שרלוק (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרלוק
Sherlock
Sherlock titlecard.jpg
סוגה דרמה
פשע
מתח
יוצרים סטיבן מופאט
מארק גאטיס
כותבים סטיבן מופאט
מארק גאטיס
סטיבן ת'ומפסון
בימוי פול מק'גיגאן
יורוס לין
טובי היינס
קולם מק'ארטי
ניק הארן
ג'רמי לוברינג
שחקנים בנדיקט קמברבאץ'
מרטין פרימן
רופרט גרייבס
אנדרו סקוט
אונה סטאבס
מארק גאטיס
לואיז ברילי
אמנדה אבינגטון
לארה פולבר
פרסים פרס באפט"א לטלוויזיה
פסקול דיוויד ארנולד
ארץ מקור בריטניהבריטניה  בריטניה
שפות אנגלית
מספר עונות 4[1]
מספר פרקים 13
הפקה
חברת הפקה BBC
אתר צילומים לונדון
קרדיף
טכניקת צילום מצלמה יחידה עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 90 דקות
שידור
רשת שידור BBC
רשת שידור בישראל HOT3 (עונות 1-3)
yes action (כל העונות 1-4)
תקופת שידור מקורית 25 ביולי 2010
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרלוקאנגלית: Sherlock) היא סדרת טלוויזיה דרמת פשע בריטית המבוססת ומציגה פירוש עכשווי-מודרני לדמותו של שרלוק הולמס מסדרת הספרים הבלשית מאת ארתור קונאן דויל. את דמותו של שרלוק הולמס מגלם בנדיקט קמברבאץ', כשלצידו מרטין פרימן כדוקטור ווטסון.

הסדרה מגוללת את קורותיו של "הבלש היועץ" שרלוק הולמס, המסייע למשטרת המטרופוליטן ובעיקר למפקח גרג לסטרד, בפתירת פשעים חמורים. הולמס מסתייע בשותפו לדירה, ד"ר ג'ון ווטסון, שאך זה שב משירות צבאי באפגניסטן. במהלך הסדרה הולמס מתעמת עם אויבו המושבע ג'ים מוריארטי.

הסדרה משלבת אלמנטים ותרחישים הלקוחים מהספרים המקוריים של שרלוק הולמס ומביאה אותם לזמננו עם פרשנות מודרנית. כך למשל ד"ר ג'ון ווטסון בסדרה חוזר משירות צבאי באפגניסטן לאחר שנפצע, בדומה לדמותו בספר המקורי שם הוא חזר משירות צבאי במלחמה שהייתה בין הבריטים לאפגניסטן, באפגניסטן, בשנים 1878–1880. גאטיס (היוצר) אומר:" זו אותה המלחמה בדיוק, מלחמה בלתי מנוצחת".

הסדרה חודשה על ידי רשת BBC לשתי עונות נוספות (רביעית וחמישית) כשצילומי העונה הרביעית החלו באפריל 2016.

ב-1 בינואר 2017 שודר הפרק הראשון של העונה הרביעית של הסדרה.

צילומי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון הסדרה נהגה על ידי סטיבן מופאט ומארק גאטיס במהלך נסיעה ברכבת לבסיס ההפקה של הסדרה דוקטור הו בקארדיף. כל אחד מהם כתב פרק אחד, והנותר נכתב על ידי סטיבן תומפסון. "Hartswood Films" הפיקה את הסדרה ל-BBC, יחד עם "WGBH". הצילומים התקיימו במקומות שונים, כגון לונדון, סוונסי, דארטמור וקארדיף.

לאחר כתיבת פרק פיילוט בשנת 2009, שודרה הסדרה לראשונה בערוץ BBC One בחודשים יולי ואוגוסט 2010, והכילה 3 פרקים באורך של כ-90 דקות כל אחד. העונה השנייה שודרה בינואר 2012, וכללה גם היא 3 פרקים בלבד. צילומי העונה השלישית היו אמורים לצאת לדרך במהלך שנת 2012, אך עקב השתתפותם של מרטין פרימן ובנדיקט קמברבאץ' בפרויקטים רבים נוספים, הצילומים נדחו ל-2013 והחלו ב-18 במרץ. הם הושלמו באוגוסט 2013. העונה השלישית עלתה לשידור ב-1 בינואר בבריטניה, 19 בינואר בארצות הברית בשנת 2014.

צילומי העונה הרביעית החלו באפריל 2016. העונה הרביעית עלתה לשידור ב-1 בינואר 2017 ונסתיימה ב-15 בינואר 2017.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בהשקתה זכתה הסדרה לביקורות משבחות. בעיתון הגארדיאן, כתב דן מרטין: "עדיין מוקדם, אך הראשון שבסדרת 3 הסרטים בעלי 90 הדקות, "A Study In Pink", מבטיח באופן ברור. יש בו את העידון שבספוקס אך הוא ללא ספק שרלוק הולמס. רצף ההסקות גאוני, והעלילה מסובכת כיאה למופאט."[2] סאם וולאסטון, גם הוא מהגארדיאן, חשש כיוון שחלקים מהעלילה היו בלתי-מוסברים.[3] טום סאטקליף מעיתון האינדפנדנט סבר כי הולמס היה מעט איטי בפתירתו את המקרה, אך ביקורתו הכללית הייתה חיובית: "'שרלוק' הוא ניצחון, שנון לדעת, אך לא מערער את האלגנטיות והקסם של המקור. הוא מבין כי עיקרו של הולמס הוא לא באמת בעלילה אלא בכריזמה."[4]

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה ראשונה
מס' בסדרה מס' בעונה שם הפרק בימוי תסריט תאריך שידור מקורי רייטינג
1 1 "חקירה בוורוד" פול מק'גיגאן סטיבן מופאט 25 ביולי 2010 8.70
הפרק מבוסס במידת מה על הסיפור חקירה בשני.

הסיפור מציג את היכרותם של הולמס וד"ר ווטסון, המחליטים לחלוק דירה ברחוב בייקר בלונדון, בעודם חוקרים סדרת התאבדויות יזומות. בדומה ל"חקירה בשני", הספר הראשון שפורסם בסדרת סיפורי הולמס, גם כאן נערכת ההיכרות על רקע שובו של ווטסון משירות צבאי באפגניסטן כרופא צבאי, המותיר אותו סובל מפציעה ומוגבל באמצעים. אלמנטים נוספים מהעלילה המקורית עובדו כך שיתאימו לתקופת התרחשותה המאוחרת של הסדרה: שעון הכיס באמצעותו מסיק הולמס מידע על ווטסון הופך לטלפון חכם, התכתבויות שהופיעו במקור כמברקים ("אם אין זה מפריע לך, בוא מיד; בוא מיד, גם אם זה מפריע") הומרו למסרונים וגיבור העלילה הופך מרכָּב מרכבה לנהג מונית, הסובל ממחלה דומה ומשתמש באמצעי דומה.

2 2 "הבנקאי העיוור" יורוס ליין סטיבן תומפסון 1 באוגוסט 2010 7.74
הסיפור מתאר כיצד הולמס נשכר על ידי חבר ותיק לחקור פריצה מסתורית שבוצעה לבנק בו הוא עובד. לעלילת הפרק דמיון לסיפורי הולמס העוסקים באגודות סתר וארגוני פשיעה, אולם בניגוד למקור בו היה מקורם של ארגונים אלו בארצות הברית, בפרק זה מקור הארגון בסין. השימוש בהפניות לספר כקוד סודי לקוח מעלילת עמק הפחד, בעוד פענוח כתב הסתרים הנראה כשרבוט חסר פשר מזכיר את זה המתקיים בסיפור "תעלומת הדמויות המרקדות".
3 3 "המשחק הנהדר" פול מק'גיגאן מארק גאטיס 25 ביולי 2010 8.66
הפרק מציג לראשונה את דמותו של ג'ים מוריארטי, פושע רב יכולות המפעיל רשת מורכבת של פשעים, המאלץ את הולמס לחקור סדרת מקרים בלתי פתורים במסגרת זמן מוגבלת. בפרק זה מתגלה כי ווסטון כותב בלוג אודות עלילותיו עם הולמס ובו הוא משבח את כישוריו אך חושף פרטים מביכים כדוגמת בורותו של הולמס באסטרונומיה; פרטים אלו הופכים את הולמס לכוכב סנסציוני מעט. המחלוקת שבין הולמס לווטסון בשאלת פרסום הסיפורים והעניין הציבורי בהם מקבילים לדיונים שבין הולמס לווטסון במהלך ספרי הסדרה. בפרק מספר קשרים נוספים לסדרת הספרים, שהבולט בהם הוא הדמיון בין תעלומת מותו של הפקיד אנדרו ווסט לסיפור "הרפתקת תוכנית ברוס-פרטינגטון", הנפתרת באותו אופן.
עונה שנייה
מס' בסדרה מס' בעונה שם הפרק בימוי תסריט תאריך שידור מקורי רייטינג
4 1 "שערורייה בבלגרביה" פול מק'גיגאן סטיבן מופאט 1 בינואר 2012 10.66
הפרק מתבסס על הסיפור "שערורייה בבוהמיה". בדומה לסיפור המקורי, הולמס מתבקש להשיג תצלומים מפלילים של בן מלוכה הנמצאים בידי איירין אדלר, אך בעוד שבספר אדלר היא שחקנית ולפיכך אישה מפוקפקת, בסדרה הפכה לאישה העוסקת בסאדו-מזוכיזם כדי לשמור על השערורייתיות שבמקור. בשני הסיפורים הולמס מנסה שיטה דומה להשגת התצלומים ונכשל, דבר המביא אותו לכנות את אדלר "ה-אישה".
5 2 "כלבם של בני בסקרוויל" פול מק'גיגאן מארק גאטיס 8 בינואר 2012 10.27
הפרק מבוסס על הסיפור כלבם של בני בסקרוויל בשמות המופיעים בו ובמקור התעלומה, ומגולל חקירת פעילויות מוזרות בבסיס הצבאי "בסקרוויל". השימוש בזרחן שפותר את התעלומה במקור הופך לקוריוז בעוד הפתרון האמיתי דומה לזה הקיים ב"הרפתקת רגל השטן", וגם בו בוחנים הולמס ו-ווטסון על בשרם את השפעת הסם ההלוציוגני. בפרק הולמס מציג לראשונה את העיקרון המוכר מן הספרים, לפיו "לאחר שפסלת את כל מה שאינו אפשרי, מה שנשאר, ויהיה בלתי סביר כאשר יהיה, הוא האמת".
6 3 "מפלי רייכנבאך" טובי האיינס סטיבן תומפסון 15 בינואר 2012 9.78
הפרק מגולל את ניסיונותיו של מוריארטי להרוג את שרלוק הולמס ומבוסס במידת מה על הסיפור "הבעיה הסופית", שבו מתוארת נפילתם של הולמס ומוריארטי אל מפלי רייכנבאך שבשווייץ. בניגוד לסיפור המקורי, בו מתו לכאורה שני היריבים, בסדרה מוריארטי מתאבד בעוד הולמס מזייף את מותו, עובדה המתבררת לצופים בסוף הפרק. פתיחת וסגירת הפרק על ידי ווטסון המספר על אודות מות הולמס לפסיכולוגית שלו מבוסס על המבנה ב"הבעיה הסופית", בו ווטסון מבשר לקוראים על מות הבלש. חטיפת הילדים מבית הספר אותה פותר הולמס מבוססת על הסיפור "הרפתקת בית הספר פריורי".
עונה שלישית
מס' בסדרה מס' בעונה שם הפרק בימוי תסריט תאריך שידור מקורי רייטינג
- - "הרבה חזרות שמחות" - מארק גאטיס וסטיבן מופאט 24 בדצמבר 2013 -
פרק ספיישל באורך של 7 דקות ששחררה רשת BBC ליוטיוב שבוע לפני תחילת העונה השלישית. הפרק מציג את השוטר אנדרסון, שמאמין ששרלוק עדיין חי אחרי מפלי רייכנבאך ומנסה להסביר את התאוריות שלו למפקח לסטראד שמתקשה להאמין. ג'ון, שעבר מרחוב בייקר אחרי "מותו" של שרלוק, מוצא פריטים ישנים בדירה הקודמת וביניהם קלטת וידאו שהכין שרלוק ליום הולדתו של ג'ון.
7 1 "קרון המתים הריק" ג'רמי לאברינג מארק גאטיס 1 בינואר 2014 12.72
בהתבסס על הסיפור תעלומת הבית הריק, הפרק מציג את שובו של שרלוק הולמס ללונדון ואת פגישתו המחודשת עם ג'ון ווטסון כשהשניים משתפים פעולה בחקירת רשת טרור ברכבת התחתית בלונדון. בניגוד לסיפור החזרה המקורי, ווטסון מתקשה לקבל את העובדה שחברו הסתיר ממנו כי מותו היה זיוף; חשדו של ווטסון בזקן במרפאתו כי הוא הולמס בתחפושת רומזת לדרך שבה התגלה הולמס לווטסון בסיפור המקורי. הקולונל מורן, המתגלה כאחראי למזימת הטרור, מופיע כנבל גם בסיפור זה ואילו התחרות בין מייקרופט להולמס על הסקת מסקנות מכובע מקבילה לתחרות כזו בין הולמס לווסטון ב"הרפתקת הכדכוד הכחול".
8 2 "חותם השלושה" קולם מק'קארטי סטיבן מופאט, סטיבן תומפסון ומארק גאטיס 5 בינואר 2014 11.38
הפרק מגולל את טקס הנישואין של ג'ון ווטסון ומרי מורסטן, כשבמהלכו הולמס חוקר ניסיון התנקשות בג'יימס שולטו, איש צבא וידידו הקרוב של ווטסון, הנוכח באירוע. כותר הפרק שואב השראתו מהסיפור חותם הארבעה, בו נפגשים ווטסון ומורסטן, והאיום על חייו של שולטו הוא ווריאציה על האיום בסיפור זה. עם זאת, רוב הפרק אינו מקביל באופן מובהק לאף אחד מסיפורי הולמס.
9 3 "נדרו האחרון" ניק הארן סטיבן מופאט 15 בינואר 2014 11.38
הפרק מבוסס במידת מה על הסיפור פרשת צ'ארלס אוגוסטוס מילברטון ומתאר את מאבקם של הולמס ו-ווטסון בסחטן רב השפעה בשם צ'ארלס אוגוסטוס מנגוסן. דמותו של הסחטן, איומיו על הולמס וסלידתו העזה של הולמס ממנו תואמות את הסיפור המקורי, וכמו כן גם הקשר הרומנטי המזויף שיוזם הבלש כדי להגיע אל מנגוסן. פתיחת הפרק, בה ווטסון מגיע למאורת סמים כדי לסייע לחבר ומוצא את הולמס כשהוא מתחזה למסומם, מופיעה בסיפור "האיש מעוות השפה". שמו של הפרק רומז לסיפור הקידה האחרונה ("His last Bow") אף שאין קשר בין העלילות.
ספיישל (2016)
מס' בסדרה מס' בעונה שם הפרק בימוי תסריט תאריך שידור מקורי רייטינג
10 - "הכלה המתועבת" דאגלס מאקינסון מארק גאטיס וסטיבן מופאט 1 בינואר 2016 11.64
הפרק המיוחד ששודר לכבוד הסילבסטר, יוצא מגדרי הסדרה ומתרחש בלונדון הוויקטוריאנית, בשנת 1895, שם שרלוק הולמס, ד"ר ווטסון ומכריהם נדרשים לחקור מקרה ייחודי של אדם בשם תומאס ריקולאטי הטוען כי ראה את אשתו לשעבר בשמלה ישנה ברחוב בלונדון, אך לאחר מכן גילה כי התאבדה שעות ספורות לפני-כן והסקוטלנד יארד פונה לשרלוק לחקירת המקרה. קדימון קצר לפרק המיוחד שודר ביולי 2015, והפרק עצמו (באורך שעה וחצי) שודר בערוץ BBC One של רשת BBC ב-1 בינואר 2016.

הפרק המיוחד שודר גם בבתי קולנוע בבריטניה, סין ובמדינות אירופה, ובערוצי טלוויזיה בעולם. הערוץ הראשון הרוסי שידר את הפרק בסמוך למועד השידור בבריטניה, ב-1 בינואר 2016, כחלק מלוח השידורים המיוחד של חגיגות השנה האזרחית החדשה.


עונה רביעית
מס' בסדרה מס' בעונה שם הפרק בימוי תסריט תאריך שידור מקורי רייטינג
11 1 "ששת הת'אצ'רים" פול מק'גיגאן מארק גטיס 1 בינואר 2017 8.1
מבוסס במידה מועטה על הסיפור "הרפתקאת ששת הנפוליאונים".

שרלוק מתבקש לחקור את מותו המסתורי של גבר צעיר שהוא פותר במהירות אך החקירה מובילה אותו למסתורין אחר כשנהרס פסל ראש של מרגרט ת'אצ'ר שהיה בבעלות אביו של הגבר הצעיר שמת. פסלים דומים נוספים נהרסים ושרלוק מגלה שתעלומה מובילה למרי מורסטן ולעברהּ כסוכנת ממשלתית. דמות מעברה יוצאת לנקום בה במחשבה שהיא בגדה בו אך שרלוק מגלה שמישהו אחר בגד.

12 2 "הבלש השקרן" ניק הרן סטיבן מופאט 8 בינואר 2017 6.0
מבוסס במידה מועטה על הסיפור "הרפתקאת הבלש הגוסס"

שרלוק נשכר על ידי בתו של הטייקון קלברטון סמית' הטוענת שאביה התוודה שבכוונתו לרצוח אך היא אינה יודעת מי הקורבן משום שאביה השתמש בסם שגרם לה לאבד חלקית את זכרונה. שרלוק מניח שאביה הוא רוצח סדרתי ויוצא לחשוף ולעצור אותו, אך הוא עצמו נמצא תחת השפעת סמים ואינו מצליח לארגן כראוי את מחשבותיו. הוא חי הרחק מג'ון ווטסון, בעוד ג'ון ווטסון מתחיל טיפול אצל פסיכולוגית חדשה. שרלוק מתעמת עם סמית' בעוד ג'ון ווטסון מגיע ונאלץ להכניעו. בעודו משתקם בבית החולים, סמית' מופיע בחדרו של שרלוק ומתוודה שהוא ניסה להרוג אותו. ג'ון פורץ פנימה בזמן להציל את שרלוק, כאשר שרלוק מתוודה שכל התנהגותו תחת השפעת סמים נועדה לחשוף את סמית'. מאוחר יותר ג'ון מגיע אל הפסיכולוגית שלו אשר חושפת בפניו ששמה האמיתי הוא ארוס הולמס והיא אחותם של שרלוק ומייקרופט ששמה לה לכוונת לטרפד את מערכת היחסים בין ג'ון לשרלוק.

13 3 "הבעיה הסופית" בן קיירון סטיבן מופאט ומארק גטיס 15 בינואר 2017 9.06
מבוסס במידה מועטה על הסיפורים "הבעיה הסופית" ו"הטקס של בני מסגרייב".

שרלוק, מייקרופט וד"ר ווטסון נאלצים ליטול חלק במשחק חידות קטלני שמנהלת ארוס הולמס בבית הכלא שרינפורד. מתברר שמייקרופט כלא אותה בבית הכלא שרינפורד לאחר שהעלתה באש את בית משפחת הולמס והטביעה למוות את הכלב של שרלוק. ככל שהמשחק נמשך, שרלוק מבין שהכלב היה המצאה פרי הדמיון וכי מעולם לא היה לו כלב כי אביהם היה אלרגי לפרווה. עד מהרה הוא מבין שארוס, שהרגישה בודדה בילדותה כי האחים סירבו לשחק איתה הטביעה למעשה את ויקטור טרבור, חברו הטוב של שרלוק. חכמה משני האחים אך נמשכת לרוע, ארוס משחקת ברגשותיהם ולבסוף הולמס מבין שהיא מחפשת ידיד ומבקשת ששרלוק ישחק איתה. שרלוק מבהיר לה שהוא כבר משחק איתה בכך שהוא נוטל חלק במשחק. היא מתרככת ונלקחת שוב למעצר, הפעם תחת תנאים מגבילים יותר. שרלוק מבקר אותה מפעם לפעם ויחד איתה מנגן בכינור. שרלוק הולמס וד"ר ווטסון ממשיכים בחקירת פשעים ויוצאים להרפתקאות חדשות.

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 באוקטובר 2012, יצאה ביפן מנגה המבוססת על הסדרה. המנגה מתפרסמת במגזין "Young Ace".‏[5]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שרלוק" הייתה מועמדת למספר פרסים, היא זכתה בפרס האקדמיה הבריטית לטלוויזיה בקטגוריית סדרת הדרמה הטובה ביותר, ומרטין פרימן זכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר על גילומו את דוקטור ווטסון. הפרק הראשון בסדרה, "חקירה בוורוד" (Study in Pink), היה מועמד לפרס אמי, וזכה בפרס פיבודי.

2011
  • פרס באפט"א - סדרת הדרמה הטובה ביותר (זכתה)
  • פרס באפט"א - שחקן המשנה הטוב ביותר - מרטין פרימן (זכה)
2012
  • פרס באפט"א - שחקן המשנה הטוב ביותר - אנדרו סקוט (זכה)
2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (הוזמנו 2 עונות נוספות)
  2. ^ "Sherlock makes Sunday night TV sexy", באתר עיתון הגארדיאן, מרטין דן, 23 ביולי 2010
  3. ^ "TV Review: Sherlock and Orchestra United", באתר עיתון הגארדיאן, וולאסטון סאם, 26 ביולי 2010
  4. ^ "The Weekend's TV: Sherlock, Sun, BBC1 Amish: World's Squarest Teenagers, Sun, Channel 4", באתר עיתון האינדפנדנט, סאטקליף טום, 26 ביולי 2010
  5. ^ BBC TV's Sherlock Re-imagining Gets Japanese Manga, באתר Anime News Network,‏ 1 בספטמבר 2012