שארלוט, נסיכת בלגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שרלוט, נסיכת בלגיה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שארלוט, נסיכת בלגיה
7 ביוני 1840; לאקן, ממלכת בלגיה בלגיהבלגיה - 19 בינואר 1927; מייזה, ממלכת בלגיה בלגיהבלגיה (בגיל 86)
Carlota by Winterhalter.jpg
שארלוט, נסיכת בלגיה
מדינה בלגיה
בן-זוג
שושלת בית סקסה קובורג גותה
תואר נסיכת בלגיה, קיסרית מקסיקו
אב לאופולד הראשון, מלך הבלגים
אם לואיז, נסיכת אורליאן

הנסיכה שארלוט מבלגיה (7 ביוני 1840 - 19 בינואר 1927) הייתה נסיכת בלגיה, קיסרית מקסיקו ואשתו של מקסימיליאן הראשון ממקסיקו. שארלוט ידועה גם בשם קרלוטה ממקסיקו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארלוט נולדה ב-7 ביוני 1840, ללאופולד הראשון, מלך הבלגים ואשתו השנייה לואיז-מארי נסיכת צרפת. שארלוט נקראה על שמה של אשתו הראשונה של אביה, שארלוט הנסיכה מווילס אשר מתה במהלך הלידה של בנה הבכור בשנת 1817. שארלוט הייתה בת-דודתה של מלכת בריטניה, ויקטוריה ובעלה הנסיך אלברט. אחיה היה לאופולד השני, מלך הבלגים.

במהלך 1857 נישאה הנסיכה שארלוט לארכידוכס מקסימיליאן מאוסטריה, אחיו של קיסר אוסטריה פרנץ יוזף הראשון. בני הזוג בחרו לבנות את ביתם בקרבת העיר טרייסטה, בטירת מירמרה שנבנתה במיוחד עבורם.

בשנת 1864 הוכתר מקסימיליאן לקיסר מקסיקו במקסיקו סיטי. שארלוט, בעקבות המעבר לארץ דוברת ספרדית, שינתה את שמה והפכה לקיסרית קרלוטה ממקסיקו. לבני הזוג, שנודעו כזוג אוהב ומאושר, לא היו ילדים, ולכן הם אימצו את שני נכדיו של אוגוסטין הראשון, מי שהיה קיסר מקסיקו בשנת 1820. הזוג ייעד את אוגוסטין, בנם המאומץ הבכור, ליורש העצר תחת השם "הוד מלכותו, נסיך איטרובידה". ימי שלטונם של מקסימיליאן ואשתו במקסיקו ארכו 3 שנים בלבד.

עם סיום מלחמת האזרחים האמריקנית בשנת 1865, הביעה ארצות הברית נכונות לתמוך ברפובליקנים המקסיקנים וסיפקה להם נשק. ארצות הברית פלשה לשטחים דרומית מארצות הברית וכבשה שטחים בדרום ארצות הברית של היום (כגון טקסס), תוך ספיגת אבידות כבדות. הדרישה הייתה שחצי הכדור המערבי חייב להיות בשליטה אמריקאית ולאירופה אין מקום בחלק זה של העולם וזאת לפי דוקטרינת מונרו. בשנת 1866 נסוג נפוליאון השלישי בראשות הצבא הצרפתי ממקסיקו, דבר אשר האיץ את נפילת שלטונו של מקסימיליאן.

הקיסרית שארלוט יצאה לאירופה בשנת 1864 על מנת לנסות לגייס תמיכה לשלטונו של בעלה, בפריז, וינה ולבסוף ברומא, אצל האפיפיור פיוס התשיעי. לאחר שכל מאמציה כשלו, סבלה שארלוט ממשבר רגשי עמוק (ויש הטוענים כי סבלה מאי שפיות) ולא שבה מעולם למקסיקו. בשנת 1867 כאשר הקיסר מקסימליאן הוצא להורג על ידי בניטו חוארס ושותפיו, החריפה פגיעותה הנפשית של שארלוט. היא החליטה לחיות חיי בדידות והסתגרות בטירת בוכאוט בעיר מייזה, בלגיה, שם נפטרה ב-19 בינואר 1927.

בטירת מירמרה מוצגים חדרי מגוריהם המפוארים של שארלוט ובעלה בטרם נסיעתם למקסיקו.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנסט פרידריך, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד
 
סופיה אנטוניה, דוכסית בראונשווייג-וולפנביטל
 
היינריך העשרים וארבעה, רוזן רויס-אברסדורף
 
קרולינה ארנסטינה, רוזנת ארבאך-שנברג
 
לואי פיליפ השני, דוכס אורליאן
 
לואיז מארי אדלייד דה בורבון, דוכסית אורליאן
 
פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
מריה קרולינה מאוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנץ, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד
 
 
 
 
 
אוגוסטה, נסיכת רויס-אברסדורף
 
 
 
 
 
לואי פיליפ, מלך הצרפתים
 
 
 
 
 
מריה אמליה מנאפולי וסיציליה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד הראשון, מלך הבלגים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואיז, נסיכת אורליאן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארלוט, נסיכת בלגיה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שארלוט, נסיכת בלגיה בוויקישיתוף