מריה קרולינה מאוסטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מריה קרולינה מאוסטריה
Maria Carolina von Österreich
Maria-carolina-regina-napol.jpg
מריה קרולינה מאוסטריה
לידה 13 באוגוסט 1752
ארמון הופבורג, וינה, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה
פטירה 8 בספטמבר 1814 (בגיל 62)
וינה, האימפריה האוסטרית האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית
מקום קבורה הקריפטה הקיסרית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן-זוג פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
שושלת בית הבסבורג-לורן
אב פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
אם מריה תרזה
צאצאים ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריה קרולינה מאוסטריהגרמנית: Maria Karolina von Österreich; ‏13 באוגוסט 1752 - 7 בספטמבר 1814) הייתה מלכת נאפולי, אשתו של פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות, בתה ה-13 של מריה תרזה, אחותה של מארי אנטואנט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריה קרולינה נולדה ב-13 באוגוסט 1752 בארמון הופבורג, וינה, בירת האימפריה ההבסבורגית, לפרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ולמריה תרזה. מריה קרולינה הייתה בקשר מאוד טוב עם אחותה מארי אנטואנט, עד שבשנת 1767 הפרידה אותם אמם בעקבות התנהגותם הרעה.

בשנת 1767 מתה אחותה מריה יוזפה שהייתה אמורה להתחתן עם פרננדו הרביעי, מלך נאפולי, ועל מנת לשמר את הברית עם ספרד חיתנו ב-7 באפריל 1768 את מריה קרולינה עם פרננדו.

ב-12 במאי 1768 הגיעה מריה קרולינה לנאפולי, ופגשה את בעלה. מריה קרולינה לא אהבה כלל את בעלה, אולם למרות זאת ילדה לו 18 ילדים, שמתוכם 7 הגיעו לבגרות. מריה קרולינה התערבה בפוליטיקה המקומית, ועד מהרה החלה להחליף את היועצים ואנשי הממשל הספרדים ביועצים אוסטרים, ובשל כך הייתה מאוד לא פופולרית.

היו שגרסו כי היא שאמרה את המשפט המפורסם: "אם אין לחם תאכלו עוגות", שנקשר למארי אנטואנט בזמן המהפכה הצרפתית, אחרים טענו כי המשפט נאמר על ידי הדוכסית של טוסקנה בסביבות 1760 וכי מריה קרולינה אימצה אותו לעצמה[1] [2]. כיום ברור לחוקרים כי המשפט נאמר זמן רב לפני תקופת מלכותה של מריה קרולינה, או של מארי אנטואנט, שכן בספרו של ז'אן-ז'אק רוסו, הווידויים אשר פורסם ב -1767, מצוטט משפט זה כאנדקדוטה ידועה בהיסטוריה הצרפתית[3].

למריה קרולינה משייכים גם את הצלחת הפיצה בקרב האצולה בנאפולי, בכך שביקשה לבנות תנור לבנים במטבח הארמון על מנת שהטבח יוכל להכין פיצות עבורה ועבור אורחיה. הפיצה שבמאה ה-18 הייתה נפוצה כמאכל של העניים, נהפכה בזכות קרולינה למאכל הנחשב ראוי לאצילים.[4]

במהלך המלחמות הנפוליאוניות נכבשה ממלכת נאפולי על ידי הצרפתים, ומריה קרולינה ומשפחתה עברו לסיציליה. בשנת 1813 עברה מריה קרולינה לאוסטריה, ובדרכה לשם שמעה על תבוסת נפוליאון בקרב לייפציג, וב-7 בספטמבר 1814 מתה בווינה משבץ.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1768 התחתנה מריה קרולינה עם פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות, ממנו נולדו לה 18 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל החמישי, דוכס לורן
 
אלאונורה מריה יוזפה מאוסטריה
 
פיליפ הראשון, דוכס אורליאן
 
אליזבת שארלוטה, נסיכת הפפאלץ
 
לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
אלאונורה מגדלנה מנויבורג
 
לודוויג רודולף, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל
 
כריסטינה לואיזה, נסיכת אטינגן-אטינגן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד, דוכס לורן
 
 
 
 
 
אליזבת שארלוט, נסיכת אורליאן
 
 
 
 
 
קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה תרזה, קיסרית אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה קרולינה מאוסטריה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ססיל אדמס, Did Marie Antoinette really say "let them eat cake"?‎, אתר StraightDope.com,‏ 24 באוקטובר 1986
  2. ^ שטפן צווייג "מארי אנטואנט"
  3. ^ Jean-Jacques Rousseau, Confessions, Book V
  4. ^ שטפן צווייג "מארי אנטואנט"