שארלוט, נסיכת בלגיה
שארלוט, נסיכת בלגיה | |||||||
לידה |
7 ביוני 1840 לאקן, ממלכת בלגיה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
19 בינואר 1927 (בגיל 86) מייזה, ממלכת בלגיה | ||||||
שם מלא | מארי שרלוט אמלי אוגוסטין ויקטואר קלמנטין לאופולדין | ||||||
מדינה | בלגיה | ||||||
מקום קבורה | הקריפטה המלכותית | ||||||
בן זוג | מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו | ||||||
שושלת בית סקסה קובורג גותה | |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
הנסיכה שארלוט מבלגיה (7 ביוני 1840 – 19 בינואר 1927) הייתה נסיכת בלגיה, קיסרית מקסיקו ואשתו של מקסימיליאן הראשון ממקסיקו. שארלוט ידועה גם בשם קרלוטה ממקסיקו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שארלוט נולדה ב-7 ביוני 1840, ללאופולד הראשון, מלך הבלגים ואשתו השנייה לואיז-מארי, נסיכת אורליאן. שארלוט נקראה על שמה של אשתו הראשונה של אביה, שארלוט הנסיכה מווילס אשר מתה במהלך הלידה של בנה הבכור בשנת 1817. שארלוט הייתה בת-דודתה של מלכת בריטניה, ויקטוריה ובעלה הנסיך אלברט. אחיה היה לאופולד השני, מלך הבלגים.
בצעירותה, שרלוט דמתה לאמה, ונודעה כיפה, בעלת תכונות עדינות. בשילוב עם מעמדה כבתו היחידה של המלך לאופולד, היא הייתה כלה נחשקת.
במהלך 1857 נישאה הנסיכה שארלוט לארכידוכס מקסימיליאן מאוסטריה, אחיו של קיסר אוסטריה פרנץ יוזף הראשון. בני הזוג בחרו לבנות את ביתם בקרבת העיר טרייסטה, בטירת מירמרה שנבנתה במיוחד עבורם.
בשנת 1864 הוכתר מקסימיליאן לקיסר מקסיקו במקסיקו סיטי. שארלוט, בעקבות המעבר לארץ דוברת ספרדית, שינתה את שמה והפכה לקיסרית קרלוטה ממקסיקו. לבני הזוג, שנודעו כזוג אוהב ומאושר, לא היו ילדים, ולכן הם אימצו את שני נכדיו של אוגוסטין הראשון, מי שהיה קיסר מקסיקו בשנת 1820. הזוג ייעד את אוגוסטין, בנם המאומץ הבכור, ליורש העצר בשם "הוד מלכותו, נסיך איטרובידה". ימי שלטונם של מקסימיליאן ואשתו במקסיקו ארכו 3 שנים בלבד.
עם סיום מלחמת האזרחים האמריקנית בשנת 1865, הביעה ארצות הברית נכונות לתמוך ברפובליקנים המקסיקנים וסיפקה להם נשק. ארצות הברית פלשה לשטחים דרומית מארצות הברית וכבשה שטחים בדרום ארצות הברית של היום (כגון טקסס), תוך ספיגת אבדות כבדות. הדרישה הייתה שחצי הכדור המערבי חייב להיות בשליטה אמריקאית ולאירופה אין מקום בחלק זה של העולם וזאת לפי דוקטרינת מונרו. בשנת 1866 נסוג נפוליאון השלישי בראשות הצבא הצרפתי ממקסיקו, דבר אשר האיץ את נפילת שלטונו של מקסימיליאן.
הקיסרית שארלוט יצאה לאירופה בשנת 1864 על מנת לנסות לגייס תמיכה לשלטונו של בעלה, בפריז, וינה ולבסוף ברומא, אצל האפיפיור פיוס התשיעי. לאחר שכל מאמציה כשלו, סבלה שארלוט ממשבר רגשי עמוק (ויש הטוענים כי סבלה מאי שפיות) ולא שבה מעולם למקסיקו. בשנת 1867 כאשר הקיסר מקסימליאן הוצא להורג על ידי בניטו חוארס ושותפיו, החריפה פגיעותה הנפשית של שארלוט. היא החליטה לחיות חיי בדידות והסתגרות בטירת בוכאוט בעיר מייזה, בלגיה, שם נפטרה ב-19 בינואר 1927.
בטירת מירמרה מוצגים חדרי מגוריהם המפוארים של שארלוט ובעלה בטרם נסיעתם למקסיקו.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שארלוט, נסיכת בלגיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- שארלוט, נסיכת בלגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)