שרלוק – פרקים
שרלוק היא סדרת טלוויזיה מסוגת הפשע, המציגה עיבוד עכשווי לסיפורי הבלש של שרלוק הולמס מאת ארתור קונאן דויל. הסדרה נוצרה על ידי סטיבן מופט ומארק גטיס, בכיכובם של בנדיקט קמברבאץ' כשרלוק הולמס ומרטין פרימן כדוקטור ג'ון ווטסון. העונה הראשונה כללה שלושה פרקים שודרה בשנת 2010, ואילו העונה השנייה שודרה בשנת 2012, העונה השלישית שודרה ברבעון הראשון של 2014. פרק בודד ששודר בשנת 2016, כספיישל מהתקופה הוויקטוריאנית, ואחריו שודרה עונה רביעית בשנת 2017. אף שבינואר 2014 אישר מופט כי תופק עונה חמישית;[1] אולם, בכל הנוגע לעתיד הסדרה, גטיס ציין כי בשל לוחות זמנים צפופים של קמברבאץ', זה לא יקרה בקרוב.[2] העונה השלישית הפכה לסדרת הדרמה הנצפית ביותר בבריטניה מאז 2001,[3] והסדרה נמכרה לשידור ליותר מ-200 מדינות.[4]
הסדרה מתארת את "הבלש המייעץ" הולמס, המסייע לשירות משטרת המטרופולין, בעיקר המפקח גרג לסטרייד, בפתרון פשעים שונים. הולמס נעזר בשותפו ד"ר ג'ון ווטסון, שחזר משירות צבאי באפגניסטן. אף על פי שהסדרה מתארת מגוון פשעים ומבצעים, הקונפליקט של הולמס עם הנבל ג'ים מוריארטי חוזרת גם בסדרה. מולי הופר, פתולוגית בבית החולים של בארט, מסייעת מדי פעם להולמס בתיקיו. דמויות נוספות כוללים את הגברת הדסון ומייקרופט הולמס.
פרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | פרקים | תאריך שידור מקורי | צופים בבריטניה (במיליונים) | ||
|---|---|---|---|---|---|
| בכורת העונה | סיום העונה | ||||
| 1 | 3 | 25 ביולי 2010 | 8 באוגוסט 2010 | 8,37 | |
| 2 | 3 | 1 בינואר 2012 | 15 בינואר 2012 | 10,23[5] | |
| 3 | 3 | 1 בינואר 2014 | 12 בינואר 2014 | 11,82[6] | |
| ספיישל | 1 בינואר 2016 | 11,64[7] | |||
| 4 | 3 | 1 בינואר 2017 | 15 בינואר 2017 | 10,00[8] | |
עונה 1 (2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מס' בסדרה | מס' בעונה | שם הפרק | בימוי | תסריט | תאריך שידור מקורי | רייטינג |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 1 | "חקירה בוורוד" | פול מק'גיגאן | סטיבן מופאט | 25 ביולי 2010 | 8.70 |
| הפרק מבוסס במידת מה על הסיפור חקירה בשני.
הסיפור מציג את היכרותם של הולמס וד"ר ווטסון, המחליטים לחלוק דירה ברחוב בייקר בלונדון, בעודם חוקרים סדרת התאבדויות יזומות. בדומה ל"חקירה בשני", הספר הראשון שפורסם בסדרת סיפורי הולמס, גם כאן נערכת ההיכרות על רקע שובו של ווטסון משירות צבאי באפגניסטן כרופא צבאי, המותיר אותו סובל מפציעה ומוגבל באמצעים. אלמנטים נוספים מהעלילה המקורית עובדו כך שיתאימו לתקופת התרחשותה המאוחרת של הסדרה: שעון הכיס באמצעותו מסיק הולמס מידע על ווטסון הופך לטלפון חכם, התכתבויות שהופיעו במקור כמברקים ("אם אין זה מפריע לך, בוא מיד; בוא מיד, גם אם זה מפריע") הומרו למסרונים וגיבור העלילה הופך מרכָּב מרכבה לנהג מונית, הסובל ממחלה דומה ומשתמש באמצעי דומה. | ||||||
| 2 | 2 | "הבנקאי העיוור" | יורוס ליין | סטיבן תומפסון | 1 באוגוסט 2010 | 7.74 |
| הסיפור מתאר כיצד הולמס נשכר על ידי חבר ותיק לחקור פריצה מסתורית שבוצעה לבנק בו הוא עובד. לעלילת הפרק דמיון לסיפורי הולמס העוסקים באגודות סתר וארגוני פשיעה, אולם בניגוד למקור בו היה מקורם של ארגונים אלו בארצות הברית, בפרק זה מקור הארגון בסין. השימוש בהפניות לספר כקוד סודי לקוח מעלילת עמק הפחד, בעוד פענוח כתב הסתרים הנראה כשרבוט חסר פשר מזכיר את זה המתקיים בסיפור "תעלומת הדמויות המרקדות". | ||||||
| 3 | 3 | "המשחק הגדול" | פול מק'גיגאן | מארק גאטיס | 25 ביולי 2010 | 8.66 |
| הפרק מציג לראשונה את דמותו של ג'ים מוריארטי, פושע רב יכולות המפעיל רשת מורכבת של פשעים, המאלץ את הולמס לחקור סדרת מקרים בלתי פתורים במסגרת זמן מוגבלת. בפרק זה מתגלה כי ווטסון כותב בלוג אודות עלילותיו עם הולמס ובו הוא משבח את כישוריו אך חושף פרטים מביכים כדוגמת בורותו של הולמס באסטרונומיה; פרטים אלו הופכים את הולמס לכוכב סנסציוני מעט. המחלוקת שבין הולמס לווטסון בשאלת פרסום הסיפורים והעניין הציבורי בהם מקבילים לדיונים שבין הולמס לווטסון במהלך ספרי הסדרה. בפרק מספר קשרים נוספים לסדרת הספרים, שהבולט בהם הוא הדמיון בין תעלומת מותו של הפקיד אנדרו ווסט לסיפור "הרפתקת תוכנית ברוס-פרטינגטון", הנפתרת באותו אופן. | ||||||
עונה 2 (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מס' בסדרה | מס' בעונה | שם הפרק | בימוי | תסריט | תאריך שידור מקורי | רייטינג |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 4 | 1 | "שערורייה בבלגרביה" | פול מק'גיגאן | סטיבן מופאט | 1 בינואר 2012 | 10.66 |
| הפרק מתבסס על הסיפור "שערורייה בבוהמיה". בדומה לסיפור המקורי, הולמס מתבקש להשיג תצלומים מפלילים של בן מלוכה הנמצאים בידי איירין אדלר, אך בעוד שבספר אדלר היא שחקנית ולפיכך אישה מפוקפקת, בסדרה הפכה לאישה העוסקת בסאדו-מזוכיזם כדי לשמור על השערורייתיות שבמקור. בשני הסיפורים הולמס מנסה שיטה דומה להשגת התצלומים ונכשל, דבר המביא אותו לכנות את אדלר "ה-אישה". | ||||||
| 5 | 2 | "כלבם של בני בסקרוויל" | פול מק'גיגאן | מארק גאטיס | 8 בינואר 2012 | 10.27 |
| הפרק מבוסס על הסיפור כלבם של בני בסקרוויל בשמות המופיעים בו ובמקור התעלומה, ומגולל חקירת פעילויות מוזרות בבסיס הצבאי "בסקרוויל". השימוש בזרחן שפותר את התעלומה במקור הופך לקוריוז בעוד הפתרון האמיתי דומה לזה הקיים ב"הרפתקת רגל השטן", וגם בו בוחנים הולמס וווטסון על בשרם את השפעת הסם ההלוציוגני. בפרק הולמס מציג לראשונה את העיקרון המוכר מן הספרים, לפיו "לאחר שפסלת את כל מה שאינו אפשרי, מה שנשאר, ויהיה בלתי סביר כאשר יהיה, הוא האמת". | ||||||
| 6 | 3 | "מפלי רייכנבאך" | טובי האיינס | סטיבן תומפסון | 15 בינואר 2012 | 9.78 |
| הפרק מגולל את ניסיונותיו של מוריארטי להרוג את שרלוק הולמס ומבוסס במידת מה על הסיפור "הבעיה הסופית", שבו מתוארת נפילתם של הולמס ומוריארטי אל מפלי רייכנבאך שבשווייץ. בניגוד לסיפור המקורי, בו מתו לכאורה שני היריבים, בסדרה מוריארטי מתאבד בעוד הולמס מזייף את מותו, עובדה המתבררת לצופים בסוף הפרק. פתיחת וסגירת הפרק על ידי ווטסון המספר על אודות מות הולמס לפסיכולוגית שלו מבוסס על המבנה ב"הבעיה הסופית", בו ווטסון מבשר לקוראים על מות הבלש. חטיפת הילדים מבית הספר אותה פותר הולמס מבוססת על הסיפור "הרפתקת בית הספר פריורי". | ||||||
עונה 3 (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מס' בסדרה | מס' בעונה | שם הפרק | בימוי | תסריט | תאריך שידור מקורי | רייטינג |
|---|---|---|---|---|---|---|
| - | - | "הרבה חזרות שמחות" | - | מארק גאטיס וסטיבן מופאט | 24 בדצמבר 2013 | - |
| פרק ספיישל באורך של 7 דקות ששחררה רשת BBC ליוטיוב שבוע לפני תחילת העונה השלישית. הפרק מציג את השוטר אנדרסון, שמאמין ששרלוק עדיין חי אחרי מפלי רייכנבאך ומנסה להסביר את התאוריות שלו למפקח לסטראד שמתקשה להאמין.
לאחר מכן, המפקח לסטרד הולך אל ג'ון, ומביא לו כמה פריטים של שרלוק שהיו אצלו, וביניהם קלטת בלתי ערוכה של ברכת יומולדת של שרלוק לג'ון, בה הוא אומר שבקרוב הוא יהיה איתו שוב. | ||||||
| 7 | 1 | "קרון המתים הריק" | ג'רמי לאברינג | מארק גאטיס | 1 בינואר 2014 | 12.72 |
| בהתבסס על הסיפור תעלומת הבית הריק, הפרק מציג את שובו של שרלוק הולמס ללונדון ואת פגישתו המחודשת עם ג'ון ווטסון כשהשניים משתפים פעולה בחקירת רשת טרור ברכבת התחתית בלונדון. בניגוד לסיפור החזרה המקורי, ווטסון מתקשה לקבל את העובדה שחברו הסתיר ממנו כי מותו היה זיוף; חשדו של ווטסון בזקן במרפאתו כי הוא הולמס בתחפושת רומזת לדרך שבה התגלה הולמס לווטסון בסיפור המקורי. הקולונל מורן, המתגלה כאחראי למזימת הטרור, מופיע כנבל גם בסיפור זה ואילו התחרות בין מייקרופט להולמס על הסקת מסקנות מכובע מקבילה לתחרות כזו בין הולמס לווטסון ב"הרפתקת הכדכוד הכחול". | ||||||
| 8 | 2 | "חותם השלושה" | קולם מק'קארטי | סטיבן מופאט, סטיבן תומפסון ומארק גאטיס | 5 בינואר 2014 | 11.38 |
| הפרק מגולל את טקס הנישואין של ג'ון ווטסון ומרי מורסטן, כשבמהלכו הולמס חוקר ניסיון התנקשות בג'יימס שולטו, איש צבא וידידו הקרוב של ווטסון, הנוכח באירוע. כותר הפרק שואב השראתו מהסיפור חותם הארבעה, בו נפגשים ווטסון ומורסטן, והאיום על חייו של שולטו הוא ווריאציה על האיום בסיפור זה. עם זאת, רוב הפרק אינו מקביל באופן מובהק לאף אחד מסיפורי הולמס. | ||||||
| 9 | 3 | "נדרו האחרון" | ניק הארן | סטיבן מופאט | 15 בינואר 2014 | 11.38 |
| הפרק מבוסס במידת מה על הסיפור פרשת צ'ארלס אוגוסטוס מילברטון ומתאר את מאבקם של הולמס וווטסון בסחטן רב השפעה בשם צ'ארלס אוגוסטוס מנגוסן. דמותו של הסחטן, איומיו על הולמס וסלידתו העזה של הולמס ממנו תואמות את הסיפור המקורי, וכמו כן גם הקשר הרומנטי המזויף שיוזם הבלש כדי להגיע אל מנגוסן. פתיחת הפרק, בה ווטסון מגיע למאורת סמים כדי לסייע לחבר ומוצא את הולמס כשהוא מתחזה למסומם, מופיעה בסיפור "האיש מעוות השפה". שמו של הפרק רומז לסיפור הקידה האחרונה ("His last Bow") אף שאין קשר בין העלילות. | ||||||
ספיישל (2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מס' בסדרה | מס' בעונה | שם הפרק | בימוי | תסריט | תאריך שידור מקורי | רייטינג |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 10 | - | "הכלה המתועבת" | דאגלס מאקינסון | מארק גאטיס וסטיבן מופאט | 1 בינואר 2016 | 11.64 |
| הפרק המיוחד ששודר לכבוד חג המולד, יוצא מגדרי הסדרה המודרנית ומתרחש בלונדון הוויקטוריאנית, בשנת 1895, שם שרלוק הולמס, ד"ר ווטסון ומכריהם נדרשים לחקור מקרה ייחודי של אדם בשם תומאס ריקולאטי הטוען כי ראה את אשתו לשעבר בשמלה ישנה ברחוב בלונדון, אך לאחר מכן גילה כי התאבדה שעות ספורות לפני-כן והסקוטלנד יארד פונה לשרלוק לחקירת המקרה. קדימון קצר לפרק המיוחד שודר ביולי 2015, והפרק עצמו (באורך שעה וחצי) שודר בערוץ BBC One של רשת BBC ב-1 בינואר 2016.
הפרק המיוחד שודר גם בבתי קולנוע בבריטניה, סין ובמדינות אירופה, ובערוצי טלוויזיה בעולם. הערוץ הראשון הרוסי שידר את הפרק בסמוך למועד השידור בבריטניה, ב-1 בינואר 2016, כחלק מלוח השידורים המיוחד של חגיגות השנה האזרחית החדשה. | ||||||
עונה 4 (2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מס' בסדרה | מס' בעונה | שם הפרק | בימוי | תסריט | תאריך שידור מקורי | רייטינג |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 11 | 1 | "ששת הת'אצ'רים" | פול מק'גיגאן | מארק גטיס | 1 בינואר 2017 | 8.1 |
| מבוסס במידה מועטה על הסיפור "הרפתקאת ששת הנפוליאונים".
שרלוק מתבקש לחקור את מותו המסתורי של גבר צעיר שהוא פותר במהירות אך החקירה מובילה אותו למסתורין אחר כשנהרס פסל ראש של מרגרט ת'אצ'ר שהיה בבעלות אביו של הגבר הצעיר שמת. פסלים דומים נוספים נהרסים ושרלוק מגלה שתעלומה מובילה למרי מורסטן ולעברהּ כסוכנת ממשלתית. דמות מעברה יוצאת לנקום בה במחשבה שהיא בגדה בו אך שרלוק מגלה שמישהו אחר בגד. | ||||||
| 12 | 2 | "הבלש השקרן" | ניק הרן | סטיבן מופאט | 8 בינואר 2017 | 6.0 |
| מבוסס במידה מועטה על הסיפור "הרפתקאת הבלש הגוסס"
שרלוק נשכר על ידי בתו של הטייקון קלברטון סמית' הטוענת שאביה התוודה שבכוונתו לרצוח אך היא אינה יודעת מי הקורבן משום שאביה השתמש בסם שגרם לה לאבד חלקית את זכרונה. שרלוק מניח שאביה הוא רוצח סדרתי ויוצא לחשוף ולעצור אותו, אך הוא עצמו נמצא תחת השפעת סמים ואינו מצליח לארגן כראוי את מחשבותיו. הוא חי הרחק מג'ון ווטסון, בעוד ג'ון ווטסון מתחיל טיפול אצל פסיכולוגית חדשה. שרלוק מתעמת עם סמית' בעוד ג'ון ווטסון מגיע ונאלץ להכניעו. בעודו משתקם בבית החולים, סמית' מופיע בחדרו של שרלוק ומתוודה שהוא ניסה להרוג אותו. ג'ון פורץ פנימה בזמן להציל את שרלוק, כאשר שרלוק מתוודה שכל התנהגותו תחת השפעת סמים נועדה לחשוף את סמית'. מאוחר יותר ג'ון מגיע אל הפסיכולוגית שלו אשר חושפת בפניו ששמה האמיתי הוא ארוס הולמס והיא אחותם של שרלוק ומייקרופט ששמה לה לכוונת לטרפד את מערכת היחסים בין ג'ון לשרלוק. | ||||||
| 13 | 3 | "הבעיה הסופית" | בן קיירון | סטיבן מופאט ומארק גטיס | 15 בינואר 2017 | 9.06 |
| מבוסס במידה מועטה על הסיפורים "הבעיה הסופית" ו"הטקס של בני מסגרייב".
שרלוק, מייקרופט וד"ר ווטסון נאלצים ליטול חלק במשחק חידות קטלני שמנהלת ארוס הולמס בבית הכלא שרינפורד. מתברר שמייקרופט כלא אותה בבית הכלא שרינפורד לאחר שהעלתה באש את בית משפחת הולמס והטביעה למוות את הכלב של שרלוק. ככל שהמשחק נמשך, שרלוק מבין שהכלב היה המצאה פרי הדמיון וכי מעולם לא היה לו כלב כי אביהם היה אלרגי לפרווה. עד מהרה הוא מבין שארוס, שהרגישה בודדה בילדותה כי האחים סירבו לשחק איתה הטביעה למעשה את ויקטור טרבור, חברו הטוב של שרלוק. חכמה משני האחים אך נמשכת לרוע, ארוס משחקת ברגשותיהם ולבסוף הולמס מבין שהיא מחפשת ידיד ומבקשת ששרלוק ישחק איתה. שרלוק מבהיר לה שהוא כבר משחק איתה בכך שהוא נוטל חלק במשחק. היא מתרככת ונלקחת שוב למעצר, הפעם תחת תנאים מגבילים יותר. שרלוק מבקר אותה מפעם לפעם ויחד איתה מנגן בכינור. שרלוק הולמס וד"ר ווטסון ממשיכים בחקירת פשעים ויוצאים להרפתקאות חדשות. | ||||||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Denham, Jess (9 בינואר 2014). "Sherlock writers plot fourth and fifth series". The Independent. אורכב מ-המקור ב-2 באוקטובר 2017. נבדק ב-14 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jeffery, Morgan (17 בינואר 2017). "Steven Moffat speaks out on Sherlock's future: "It rather depends on our two stars"". דיגיטל ספיי. נבדק ב-18 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jones, Paul (22 בינואר 2014). "Sherlock season 3 is most watched BBC drama series ever". Radio Times. אורכב מ-המקור ב-10 בינואר 2017. נבדק ב-30 במאי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ BBC Worldwide Showcase (23 בפברואר 2012). Sherlock in five languages. YouTube. נבדק ב-30 במאי 2015.
{{cite AV media}}: (עזרה) - ^ "Sherlock Returns". One8One. 2013. אורכב מ-המקור ב-2015-02-22. נבדק ב-22 בפברואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Sherlock Series 3 Ratings – Series Average". Radio Times. 22 בינואר 2014. נבדק ב-31 בינואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Weekly Top 30 Programmes". Barb.co.uk. נבדק ב-12 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "#Sherlock consolidated series average of 10 million viewers". BBC Press Office. 24 בינואר 2017. נבדק ב-24 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה)