תאודור ויש
 | |
| לידה |
13 בדצמבר 1907 וסלבורנרקוג, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
11 בינואר 1995 (בגיל 87) נורדרשטדט, גרמניה  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
 גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1933–1945 (כ־12 שנים) |
| דרגה |
 בריגדפיהרר |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד דיוויזיית הפאנצר אס אס ה-1 | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
תאודור ויש (בגרמנית: Theodor Wisch; 13 בדצמבר 1907 – 11 בינואר 1995) היה קצין בוואפן אס אס במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויש נולד בוסלבורנרקוג ב-13 בדצמבר 1907, וסיים את לימודיו כחקלאי. בשנת 1930 הצטרף למפלגה הנאצית ולאס אס, וב-28 ביולי 1933 הוא הועלה לדרגת אונטר-שטורמפיהרר.
במהלך הפלישה לפולין הוא לחם בדרגת האופטשטורמפיהרר, וב-30 בינואר 1940 הועלה לדרגת שטורמבאנפיהרר. כמפקד הגדוד ה-2 ברגימנט "LSSAH" הוא השתתף בקרבות במערב ובקרבות בבלקן. בקיץ 1941 הוא נלחם במהלך מבצע ברברוסה, ועל כך הוא קיבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל ב-15 בספטמבר 1941. בסתיו 1942 הוא הפך למפקד רגימנט הפאנצרגרנדיר אס אס השני, וב-30 בינואר 1943 הוא הועלה לדרגת שטנדרטנפיהרר. ב-25 בפברואר 1943 הוענק לו עיטור הצלב הגרמני בזהב על גבורה אישית במהלך קרב חרקוב השלישי. ב-1 ביולי 1943 הוא הועלה לדרגת אוברפיהרר, ובסוף יולי 1943 הוא מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר אס אס הראשונה. בספטמבר 1943 רצחו חייליו 50 יהודים בטבח אגם מג'ורה. במהלך הקרבות בז'יטומיר, קורסון וברדיצ'ב בחורף 1943/44, ספגה הדיוויזיה אבדות כבדות, אך הצליחה להשיג כמה הצלחות, ועל כך הוא הועלה ב-12 בפברואר 1944 לדרגת בריגדפיהרר והוענק לו תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. לאחר האבדות הקשים בקרב קורסון-צ'רקאסי, אורגנה הדיוויזיה מחדש בצרפת והיא לחמה במהלך המערכה בנורמנדי מיוני 1944. בקרב פאלז הוא נפצע בשתי רגליו ונאלץ למסור את הפיקוד על הדיוויזיה. ב-30 באוגוסט 1944 הוענק לו תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל על הישגי מנהיגותו. הוא היה בבית חולים צבאי עד תום המלחמה, ואז נכלא בשבי על ידי הבריטים ושוחרר בשנת 1948. לאחר שחרורו הוא התגורר בנורדרשטדט, עד מותו ב-11 בינואר 1995.