שער טיטוס

שער טיטוס
Arcus Titi
Arch of Titus (Roma).jpg
מידע כללי
סוג שער ניצחון
על שם ניצחון טיטוס על היהודים במרד הגדול
כתובת פורום רומאנום עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רומא
מדינה איטליהאיטליה איטליה
נגישות נגיש לכל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – העשור של 80
תאריך פתיחה רשמי שנות ה־80 של המאה ה־1 עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר הקיסר דומיטיאנוס
קואורדינטות 41°53′27″N 12°29′19″E / 41.890717°N 12.488585°E / 41.890717; 12.488585
האתר הרשמי
(למפת רומא רגילה)
Location map Italy Rome.png
 
שער טיטוס
שער טיטוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שער טיטוסלטינית: Arcus Titi) הממוקם בפורום רומאנום שברומא הוא שער ניצחון שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה. שער ניצחון נוסף הוקם על ידי טיטוס עצמו שנה אחת קודם לכן בקירקוס מקסימוס שברומא.

בחלקו הפנימי של השער בפורום רומאנום תבליט מפורסם המתאר את תהלוכת השלל והביזה מירושלים בחורף שנת 71 לספירה.[1] השער עומד על תילו קרוב ל-2,000 שנה וניתן להבחין היטב בהתפוררות אבן הגיר ממנה הוא בנוי. השער והאזור העתיק ברומא זכו לשיקום ותחזוקה נאותה רק מימי שלטון מוסוליני ב-1936, במטרה להחזיר לתודעת האיטלקים את תפארת האימפריה הרומית.

הכתובות על השער[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתובת הקדמית בחזית השער נחרט:

הסנט והעם הרומאי מקדישים את השער לטיטוס האלוהי, בנו של אספסיאנוס אוגוסטוס האלוהי

שער טיטוס - חזית
שער טיטוס כתובת קדמית

הכתובת האחורית שוחזרה בשנת 1821 ובה נחרט:

פרטים משער טיטוס המתארים את הביזה ואת השלל מירושלים

שער טיטוס - אחור

מידות השער[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידותיו החיצוניות: גובהו 15.4 מטרים, רוחבו 13.5, ועומקו 4.75.[2]

מידותיו הפנימיות: גובה הקשת 8.3 מטרים ורוחבה 5.36.[דרוש מקור]

תבליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבליט המתאר את הטריומף (מצעד ניצחון)
העתק התבליט (המשוחזר) המוצב במוזיאון בית התפוצות

אחד התבליטים מתאר את הטריומף (מצעד ניצחון) בו נראים לגיונרים רומיים נושאים שלושה מכלי בית המקדש:

  • המנורה - דגם מנורה זו, היא הדגם המופיע גם בסמל מדינת ישראל. בתחתית המנורה מופיע בסיס שחקוקות בו דמויות מיתולוגיות, חיות או מפלצות, מוטיב הנוגד את איסור עשיית פסל שידוע שנשמר אז; התאוריה הרווחת במחקר המסבירה את הימצאותם היא שמדובר בכן שנוצר על ידי הרומאים לצורך נשיאה נוחה של המנורה.[3]
  • שולחן לחם הפנים - שימש להנחת לחמים, שהיו מתחלפים מדי שבת. על השולחן היו מונחים בזכים עם לבונה, בתחריט נשתייר אחד מהבזיכים (בצד שמאל).
  • חצוצרות הכסף - ששימשו לתקיעת הכהנים בחגים ובזמני מלחמה. בתחריט החצוצרות מונחות באלכסון ביחד עם שולחן הפנים.

בניגוד לתפיסה העממית לפיה האנשים הנראים בתבליט הם שבויים יהודיים, מתוארים שם דווקא חיילים רומיים האוחזים בשלל, כפי שניתן לראות מזרי הדפנה ונסי הניצחון שלהם.[4]

בצדו הימני נראה שער ניצחון הגדול אך במעט מן האנשים, אף על פי שבמציאות שערי ניצחון היו גדולי ממדים. ההסבר לכך הוא שהרומאים האמינו כי האדם הוא פאר היצירה והמוטיב החשוב ביותר בכל יצירה בה הוא מופיע.

בספנדרלים (המשולשים שנוצרים בין הקשת ובין הקורה), מופיעה אלת הניצחון היוונית ניקה, עם אבוקה להכתרת המנצחים. על כותרות העמודים שלצדי הקשת מופיע מוטיב חוזר באמנות הרומית - כותרות צמחייה וקישוטי עלים.

המוטיבים בתבליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור המשחזר את תהלוכת הניצחון

סגנון התבליט הוא רומי אך יש בו מוטיבים יוונים.

הסגנון הרומי מבוטא על ידי:

  • צפיפות - הדמויות כמעט ללא מרווח ביניהם.
  • פרופורציות - בין השער (המופיע בתבליט) ובין הדמויות ישנה פרופורציה לא הגיונית משום שהדמויות נראות כמעט בגובהו של שער הניצחון.

הסגנון היווני קלאסי מבוטא על ידי:

  • קפלי הבד - הגוף ותנוחתו מתוארים על ידי קפלי הבד הרכים.
  • מבנה הפנים - מבנה הפנים הוא קלאסי ברובו, הפרטים אינם אינדיבידואלים. בוצעה הריסה מלאכותית של הפנים בימי הביניים.
  • נקודת מבט - כמו ביוון גם פה מתוארים הדמויות בתבליט מנקודת מבט צידית וחלקה מנקודת מבט 3/4.
  • פרופורציה ואנטומיה - הפרופורציות בגוף הן כפי הנראה קלאסיות. הפרטים מתוארים באופן אנטומי נכון.

שחזור תהלוכת הניצחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור מדגים את אופן התהלוכה: בראש הולכים החיילים היהודים השבויים. על המרכבה, חבוש בעטרת הקיסר, עומד המצביא המנצח במערכה. סוסים לבנים רתומים למרכבה הפתוחה. משני צידי המרכבה, המשמר הפרטי של המנצח. מאחור, השבויים המכובדים, השלל, והביזה עם נושאיה. מאחורי המרכבה נראה באופן בולט סמל השלטון הרומאי, הנשר הרומאי. ההבחנה בין סוגי האנשים היא לפי הלבוש, ובעיקר הכובע.[5] מעניינת היא העובדה כי ה"צועדים" בציור אינם צועדים לכיוון רומא, אלא להפך, לכיוון היציאה מרומא.

מטרת בניית השער[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע יהודה השבויה

השושלת הפלאבית, הקיסר אספסיאנוס ובנו טיטוס, רצו להצדיק את שלטונם על האימפריה הרומית. אספסיאנוס, שנבחר לקיסר על אף שלא היה ממשפחה מיוחסת, היה מעוניין להצדיק את שלטונו, ולכן הפריז בכוחם של המורדים היהודים, ופיאר את בנו שפיקד על הלחימה בירושלים. השושלת הפלאבית הטביעה את מטבעות "יהודה השבויה" ומימנה את כתיבת דברי ימי המלחמה בספרו של יוספוס פלאביוס - מלחמת היהודים. אספסינוס עצמו הקים את הקולוסאום במימון השלל שנלקח מבית המקדש. טיטוס הקים את שער טיטוס בקירקוס מקסימוס לכבוד ניצחונו וכיבוש ירושלים. דומיטיאנוס הקים את שער טיטוס בוויה סקרה, ובכך שייך את עצמו לניצחון ודיכוי המרד הגדול, למרות שלא השתתף בלחימה.

שער טיטוס (קירקוס מקסימוס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שער טיטוס (קירקוס מקסימוס)

בשנת 81 לספירה, 11 שנה לחגיגת הטריומף של אספסינוס וטיטוס לדיכוי המרד הגדול, הציבו הרומאים קשת ניצחון בקירקוס מקסימוס ועליה כתובת הנצחה - שער טיטוס (קירקוס מקסימוס). הכתובת עצמה לא נשמרה, אך הטקסט הועתק בימי הביניים וכך הגיע לידינו. בכתובת נמסר על החלטת הסנט והעם הרומאי לתת כבוד לטיטוס (שתאריו המלאים נמנים אחד לאחד) על אשר, בצייתו לעצת אביו אספסינוס ולאותות השמים, הכניע את העם היהודי והחריב את ירושלים - עיר ששום מנהיג או מלך לפניו לא הצליח לכובשה. השער הזה היה השער המקורי שהוצב על ידי טיטוס.

הקשר היהודי בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעד יהודי רומא לכבוד הכרזת מדינת ישראל, בסמוך לשער קונסטנטינוס
סמל מדינת ישראל ובמרכזו מנורת שבעת הקנים כפי שהיא מופיעה בשער טיטוס

לאחר כיבוש איטליה על ידי בעלות הברית ב-1944, החיילים היהודים נהגו לבלות את חופשתם ברומא. חנה מרון ויוסי ידין ביצעו אז את השיר שכתב יצחק יצחק והלחין צבי בן-יוסף, כל הדרכים מובילות לרומא. אחד הבתים בשיר מתאר מה קרה בשער טיטוס בחופשות בזמן המלחמה.

ותחת שער טיטוס, בצל העתיקות - תפרחנה נשיקות - מה יש עוד לחכות. הוי, טיטוס, טיטוס, לו אתה ראית - למי טריומף, למי שירי הלל - על יד השער שאתה בנית - זוג מאוהב מארץ ישראל - על יד השער ש"כבוד האימפרטור" אז בנית - זוג חיילים דווקא מארץ ישראל!

כל הדרכים מובילות לרומא

יהודי רומא נהגו לא לעבור תחת שער טיטוס[6]. הם חרגו מנוהג זה ביום ההכרזה באו"ם על הקמת מדינת ישראל, ב-29 בנובמבר 1947. הם צעדו מתחת לשער, אבל בכיוון ההפוך שצעד מצעד הניצחון של טיטוס, מהפורום רומאנום, דרומה, לכיוון ארץ ישראל. בכך באה לידי ביטוי השיבה מהגלות למולדת העתיקה[7].

מספר פעמים עלה הרעיון לפרק את "שער טיטוס" ולהעביר אותו לירושלים. לראשונה דווח כי איתמר בן-אב"י דן בנושא בפגישה עם בניטו מוסוליני בשנות ה-20 של המאה ה-20[8], ב-1956 דווח כי לוי אשכול העלה את הרעיון בעת ביקור באיטליה[8], וב-1973 שר־החוץ האיטלקי, ג'וזפה מדיצ'י, הציע להעביר את השער לירושלים כמחווה לישראל[9].

בשנת 1949 נבחר סמל מדינת ישראל שעוצב על ידי האחים גבריאל ומקסים שמיר, ובמרכזו - מנורת שבעת הקנים כפי שהיא מופיעה בשער טיטוס[10].

בשנת 1987 החל פרויקט, שנמשך כשלוש שנים, לשימור וניקוי השער מפיח שהצטבר עליו במהלך השנים[11].

בשנת 2017 ערכו הוותיקאן והקהילה היהודית ברומא תערוכה משותפת על ההיסטוריה של השער ומנורת בית המקדש[12].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שער טיטוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י. נ. שמחוני, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, הערות ובאורים לספר שביעי, פרק חמישי, פסקה ה, עמ' 511
  2. ^ Arch of Titus, Roman Forum (81-82 CE) Architecture, Judaism and Rome
  3. ^ Rāḥēl Ḥa̱klîlî, The Menorah, the Ancient Seven-armed Candelabrum: Origin, Form, and Significance, BRILL, 2001. עמ' 48-49
  4. ^ ראו לדוגמה: History of Art, Abrams, 1974. עמ' 190; Art through the Ages: The Western Perspective, עמ' 82; גרשון בר-כוכבא, אהרן הורביץ ואייל מירון (עריכה מדעית), מקדש בלהבות, ספרי מגיד, הוצאת קורן, ירושלים, 2014. מסת"ב: 978-965-526-179-0, עמ' 105
  5. ^ Knight, William. The Arch of Titus and the Spoils of the Temple: an historical and critical lecture with authentic illustrations; London : Longmans, Green, Reader, and Dyer, 1867. p79
  6. ^ תחת שער טיטוס, הארץ, 22 בינואר 1920
  7. ^ ברומא עם הבשורה על הקמת מדינה יהודית, דבר, 15 בדצמבר 1947
  8. ^ 1 2 שער טיטוס, מעריב, 29 באוקטובר 1957
  9. ^ מדיציי: שער טיטוס יועבר לישראל, מעריב, 1 באפריל 1973
  10. ^ נדב שרגאי, האם נפתרה המחלוקת על צורתה של מנורת בית המקדש?, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2008
  11. ^ שער טיטוס, מעריב, 17 ביולי 1987
  12. ^ אליזבטה פובולדו , הניו יורק טיימס, בעקבות שער טיטוס - הוותיקאן והקהילה היהודית ברומא משיקים תערוכה על מנורת בית המקדש שנעלמה, באתר הארץ, 22 בפברואר 2017