שרון אייל

שרון אייל

לידה	1971 (בת 48 בערך)
מדינה	ישראל
מקצוע	רקדנית, כוריאוגרפית
פרסים והוקרה	פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה

שרון אייל (נולדה ב-1971) היא רקדנית וכוריאוגרפית ישראלית.

ביוגרפיה

אייל נולדה בירושלים ולמדה באקדמיה למוזיקה ולמחול על שם רובין בירושלים ובאולפן בת דור בתל אביב, ורקדה בלהקת "הורה ירושלים". בשנת 1988, בגיל שבע עשרה, הצטרפה ללהקת המחול בת שבע, שם ביצעה את יצירותיהם של מנהלה האומנותי של הלהקה, אוהד נהרין, ושל כוריאוגרפים מרחבי תבל, ביניהם: פול נורטון, ביל פורסיית', אנג'לה פרלז'וקז' ירי קיליאן, ורה מונטרו.

בשנת 2000 החלה אייל ליצור עבודות כוראוגרפיות ללהקת בת שבע. היא יצרה עבודות לאנסמבל בת-שבע, ללהקת מחול בת-שבע ועבודות סולו אישיות. בקיץ 2004 הוצגה עבודתה "Love" בפסטיבל ג'ייקובס-פילו היוקרתי בארצות הברית.

בשנת 2006 צירפה אייל את גיא בכר כשותף ליצירה ואת המוזיקאי אורי ליכטיק ליצירת המופע "ברתולינה" בביצועה של להקת בת שבע. מאז, שיתפו השלושה פעולה בכל יצירותיה של אייל בארץ וללהקות שונות ברחבי העולם. זאת הייתה הפעם הראשונה שאייל יצרה עבודה באורך מלא וללהקה כולה. "ברתולינה" מתאפיינת באקסטרווגנטיות, מיניות מתפרצת, מוזיקה מלודית, שילובים בין מחול אתני מאפריקה וספרד למוזיקת פופ ומועדונים, תזוזה בלתי פוסקת על הבמה, תלבושות מרהיבות שעוצבו על ידי מיקי אבני ותאורה רבגונית של אבי יונה (במבי) בואנו.

אייל המשיכה לרקוד במסגרת להקת בת-שבע ובנוסף לכך שימשה כמנהלת אמנותית עמיתה של הלהקה מספטמבר 2003 ועד דצמבר 2004. בשנים 2011-2005 הייתה אייל כוראוגרפית הבית של להקת בת-שבע. בשנים אלו יצרה שבע עבודות חדשות לצד מספר עדכונים ליצירות קיימות שבחלקם השתתפו הלהקה והאנסמבל גם יחד.

בנובמבר 2012 פרשה מלהקת בת שבע והקימה ביחד עם גיא בכר את להקת המחול "L-E-V".

מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה, גיא בכר, ושני ילדיהם.

מיצירותיה

• עבודת סולו לערב "פרסונה", אשר הועלה במסגרת פסטיבל ישראל 2003.
• Pan היא יצירה לאנסמבל בת שבע שהוצגה במסגרת "הרמת מסך 2001" והועלתה גם בניו יורק.
• Ink משנת 2002 יצרה ללהקת המחול בת שבע.
• Static נוצרה ב-2002 עבור אנסמבל בת-שבע שהועלתה במסגרת "הרמת מסך 2002".
• After Love יצרה ב-2003 עבור אנסמבל בת-שבע.
• Love משנת 2003 היא ערב ללהקת מחול בת-שבע.
• Quiet Village יצרה ב-2004 עבור להקת מחול בת-שבע.
• Part II משנת 2005 לאנסמבל בת-שבע.
• Bertolina משנת 2006 ללהקת בת-שבע.
• Makarova Kabissa משנת 2008 ללהקת בת-שבע.
• Bill משנת 2009 ללהקת בת-שבע
• Killer Pig משנת 2009 ללהקת קארט בלאנש (נורווגיה)
• Patrushka משנת 2010 לאנסמבל בת-שבע
• Core De Wallk משנת 2011 ללהקת קארט בלאנש (נורווגיה)
• Too Beaucoup משנת 2011 ללהקת האברד סטריט שיקגו (ארצות הברית)
• Lost Cause משנת 2011 לאנסמבל בת-שבע
• העבודה של חופש משנת 2011 ללהקת בת שבע
• Plafona משנת 2012 ללהקת טאנז קומפני אולדנבורג (גרמניה)
• Untitled Black משנת 2012 לגוטנבורג אופרה דאנס קומפני (שוודיה)
• Sara משנת 2013 ל NDT2 (הולנד)

פרסים והוקרה

• פרס יאיר שפירא לרקדנית מצטיינת (1994)
• פרס שרת החינוך, התרבות והספורט ליוצרים צעירים במחול (2004)
• אמנית נבחרת של הקרן למצוינות בתרבות (2008)
• פרס לנדאו לאמנויות הבמה בתחום המחול (2008)
• פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה "על שפת המחול הייחודית שפיתחה" (2016)

קישורים חיצוניים

• שרון אייל, ברשת החברתית פייסבוק
• שרון אייל, ברשת החברתית אינסטגרם
• מרב יודילוביץ', אזור הדמדומים של הנפש, באתר ynet, 13 במאי 2010
• רוני דורי, שרון אייל: הצעד שלה, באתר עכבר העיר, 7 במאי 2010
• מרב יודילוביץ', מכה בסנוורים, באתר ynet‏, 2 במרץ 2009
• מרב יודילוביץ', יצירה חדשה לשרון אייל בלהקת "בת שבע", ynet‏, 28 בינואר 2008
• ליטל בית-יוסף, מילים לא אומרות מאום, nrg
• מרב יודילוביץ', "גם כשאני רוקדת אני יוצרת", באתר ynet, 7 ביולי 2005
• רות אשל, מחול לא פתור, באתר הארץ
• המופע ברתולינה - שרון אייל באתר "הבמה"
• סער דיין, זילזאל 1, nrg
• ראיון עם אורי ליכטיק, יוצר הפסקול ליצירתה אייל "ברתולינה"
• מרב יודילוביץ', ברבי על רגל אחת, ynet ‏ 17 בנובמבר 2008
• רוני דורי, שרון אייל: הצעד שלה, "עכבר העיר", 7 במאי 2010
• רוני גובר, העבודה משחררת: 10 שאלות לשרון אייל, באתר עכבר העיר, 4 בינואר 2012
• להקה חדשה לשרון אייל, באתר הבמה, 28 בנובמבר 2012
• צבי גורן, ביקורת: HOUSE – חדרים אפלים, באתר הבמה, 5 בדצמבר 2012
• רות אשל, ביקורת: הבית החדש של שרון אייל, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2012
• אלעד סמורזיק, שרון אייל רוקדת עם דמעות בעיניים, באתר הארץ, 17 במאי 2013
• קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם שרון אייל, באתר iCast‏, 21 באוקטובר 2013
• רות אשל, שרון אייל והד־נ־א של המחול הפנטסטי, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2015