שרה קופמן

שרה קופמן
Sarah Kofman

לידה	14 בספטמבר 1934 הרובע העשירי של פריז, צרפת
התאבדה	15 באוקטובר 1994 (בגיל 60) הרובע החמישה-עשר של פריז, צרפת
מקום לימודים	אוניברסיטת ולפראיסו
מוסדות	סורבון
עיסוק	פילוסופית, מרצה באוניברסיטה, אוטוביוגרפית, סופרת
מדינה	צרפת

שרה קופמן (בצרפתית: Sarah Kofman ‏,14 בספטמבר 1934 – 15 באוקטובר 1994) הייתה פילוסופית צרפתייה.

ביוגרפיה

קופמן נולדה בפריז בראש השנה, י"ד בתשרי תש"ד, 14 בספטמבר 1934, למשפחה ממוצא פולני בת 6 ילדים. אביה הרב ברק קופמן ואמה פינצה (קניג) קופמן. הווריה עברו מפולין לצרפת בשנת 1929 שם קיבלו אזרחות צרפתית.

אביה היה רב של בית כנסת קטן, ברחוב 5 Rue Duc, ברובע השמונה עשרה של פריז, הוא גם חגג טקסים שונים (נישואין, גירושים, ברית מילה ועוד) בחדר גדול בדירת המשפחה.

לפי עדותה בממוארים שכתבה, ב-16 ביולי 1942 נעצר ברק קופמן על ידי משטרת וישי במהלך גירוש היהודים מפריז, יחד עם כ-13,000 יהודים נוספים, ועבר למחנה הריכוז דראנסי לפני גירוש. לדברי בתו, הרב קופמן, שהתבשר על הפשיטה של משטרת וישי באמצעות שמועות, יצא מביתו מוקדם מאוד כדי להזהיר יהודים אחרים מפני הסכנה ובכך הקריב את חייו. הוא גורש למחנה ההשמדה אושוויץ בשיירה מס' 12 ב-29 ביולי 1942. לפי עדות של ניצול מאושוויץ, שנאספה על ידי סרז' קלרספלד, קופמן שהה באושוויץ במשך כשנה עד שנרצח על ידי קאפו בגלל סירובו לעבוד בשבת.

קריירה

קופמן החלה את קריירת ההוראה שלה כמורה לפילוסופיה בטולוז בשנת 1960 תוך כדי המשך הכשרתה למחקר. היא עבדה עם הפילוסופים ז'אן איפוליט (איתו חקרה מיתוסים של אפלטון ואת פרויד) וז'יל דלז. היא החלה לכתוב תזה, בפיקוחו של דלז לדוקטורט הממלכתי שלה, אך היא נטשה אותה. התזה פורסמה מאוחר יותר בשם "Nietzsche et la métaphore".

בשנת 1969 פגשה קופמן את ז'אק דרידה והחלה להשתתף בסמינרים שלו באקול נורמל סופרייר.

מ-1970 היא הפכה למרצה ולאחר מכן, ב-1991, לפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת פריז I: פנתאון-סורבון, סורבון.

קופמן חיברה ספרים רבים, כאשר המפורסמים ביניהם היו על פרידריך ניטשה וזיגמונד פרויד. ספרה, מ-1980 "L'énigme de la femme: La femme dans les textes de Freud" הוא כנראה הספר המעמיק ביותר בהקשר לרעיונותיו של פרויד בנוגע למיניות נשית.

כתבים

אף על פי שרבים מכתביה הפילוסופיים התמקדו בניטשה ובפרויד, קופמן כתבה כמה יצירות ברוח אוטוביוגרפית. "Paroles suffoquées" מ-1987 מוקדש לזכרו של אביה, הרב ברק קופמן, אותו ראתה בפעם האחרונה ב-16 ביולי 1942, ונרצח באושוויץ.

"Rue Ordener, rue Labat" מ-1994 נפתח גם בגירוש אביה על ידי המשטרה הצרפתית, ומתאר את מה שקופמן מבינה כי היה גורלו. הכותרת מתייחסת לשני רחובות פריזאים: הכתובת שבה התגוררה משפחתה עד למעצרו של אביה; והכתובת שבה הסתתרה במשך חלק גדול משארית המלחמה. קופמן נלקחה על ידי גרושה פריזאית שהפכה לאמה המאמצת ושהיא קראה לה Mémé. הספר מספר את סיפורה של תקופה זו, ועל סכסוך המשמורת בין Mémé לבין אמה של קופמן לאחר שחרור פריז.

מותה

קופמן התאבדה ב-1994. היא הותירה אחריה בן זוגה מזה 25 שנים, אלכסנדר קיריצוס.

העובדה שהיא מתה בהתאבדות בתאריך יום הולדתו ה-150 של ניטשה נתפסה בעיני כמה סופרים כמשמעותית. לאחר מותה, ז'אק דרידה כתב את הדברים הבאים:

For she too was without pity, if not without mercy, in the end, for both Nietzsche and Freud, whom she knew and whose bodies of work she had read inside and out. Like no one else in this century, I dare say. She loved them pitilessly, and was implacable towards them (not to mention a few others) at the very moment when, giving them without mercy all that she could, and all that she had, she was inheriting from them and was keeping watch over what they had—what they still have—to tell us, especially regarding art and laughter.

ביבליוגרפיה

ספרים

• L'enfance de l'art: Une interprétation de l'esthétique freudienne (1970). Trans.: The Childhood of Art: An Interpretation of Freud's Aesthetics (1988).
• Nietzsche et la métaphore (1972). Trans.: Nietzsche and Metaphor (1993).
• Camera obscura: De l'idéologie (1973). Trans.: Camera Obscura: Of Ideology (1998).
• Quatre romans analytiques (1974). Trans.: Freud and Fiction (1991).
• Autobiogriffures (1976).
• Aberrations: Le devenir-femme d'Auguste Comte (1978).
• Nerval: Le charme de la répétition (1979).
• Nietzsche et la scène philosophique (1979).
• L'énigme de la femme: La femme dans les textes de Freud (1980). Trans.: The Enigma of Woman: Woman in Freud's Writings (1985).
• Le respect des femmes (Kant et Rousseau) (1982).
• Comment s'en sortir? (1983).
• Un métier impossible: Lecture de "Constructions en analyse" (1983).
• Lectures de Derrida (1984).
• Mélancholie de l'art (1985).
• Pourquoi rit-on? Freud et le mot d'esprit (1986).
• Paroles suffoquées (1987). Trans.: Smothered Words (1998).
• Conversions: Le Marchand de Venise sous le signe de Saturne (1987).
• Socrate(s) (1989). Trans.: Socrates: Fictions of a Philosopher (1998).
• Séductions: De Sartre à Héraclite (1990).
• Don Juan ou le refus de la dette (1991).
• "Il n'y a que le premier pas qui coûte": Freud et la spéculation (1991).
• Explosion I: De l'"Ecce Homo" de Nietzsche (1992).
• Explosion II: Les enfants de Nietzsche (1993).
• Le mépris des Juifs: Nietzsche, les Juifs, l'antisémitisme (1994).
• Rue Ordener, rue Labat (1994). Trans.: Rue Ordener, Rue Labat (1996).
• L'imposture de la beauté et autres textes (1995).
• Selected Writings (2007). Edited by Thomas Albrecht, Georgia Albert & Elizabeth G. Rottenberg; introduction by Jacques Derrida.

מאמרים

הערה: רשימה זו אינה כוללת חלקים של ספרים שבהם פורסם לאחר מכן תרגום של הספר כולו.

• "No Longer Full-Fledged Autobiogriffies," SubStance 29 (1981): 3–22. From: Autobiogriffures (1976).
• "Sartre: Fort! Ou Da?", Diacritics 14, 4 (1984): 9–18.
• "Damned Food," SubStance 49 (1986): 8–9.
• "Tomb for a Proper Name," SubStance 49 (1986): 9–10.
• "Nightmare: At the Margins of Medieval Studies," SubStance 49 (1986): 10–13. From: Comment s'en sortir? (1983).
• "Prometheus, the First Philosopher," SubStance 50 (1986): 26–35. From: Comment s'en sortir? (1983).
• "Nietzsche and the Obscurity of Heraclitus," Diacritics 17, 3 (1987): 39–55. From: Séductions: De Sartre à Héraclite (1990).
• "Baubô: Theological Perversion and Fetishism," in Michael Allen Gillespie & Tracy B. Strong, Nietzsche's New Seas: Explorations in Philosophy, Aesthetics, and Politics (Chicago & London: University of Chicago Press, 1988). From: Nietzsche et la scène philosophique (1979).
• "Beyond Aporia?", in Andrew Benjamin (ed.), Post-structuralist Classics (London & New York: Routledge, 1988). From: Comment s'en sortir? (1983).
• "'Ça cloche'," in Hugh J. Silverman (ed.), Derrida and Deconstruction (New York & London: Routledge, 1989). From: Lectures de Derrida (1984). Originally delivered at the 1980 Cerisy colloquy, "Les finds de l'homme."
• "Conversions: The Merchant of Venice under the Sign of Saturn," in Peter Collier & Helga Geyer-Ryan (eds.), Literary Theory Today (Cambridge: Polity Press, 1990). From: Conversions: Le Marchand de Venise sous le signe de Saturne (1987).
• "Metaphoric Architectures," in Laurence A. Rickels (ed.), Looking After Nietzsche (Albany: State University of New York Press, 1990).
• "Descartes Entrapped," in Eduardo Cadava, Peter Connor, & Jean-Luc Nancy, Who Comes After the Subject? (New York & London: Routledge, 1991). From: Nietzsche et la scène philosophique (1979).
• "Rousseau's Phallocratic Ends," in
• "Explosion I: Of Nietzsche's Ecce Homo," Diacritics 24, 4 (1994): 50–70. From: Explosion I: De l'"Ecce Homo" de Nietzsche (1992).
• "A Fantastical Genealogy: Nietzsche's Family Romance," in Peter J. Burgard (ed.), Nietzsche and the Feminine (Charlottesville & London: University Press of Virginia, 1994). From: Explosion I: De l'"Ecce Homo" de Nietzsche (1992).
• "'It's Only the First Step That Costs'," in Sonu Shamdasani & Michael Münchow (eds.), Speculations After Freud: Psychoanalysis, Philosophy, Culture (London & New York: Routledge, 1994). From: "Il n'y a que le premier pas qui coûte": Freud et la spéculation (1991).
• "Wagner's Ascetic Ideal According to Nietzsche," in Richard Schacht (ed.), Nietzsche, Genealogy, Morality: Essays on Nietzsche's Genealogy of Morals (Berkeley: University of California Press, 1994).
• "The Psychologist of the Eternal Feminine (Why I Write Such Good Books, 5)," Yale French Studies 87 (1995): 173–89. From: Explosion II: Les enfants de Nietzsche (1993).
• "Accessories (Ecce Homo, 'Why I Write Such Good Books,' 'The Untimelies,' 3)," in Peter R. Sedgwick (ed.), Nietzsche: A Critical Reader (Oxford: Blackwell, 1995). From: Explosion II: Les enfants de Nietzsche (1993).
• "The Economy of Respect: Kant and Respect for Women," in Robin May Schott (ed.), Feminist Interpretations of Immanuel Kant (University Park, Penn.: Pennsylvania State University Press, 1997). From: Le respect des femmes (Kant et Rousseau) (1982).
• "The Imposture of Beauty: The Uncanniness of Oscar Wilde's Picture of Dorian Gray," in Penelope Deutscher & Kelly Oliver (eds.), Enigmas: Essays on Sarah Kofman (Ithaca & London: Cornell University Press, 1999). From: L'imposture de la beauté et autres textes (1995).

ראיונות

• "שרה קופמן", ראיון עם אליס ג'ארדין, ב-Alice Jardine & Anne M. Menke (עורכים), Shifting Scenes: Interviews on Women, Writing, and Politics in Post-68 France (New York & Oxford: Columbia University Press, 1991 ).
• "כתיבה ללא כוח: שיחה עם שרה קופמן", ראיון עם אורסולה קונרץ, סקירת פילוסופיית נשים (יוני 1995): 5–8.

קישורים חיצוניים

• שרה קופמן באתר הספרייה הלאומית
• Sarah Kofman, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "שרה קופמן".