 (1993), p. 108, 274. fig 159
  • Die Einsiedler Inschriftensammlung und der Pilgerführer durch Rom (Codex Einsidlensis 326), ed. G. Walser, Stuttgart 1987, p. 87 no. 29
  • Fergus Millar, Last Year in Jerusalem: Monuments of the Jewish War in Rome, Flavius Josephus and Flavian Rome J. C. Edmondson, Steve Mason, J. B. Rives‏ (eds.), pp. 101-128
  • Brandizzi Vittucci, Paola, L’Arco di Tito al Circo Massimo, Archeologia Laziale 10, Quaderni di archeologia Etrusco-Italica, 19, 1990, pp. 68-71
  • M. Canciani, C. Falcolini, Marzia Buonfiglio, S. Pergola, Mauro Saccone, B. Mammì, Giovanni Romito, A Method for Virtual Anastylosis: The Case of the Arch of Titus at the Circus Maximus in Rome, ISPRS Annals of Photogrammetry, Remote Sensing and Spatial Information Sciences, Volume II-5/W1, 2013, pp.61-66
  • M. Canciani, C. Falcolini, M. Buonfiglio, S. Pergola, M. Saccone, B. Mammì, G. Romito, Virtual Anastylosis of the Arch of Titus at Circus Maximus in Rome. International Journal of Heritage in the Digital Era 3(2), 2014, pp. 393–412

Stefania Pergola, Circo Massimo. Considerazioni sulla decorazione architettonica dell'Arco di Tito, Bullettino della Commissione Archeologica Comunale di Roma, 2017

Relazione preliminare sulle nuove acquisizioni sul Circo Massimo: indagini archeologiche 2009-2016], La glòria del Circ. Curses de carros i competicions circenses, Actes 3rd Congrés Internacional d’Arqueologia I Mòn antic, Tarraco Biennal, (Tarraco 16-19 nov. 2016), 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנימין איזק, ירושלים מלאחר המרד הגדול עד ימי קונסטנטינוס, ספר ירושלים: התקופה הרומית והביזאנטית, עמ' 1
  2. ^ Steinby, Eva Margareta (ed.), Lexicon Topographicum Urbis Romae, Rome, vol. 1 (1993), p. 108, 274. fig 159