שפת הפרחים
שפת הפרחים או בלועזית פלוריוגרפיה היא צורת ביטוי באמצעות פרחים, שהייתה פופולרית בתקופה הוויקטוריאנית. השפה איפשרה לבטא רגשות שלא היה מקובל לבטאם מילולית.
בשפה זו, לכל פרח או צירוף של פרחים הייתה משמעות ספציפית. השימוש בשפה נעשה לרוב באמצעות זרי פרחים קטנים שניתנו כמתנות והיו אביזר אופנתי פופולרי באותה תקופה. אולם פרחים חיים לא היו האמצעי היחיד לשימוש בשפה. לעיתים נעשה שימוש בתמונת הפרח, ובפעמים אחרות שולבו שמות הפרחים בטקסטים אמנותיים או במכתבים.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייחוס של משמעות למיני פרחים היה מקובל לאורך אלפי שנים, והשימוש ב"שפת פרחים" היה מוכר בתרבויות מסורתיות ברחבי אירופה, אסיה והמזרח התיכון. צמחים ופרחים משמשים כסמלים בתנ"ך - במיוחד כנושאי מסר של אהבה או במשמעות של נאהבים ב"שיר השירים", כסמל לעם ישראל ולמשיח הממשמש ובא - וכן כסמל לישו בברית החדשה. ויליאם שייקספיר שייך משמעויות סמליות לפרחים בכתביו, במיוחד במחזה "המלט, נסיך דנמרק".
במהלך המאה ה-19 התעורר באנגליה הוויקטוריאנית ובארצות הברית עניין מחודש בשפת הפרחים, שמקורותיו בתקופה העותמאנית בטורקיה. בחצר הסולטאנים בקונסטנטינופול הייתה אובססיה לפרחי צבעונים, לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-18. השימוש הוויקטוריאני בפרחים כשפת סתרים פרח לצד העניין הגובר בבוטניקה. בראשית המאה ה-19 הופיעו באירופה חיבורים ראשונים שקשרו בין פרחים מסוימים להגדרותיהם הסמליות. בשל ההתעניינות הגוברת בתחום, הודפסו לאורך המאה ה-19 מאות מהדורות של ספרים שעסקו בשפת הפרחים באירופה (במיוחד באנגליה ובצרפת), בארצות הברית ובדרום אמריקה.
משמעויות של פרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשמעויות שיוחסו לפרחים מסוימים בתרבות המערבית היו מגוונות - כמעט כל פרח היה בעל הקשרים ומשמעויות רבים. במשך הזמן, נוצר קונצנזוס באשר למשמעות של מספר פרחים פופולריים. ההגדרות והמשמעויות שיוחסו לכל פרח נגזרו בדרך כלל מן המראה או ממחזור החיים של הפרח עצמו.
אזכורים בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאם שייקספיר, ג'יין אוסטין, שרלוט ואמילי ברונטה וסופרת הילדים פרנסס הודג'סון ברנט, כמו גם אחרים, השתמשו בשפת הפרחים בכתביהם. שייקספיר השתמש במלה "פרח" יותר ממאה פעמים בסונטות ובמחזות שכתב. בהמלט, אופליה מזכירה ומסבירה את המשמעות הסמלית של פרחים שונים, ביניהם אמנון ותמר, רוזמרין רפואי, שומר פשוט, חינניות וסיגליות.
- בספר "The Thirteen Problems" של אגאתה כריסטי, נעזרת מיס מארפל בידיעותיה בשפת הפרחים כדי לפענח תעלומה. התרגום העברי יצא לאור בהוצאת מ. מזרחי בשנת 1967, בשם "תעלומת שלוש-עשרה המדרגות".
- הספר "שפת הפרחים" של ונסה דיפנבאו עוסק בשוזרת פרחים ששוזרת לפי שפת הפרחים. הספר כולל מילון לשפה בסופו.
- בספר הארי פוטר, סוורוס סנייפ, המורה לשיקויים, אומר להארי פוטר משפט תוך כדי השיעור, ג'יי קיי רולינג פרסמה אחר כך שהמשפט הזה אומר בשפת הפרחים: "אני מצטער על מותה של לילי". לילי היא אמו של הארי, שבה היה סנייפ מאוהב בצעירותו.
