שרה גוד (1653)
| לידה |
21 ביולי 1653 וונהם, מסצ'וסטס |
|---|---|
| הוצאה להורג |
29 ביולי 1692 (בגיל 39) סיילם, מסצ'וסטס |
| מדינה |
אנגליה  |
| לאום | אנגלי |
| עיסוק | עקרת בית |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| בן זוג | דניאל פול (נפטר ב-1682), ויליאם גוד |
| צאצאים | דורותי גוד, מרסי גוד |
  | |
שרה גוד (באנגלית: Sarah Good; 21 ביולי 1653 – 29 ביולי 1692) הייתה אחת הנשים הראשונות שהואשמו בכישוף במסגרת משפטי המכשפות בסיילם בשנת 1692 במושבה מסצ'וסטס.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרה גוד נולדה ב-1653 במסצ'וסטס. אביה, ג'ון סולארט, היה בעל מסבאה אמיד. בהיותה אישה צעירה, אביה התאבד ולא השאיר אחריו צוואה.[1] חלק הארי של נחלתו עבר לשני בניו ולאלמנתו, ושבע בנותיו קיבלו יחדיו חלקה קטנה, וגם זו נגזלה מהן בידי בעלה החדש של אימם. גוד נותרה ללא נדוניה. פתרונה היה להתחתן עם דניאל פול, שנפטר זמן קצר לאחר החתונה והשאיר לה חובות עצומים.
גוד נאלצה לכסות את חובות בעלה הראשון, מה שרושש אותה ואת בעלה השני, ויליאם גוד, והפך אותם לחסרי בית שנאלצו לקבץ נדבות מתושבי סיילם.[2]
האישום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-6 במרץ 1692, אליזבת' פאריס, בתו של הכומר סמואל פאריס, וקרובת משפחתה אביגיל ויליאמס האשימו את גוד בכישוף. הנערות הצעירות טענו כי ננשכו, נצבטו ועברו התעללות. כאשר סמואל פאריס שאל אותן "מי התעלל בכן?" הנערות צעקו את שמותיהן של שלוש נשים: טיטובה, שרה אוסבורן ושרה גוד. טיטובה הייתה ככל הנראה שפחה מברבדוס שסמואל פאריס הביא למסצ'וסטס. היא הייתה הדמות המרכזית במשפטי המכשפות מכיוון שהודתה שהייתה מכשפה ובכך העניקה חיזוק להאשמות במעשי כישוף.[3]
האירועים שהובילו לאישום[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוד הגיעה ממעמד כלכלי נמוך ונקלעה למצב כספי קשה מאוד בשל מנהגי ירושה שלא התחשבו בבנות ובגלל החוב של בעלה הראשון, דניאל פול. המאשימים במשפטי המכשפות ובמיוחד במשפטה של שרה גוד, הצהירו לעיתים קרובות שהסיבות לכעס ולחוסר שביעות הרצון של המכשפות הן קנאה וצרות עין. התלות שלה בחסדי השכנים חיזקה את החשד שהיא ונשים נתמכות אחרות עסקו בכישוף. גם מערכת היחסים שלה עם בעלה השני ועם שכניה תרמו לאישומים. ויליאם גוד טען שבגלל "יחסה הרע" של אשתו כלפיו הוא מפחד שהיא מכשפה, ושהתנהגותה לא מקובלת עליו ולא עומדת בציפיות שלו ממנה כרעייה. שכניה האשימו אותה שהיא הטילה כישוף על שתי נשים וכתוצאה מכך, לעיתים קרובות ובאופן לא קבוע, הן סבלו עינויים אותם לא ניתן היה להסביר. סיבה נוספת להאשמות של שכניה הייתה שהיא קראה תיגר על הערכים הפוריטניים הנהוגים.
המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפטה של גוד נערך ב-25 במרץ 1692. היא הואשמה בכך שבחרה להתעלל "וללעוג [לילדים] במקום לעזור להם להגיע לגאולה" ולכן לא עמדה בדרישות הפוריטניות של שליטה עצמית ומשמעת.[4] לפי עדויות, מיד כשהכניסו אותה לאולם, החלו המאשימות להתנדנד קדימה ואחורה ולהשמיע אנחות, כאילו בתגובה לנוכחותה של גוד. במהלך המשפט, אחת המאשימות התחילה לפרכס. כשנגמר ההתקף, היא טענה שגוד תקפה אותה בסכין. היא אפילו הציגה חלק ממנו, וטענה שהוא נשבר במהלך התקיפה לכאורה. אולם, תושב העיר ששמע את ההצהרה, נעמד וסיפר לבית המשפט שהחלק השבור שייך לסכין שלו שנשבר יום לפני כן ושהנערה הייתה עדה לכך. הוא הציג את החלק השני של הסכין כדי להוכיח שמה שסיפר הוא אמת לאמיתה. לאחר שמיעת העדות הזו, השופט ויליאם סטוטן, שהאמין לסיפורה של הנערה, רק גער בה על כך שהגזימה בתיאורה.[5]
גם גוד וגם שרה אוסבורן הכחישו את הטענות כלפיהן, ואילו טיטובה הודתה שהיא "משרתת השטן". היא הצהירה שאדם גבוה לבוש שחורים פנה אליהן ודרש שיחתמו את שמותיהן בספר חשוב. טיטובה אמרה שבהתחלה סירבה, אבל לבסוף רשמה את שמה אחרי שגוד ואוסבורן הכריחו אותה. היו עוד שישה שמות אחרים בספר אותם לא יכלה לראות. היא גם אמרה שגוד ציוותה על החתול שלה לתקוף את אליזבת' הוברד, מה שהסביר את השריטות וסימני הנשיכות שעל גופה. היא דיברה על כך שראתה את גוד מוקפת ציפורים צהובות ושחורות, ושגוד גם שלחה אותן לפגוע בנערות. כשהנערות התחילו לפרכס שוב, טיטובה טענה שהיא יכולה לראות ציפור צהובה בידה הימנית של גוד. המאשימות הצעירות הסכימו עם טענתה.
לגוד ניתנה ההזדמנות להגן על עצמה מול שנים־עשר המושבעים, היא טענה שהיא חפה מפשע ושטיטובה ואוסבורן הן המכשפות האמיתיות. אולם, בסופו של דבר, הורשעה גוד בכישוף ונידונה למוות. ב-29 ביולי 1692, הוצאה שרה גוד להורג בתלייה ביחד עם עוד ארבע נשים אחרות שהורשעו בכישוף.[6] ארבע הנשים האחרות חיכו בשקט להוצאה להורג, ואילו גוד המשיכה להצהיר בתקיפות שהיא חפה מפשע. הכומר ניקולס נויס התעקש להמשיך במאמציו לשכנע את גוד להתוודות על פשעיה, אך לא נחל הצלחה.
בזמן מאסרה, הייתה גוד בהיריון וילדה את בתה בכלא באיפסוויץ' שבמסצ'וסטס. התינוקת נפטרה לפני שאימה הוצאה להורג.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ K. David Goss, The Salem Witch Trials: A Reference Guide - Biography of Sarah Good, USA: Greenwood, 2008
- ^ Paul Boyer, Stephen Nissenbaum, Salem Possessed: The Social Origins of Witchcraft, Harvard University Press, 1976-01-01, ISBN 978-0-674-28266-7
- ^ Frances Hill, A delusion of Satan : the full story of the Salem witch trials, New York : Doubleday, 1995, ISBN 978-0-385-47255-5
- ^ The examination of Sarah Good, March 1, 1692, web.archive.org, 2011-01-20
- ^ "A Brief and True Narrative, by Deodat Lawson, 1692," from Narratives of the Witchcraft Cases, 1648-1706, web.archive.org, 2007-11-13
- ^ Death Warrant for Sarah Good, Rebecca Nurse, Susannah Martin, Elizabeth How and Sarah Wilds, web.archive.org, 2012-09-18
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Hansen, Chadwick. (1969) Witchcraft at Salem. New York, NY: George Braziller
- Upham, Charles (1980). Salem Witchcraft. New York: Frederick Ungar Publishing Co. (2 volumes), V. 2 pp. 11-17, 268-69