חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל

גרסה חגיגית של מגילת העצמאות, שהוכנה לכבוד חגיגות הארבעים של מדינת ישראל

חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל התקיימו לכבוד יום העצמאות ה-40 למדינת ישראל שחל בתאריך ד' באייר ה'תשמ"ח - 21 באפריל 1988. אירועים רבים הוכנו במהלך כל שנת ה'תשמ"ח, לציון שנת הארבעים למדינה. שר החינוך והתרבות, יצחק נבון, היה השר הממונה על אירועי ה-40 למדינת ישראל, כיושב ראש ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים^[1].

מועד יום העצמאות ה-40[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חוק יום העצמאות, יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר, אלא אם חל ה' באייר ביום שישי, אז מוקדם יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, ד' באייר. כך אירע בשנת ה'תשמ"ח.

הכנות לאירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 באוגוסט 1986 אישרה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים את מינויו של יעקב אגמון למנהל חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל, בעקבות המלצתו של השר יצחק נבון^[1]. לצורך ניהול החגיגות הוקם "מטה חגיגות ה-40" במסגרת מרכז ההסברה.

בדצמבר 1986 בישיבה בה השתתפו מנכ״לי התיאטראות הרפרטואריים ויעקב אגמון, הוחלט על הפקת פסטיבל תיאטרון ישראלי, שיציין 40 שנות מחזאות מקורית^[2]

באפריל 1987 כינס אגמון כ-50 איש, בהם אדריכלים, מעצבים, אנשי יחסי ציבור, אמנים וסופרים, במטרה לדון בתוכן תערוכת שנת ה-40. אגמון הגה רעיון לקיים תערוכה שתייצג את השגי המדינה מאז היווסדה, וביקש לקבל רעיונות ומשובים לצורך תכנונה^[3].

במסגרת החגיגות ביקש שר החינוך נבון, להבליט את חשיבות מגילת העצמאות בתוכנית הלימודים בבתי הספר במהלך השנה. חבר הכנסת מהליכוד מיכאל איתן פתח במאבק נגד ההחלטה, בטענה שבמגילה יש דמיון למצע אש"ף בחלקים המדברים על הסכמה לתוכנית החלוקה, בתגובה הסביר נבון כי:”במגילה עקרונות הקשורים לזיקת עם ישראל לארצו, נושאים הקשורים למהות הציונות, לקחי השואה ושאלות של שוויון זכויות וחופש בין האזרחים. באשר לפסוקים במגילה: חלקם נובעים ממדיניות של אותם ימים שעבר זמנה. לומר כי אנו מחויבים עדיין לתוכניות שנקבעו ב־1947, זהו אבסורד”^[4].

אירועים ביום העצמאות ובמהלך שנת ה-40[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי חגיגות שנת ה-40 נפתחו ב-20 בספטמבר 1987 (ארבעה ימים לפני ראש השנה תשמ"ח), בטקס של חתימה מחודשת על מגילת העצמאות בבית הנשיא. בסיום הטקס התבקשו המוזמנים, בהם חברי הממשלה, חברי כנסת, אלופי צה״ל ונציגי העדות בישראל, לחתום חתימת הזדהות עם מגילת העצמאות^[5]. יום לפני האירוע פנה מיכאל איתן למספר שרים וחברי כנסת, שלא ישתפו פעולה עם טקס חתימת הזדהות. בעקבות לחציו הוסגה פשרה שבנוסף ל"תתימת הזדהות" יוסיפו המארגנים את המילים "עם עקרונותיה". אולם ביום הטקס לא היה זמן להוסיף את המילים לכל עותקי המגילות שעליהם ביקשו המוזמנים לחתום, עקב כך כמה חברי כנסת סירבו לחתום, בהם אברהם ורדיגר, גאולה כהן, דב שילנסקי ואליעזר ולדמן. אברהם ורדיגר גם הדגיש כי הנוסח המתוקן אינו מספק אותו, שכן במגילת העצמאות נעדר שם אלוהים^[6]^[7].
ב-13 באוקטובר 1987 נערך בנמל חיפה המופע לחיי הספינות שבדרך," שהיה המופע הראשון במסגרת החגיגות. המופע התקיים במעמד נשיא המדינה חיים הרצוג, ראש עיריית חיפה אריה גוראל ומפקד חיל הים אברהם בן שושן. המופע היה סיפורן של המאבק על ההעפלה בין השנים 1945–1948, והוא נכתב על ידי חיים חפר^[8].
ב-8 בינואר 1988 התקיימה באולם "הבימה", במסגרת אירועי "שבוע המחזה המקורי", הצגת הבכורה של המחזה "סינדרום ירושלים" מאת יהושע סובול עם צוות שחקני תיאטרון חיפה. עוד לפני שעלתה עוררה ההצגה סערה. נושא ההצגה הוא "חורבן הבית השלישי" עקב מלחמת אחים, במהלכה אחד השחקנים לבוש מדי צה"ל יורה לכל עבר. סצנה שפעילי ימין טענו כי היא מבזה את חיילי צה"ל^[9]. בערב הצגת הבכורה צבאו על דלתות התיאטרון מפגיני ימין קיצוני וחבר הכנסת מהליכוד מיכאל איתן הפיץ עלונים שעליהם הודפס "ס.ס. סובול סינדרום" במבואת האולם. עם החשכת האולם ותחילת ההצגה, אנשי תנועת כך שקנו כרטיסים להצגה החלו להפריע וההצגה נעצרה שש פעמים, עד ש-75 מה פונו בכוח על ידי המשטרה^[10]. המחזות נוספים שעלו באותו שבוע היו: שני מחזות של הלל מיטלפונקט, "מי תהום" בביצוע תיאטרון החאן, ו"נהג, ציירת" בביצוע תיאטרון באר שבע, "נעורי ורדה'לה" מאת חנוך לוין בביצוע תיאטרון נוה-צדק, ו"השדרה" מאת עירא דביר בביצוע "הבימה"^[11].
במהלך החודשים פברואר-מרץ 1988 עלה ברחבי הארץ המחזה המוזיקלי "כולנו חותמים", שיזם מרכז ההסברה, וביים אורי פסטר, בהשתתפות דני בסן, הראלה בר, שרי צוריאל ואלי גורנשטיין^[12].
לכבוד החגיגות הוחלט לחדש את התיאטרון היידי בישראל, שהעלה הצגה של שלום עליכם בבימוי ישראל בקר^[13].
ב-19 באפריל חנך שר הביטחון יצחק רבין את מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל בגבול תל אביב-יפו, שנפתח לכבוד החגיגות^[14].
ב-20 באפריל נערך טקס הדלקת המשואות בו מדליקי המשואות בטאו את הנושא המרכזי - "מגילת העצמאות". יו"ר הכנסת הדליק משואה ראשונה, ולאחר מכן הודלקו 12 המשואות, כאשר כל אחד ממדליקי המשואות קורא פסוק ממגילת העצמאות^[15].
ב-21 באפריל נערך מפגן צה"ל באצטדיון רמת גן שעמד בסימן הצדעה של חיילי 88 לחיילי 48^[16]. באותו יום נערך גם מופע בהיכל הספורט מלחה, שהפיק ערוץ הטלוויזיה ההולנדי הנוצרי (Evangelische Omroep - EO) יחד עם אולפני הבירה ירושלים בהשתתפות קליף ריצ'רד ועפרה חזה^[17].
במהלך חודש יוני נערכה "תערוכת ה-40 לישראל" בגני התערוכה בתל אביב. התערוכה תוכננה ועוצבה במשך שנה על־ירי מספר מעצבים ואדריכלים ישראלים, ובמסגרתה הוקמו 47 תצוגות בביתני חוץ ופנים. מנכ"ל התערוכה היה תא״ל יעקב אבן, שהושאל לשנה מצה"ל, לצורך תכנונה והקמתה. המנהל האמנותי היה הפסל עמי שביט, והאדריכל הראשי היה אורי שביב^[18].
במשך שלושה ימים (5–7 ביולי 1988) נערכו חגיגות הזמר העברי בערד בהיקף גדול מהרגיל, ובמקביל נערכו אירועי "אל הנגב"^[19]. חגיגות שנערכו ברחבי הנגב, במטרה למושך לנגב רבבות מבקרים, במסגרתם נערך גם פסטיבל בינלאומי של בלונים פורחים בתל ערד. בשנה זו נערך לראשונה, במסדרת הפסטיבל, מופע לילי למרגלות המצדה המסתיים עם הזריחה. בשנה זו הופיע במצדה יהודה פוליקר^[20].

פרויקטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1987 הכריז תיאטרון הבימה כי לכבוד חגיגות שנת ה-40 יעלה את המחזמר סאלח שבתי, עם מוזיקה שהלחינה נורית הירש^[21], בכיכובו של זאב רווח^[22].
בספטמבר 1987 הוציאה הזמרת עפרה חזה את האלבום השלישי בסדרת "שירי מולדת- "שירי מולדת ג'". האלבום, שנפתח בהקלטת הכרזת העצמאות, הוקדש לשנת הארבעים למדינה. מספר חודשים אחר כך, הופיעה חזה ב"פסטיגל" עם השיר "ארבעים" שהוקדש אף הוא לאירועי שנת הארבעים למדינת ישראל.
לכבוד חגיגות שנת ה-40 הוגדל היקפו של פסטיבל ישראל, הוא נערך במשך ארבע שבועות בתקציב גדול מהרגיל^[23], ולפסטיבל הוזמנו מספר רב של מופעים מחוץ לישראל^[24]. שני אורחי הפסטיבל אריאן מנושקין ולהקתה תיאטר דו סולֵיי (Théâtre du Soleil) ומוריס בז'אר ולהקתו, העבירו ביקורות על פעולות ישראל בדיכוי האינתיפאדה הראשונה שפרצה בסוף 1987^[25]^[26]. עם זאת שניהם הודיעו שיגיעו לישראל. בתגובה הודיעו צעירי תנועת החרות כי יפוצצו את ההופעות שלהם^[27]. בסופו של דבר הופיעו ללא הפרעה^[28].
פסטיבלי הסרטים הישראליים בניו יורק ובלוס אנג'לס, שיזם מאיר פניגשטיין, זכו במסגרת חגיגות שנת ה-40 לראשונה בתמיכה רשמית ממשרדי הממשלה^[29].
"מטבע זיכרון 40 שנה למדינת ישראל" - שהנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בזהב בכסף ובנחושת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה בנדר, מגילת העצמאות במוקד ארועי שנת ה־40 להקמת המדינה, מעריב, 17 בספטמבר 1987
לוח ארועי שנת ה-40 למדינת ישראל, מעריב, 11 במרץ 1988
לוח אירועי יום העצמאות ה-40 שאירגן צה"ל ומשרד הביטחון, חדשות, 17 באפריל 1988

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² איציק יושע, מספר אחד באירועים, חדשות, 24 באוגוסט 1986
^ אירית נחמני, של מי החג הזה, חדשות, 29 בדצמבר 1987
^ חיים נגיד, אסיפת חכמים, מעריב, 28 באפריל 1987
^ זאב אופרי, ח״ב איתן: אפתח במערכה להבלטת הדמיון בין מצע אש״ף למגילת העצמאות, חדשות, 18 בספטמבר 1987
^ צבי גילת, עוד מגילה, חדשות, 22 בספטמבר 1987
^ אילן בכר, ה'עקרונות איפשרו את החתימה המחודשת על מגילת העצמאות, מעריב, 21 בספטמבר 1987
^ צבי גילת, ולראיה על החתום, חדשות, 21 בספטמבר 1987
^ לחיי המופע שבדרך, מעריב, 13 באוקטובר 1987
^ יגאל קוצר, אירית נחמני, הסינדרום החיפאי, חדשות, 29 בדצמבר 1987
^ זאב אופירי, פצצות סירחון בתיאטרון הלאומי, חדשות, 10 בינואר 1988
שוש אביגל, סינדרום ישראל, חדשות, 10 בינואר 1988
^ רחלה זנדבנק, תיאטרון - בינוניות, כותרת ראשית, 20 בינואר 1988
^ אבי מורגנשטיין, חתומים לארבעים שנה, מעריב, 5 בפברואר 1988
^ יידיש עכשיו!, מעריב, 7 במרץ 1988
^ שרה פרידמן, הדוידקה והנפוליונצ'יק בחנוכת 'בתי אוסף', מעריב, 20 באפריל 1988
^ שנים עשר המדליקים, מעריב, 20 באפריל 1988
^ אריה בנדר, מוקד חגיגות יום העצמאות: מיפגן הצדעה של חיילי 88 ;לחיילי 48, מעריב, 12 באפריל 1988
^ רוני רחמני, קליף וחזה במלחה, כל העיר, 12 בפברואר 1988
^ עירית נחמני, עתי"ם, 47 תצוגות ייפתחו בתערוכת ה־40, חדשות, 6 ביוני 1988
^ רוני סופר, ערד: קורעים את עור התוף, מעריב, 6 ביולי 1988
^ חגיגות הזמר העברי בערד, חדשות, 1 ביולי 1988
^ חיים הנגבי, ערק, שש-בש ופיז'מה, חדשות, 21 באוגוסט 1987
^ רחלה זנדבנק, רווח בסאלח שבתי, כותרת ראשית, 16 בספטמבר 1987
^ עירית נחמני, פסטיבל ישראל אושר תקציב תלת־שנתי, מחאה נגד מנושקין/בז׳אר, חדשות, 9 במאי 1988
^ שוש אביגל, פסטיבל ישראל - השבוע הצפוף, חדשות, 19 במאי 1988
דב אלפון, השבוע השני, כותרת ראשית, 25 במאי 1988
^ חיים נגיד, 'הפלשתינים צודקים בהתקוממות שלהם נגד הכיבוש הישראלי', מעריב, 14 באפריל 1988
^ שוש אביגל, בלט מוריס בז'אר יגיע לישראל, למרות האירועים, חדשות, 2 במאי 1988
^ חיים נגיד, צעירי חרות מאיימים 'לפוצץ' את הצגות 'תיאטרון השמש', מעריב, 15 באפריל 1988
^ חיים נגיד, פסטיבל ישראל 88 - שבוע רגוע - אחרי הפסטיוואליום, מעריב, 29 במאי 1988
^ הגר רם, המבצע של פניגשטיין הוכר רשמית, חדשות, 26 במרץ 1987

[יושע-1] ¹ ² איציק יושע, מספר אחד באירועים, חדשות, 24 באוגוסט 1986

[2] אירית נחמני, של מי החג הזה, חדשות, 29 בדצמבר 1987

[3] חיים נגיד, אסיפת חכמים, מעריב, 28 באפריל 1987

[4] זאב אופרי, ח״ב איתן: אפתח במערכה להבלטת הדמיון בין מצע אש״ף למגילת העצמאות, חדשות, 18 בספטמבר 1987

[5] צבי גילת, עוד מגילה, חדשות, 22 בספטמבר 1987

[6] אילן בכר, ה'עקרונות איפשרו את החתימה המחודשת על מגילת העצמאות, מעריב, 21 בספטמבר 1987

[7] צבי גילת, ולראיה על החתום, חדשות, 21 בספטמבר 1987

[8] לחיי המופע שבדרך, מעריב, 13 באוקטובר 1987

[9] יגאל קוצר, אירית נחמני, הסינדרום החיפאי, חדשות, 29 בדצמבר 1987

[10] זאב אופירי, פצצות סירחון בתיאטרון הלאומי, חדשות, 10 בינואר 1988
שוש אביגל, סינדרום ישראל, חדשות, 10 בינואר 1988

[11] רחלה זנדבנק, תיאטרון - בינוניות, כותרת ראשית, 20 בינואר 1988

[12] אבי מורגנשטיין, חתומים לארבעים שנה, מעריב, 5 בפברואר 1988

[13] יידיש עכשיו!, מעריב, 7 במרץ 1988

[14] שרה פרידמן, הדוידקה והנפוליונצ'יק בחנוכת 'בתי אוסף', מעריב, 20 באפריל 1988

[15] שנים עשר המדליקים, מעריב, 20 באפריל 1988

[16] אריה בנדר, מוקד חגיגות יום העצמאות: מיפגן הצדעה של חיילי 88 ;לחיילי 48, מעריב, 12 באפריל 1988

[17] רוני רחמני, קליף וחזה במלחה, כל העיר, 12 בפברואר 1988

[18] עירית נחמני, עתי"ם, 47 תצוגות ייפתחו בתערוכת ה־40, חדשות, 6 ביוני 1988

[19] רוני סופר, ערד: קורעים את עור התוף, מעריב, 6 ביולי 1988

[20] חגיגות הזמר העברי בערד, חדשות, 1 ביולי 1988

[21] חיים הנגבי, ערק, שש-בש ופיז'מה, חדשות, 21 באוגוסט 1987

[22] רחלה זנדבנק, רווח בסאלח שבתי, כותרת ראשית, 16 בספטמבר 1987

[23] עירית נחמני, פסטיבל ישראל אושר תקציב תלת־שנתי, מחאה נגד מנושקין/בז׳אר, חדשות, 9 במאי 1988

[24] שוש אביגל, פסטיבל ישראל - השבוע הצפוף, חדשות, 19 במאי 1988
דב אלפון, השבוע השני, כותרת ראשית, 25 במאי 1988

[25] חיים נגיד, 'הפלשתינים צודקים בהתקוממות שלהם נגד הכיבוש הישראלי', מעריב, 14 באפריל 1988

[26] שוש אביגל, בלט מוריס בז'אר יגיע לישראל, למרות האירועים, חדשות, 2 במאי 1988

[27] חיים נגיד, צעירי חרות מאיימים 'לפוצץ' את הצגות 'תיאטרון השמש', מעריב, 15 באפריל 1988

[28] חיים נגיד, פסטיבל ישראל 88 - שבוע רגוע - אחרי הפסטיוואליום, מעריב, 29 במאי 1988

[29] הגר רם, המבצע של פניגשטיין הוכר רשמית, חדשות, 26 במרץ 1987

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]