תאי שוואן
| מרכיביו של תא עצב טיפוסי | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
||||||||
תאי שוואן הם תאי גלייה (תאי התמך) של מערכת העצבים ההיקפית ונקראים על שם תאודור שוואן, הפיזיולוג הגרמני שגילה אותם. הם ממלאים את כל התפקידים שממלאים תאי הגלייה של מערכת העצבים המרכזית (אסטרוציטים, מיקרוגלייה ואוליגודנדרוציטים).
תאי שוואן עוברים דיפרנציאציה מהרכס העצבי (neural crest) במהלך ההתפתחות העוברית. הרכס העצבי מתחיל להיווצר בתהליך שבו צינור העצבים (neural tube) מתחיל להיסגר.[1]
יצירת מיאלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקידם העיקרי של תאי שוואן הוא ייצור מעטפת המיאלין של האקסונים.
מעטפת המיאלין מקנה התנגדות גדולה לאקסון ומונעת זליגת זרם. כל תא שוואן מייצר מקטע אחד. לתא אין צורה מוגדרת, זה תא דל בציטופלזמה ומרובה ממברנה העשירה בליפידים. התא מלופף על עצמו סביב האקסון של סיב העצב. שכבות רבות של ממברנת התא נכרכות סביב האקסון. אפשר לזהות מקטעי מיאלין שעשויים מתאי שוואן לפי גרעין התא הבולט בהם. מעטה המיאלין הוא שכבה שומנית מבודדת המקטין באופן ניכר את המוליכות (מגדיל את ההתנגדות) ואת הקיבול החשמליים של קרום הסיב העצבי. כתוצאה מכך מתארך קבוע הזמן האופייני לזליגת זרם חשמלי מהסיב, ומצטמצמת הנחתת הזרם החשמלי העובר בסיב. בסיבים מצופי מיאלין מהירות הולכת הדחף העצבי גדלה ביחס ישר לקוטר הסיב, בעוד שבסיבים חשופים היא גדלה ביחס לשורש הריבועי של קוטר הסיב. המרווחים בין תאי השוואן מכונים מרווחי ראנוויה (nodes of Ranvier). מעטפת המיאלין מאפשרת הולכה מהירה ויעילה של אותות חשמליים לאורך האקסון. הובלת הדחפים נעשית בקפיצות (saltatory conduction) בין מרווחי רנוויה. הודות לתאי שוואן, סיבי עצב העטופים במיאלין מסוגלים להעביר דחפים עצביים במהירות דומה לזו של סיבים חשופים עבים הרבה יותר.
רגנרציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאי שוואן מאפשרים רגנרציה של אקסונים פגועים. כאשר מתרחשת פציעה, תאי שוואן ומקרופאגים מגויסים לאזור הפגיעה על מנת לסלק תאים מתים ולקדם את התחדשות האקסון. תאי השוואן בולעים בפאגוציטוזה את חלקיקי האקסון הפגוע ומסייעים לסיב העצב להתחדש. בנוסף, תאי שוואן מעודדים התחדשות של אקסונים והישרדות של תאי עצב על ידי הגברת הביטוי של מגוון רחב של גורמי גדילה. הם גם מפרישים מולקולות של מטריקס חוץ-תאי, כגון למינין וקולגן, וכן מולקולות הדבקה בין-תאיות שתומכות בתהליך ההתחדשות.[2]
תאי השוואן מסתדרים בטור, יוצרים מעטפות המספקות נתיב התחדשות לאורך צינור של הלמינה הבזאלית עבור קצה האקסון הפגוע. ניצני גדילה של האקסון הפגוע יכולים אז לצמוח דרך הצינור הזה, מה שמסייע לעורר ולהנחות את תהליך ההתחדשות, צמיחת האקסון וכיוון האקשיון המתחדש אל מקומו. כך מתאפשר שיקומו של סיב עצבי פגוע. זאת בניגוד למתרחש במערכת העצבים המרכזית שבה האסטרוציטים יוצרי המיאלין לא מאפשרים גנרציה אלא יוצרים רקמת צלקת, בתהליך המכונה גליוזה.
מחלות הנגרמות מנזק לתאי שוואן
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחלות העיקריות הקשורות בתאי שוואן הן תהליכים של דה-מיילינציה או תהליכים גידוליים. הפרעות שגורמות נזק למעטפת המיילין במערכת העצבים ההיקפית (PNS) ומשפיעות על תפקוד תאי שוואן והאקסונים, נקראות מחלות דה-מיילינציה היקפיות.
גורמים שונים, כמו מוטציות גנטיות, זיהומים, טראומה ותהליכים אוטואימוניים, יכולים להפעיל תהליך זה של דה-מיילינציה ולהוביל בסופו של דבר לניוון עצבי.[1]
רוב המחלות נדירות מאוד.
תסמונת גיאן-בארה (Guillain-Barré Syndrome)
זוהי מחלה אוטואימונית חריפה שבה מערכת החיסון מזהה בטעות חלבונים בתאי שוואן כגורם זר ותוקפת את מערכת העצבים ההיקפית – במיוחד את תאי שוואן שמייצרים את המיאלין. הנזק למיאלין גורם להאטה או לחסימה של הולכה עצבית. מרגישים חולשה, שיתוק ותחושת נמלול.[3]
המחלה יכולה להופיע אחרי זיהום ויראלי או חיידקי (כמו Campylobacter jejuni – חיידק שלרוב גורם לשלשול, נגיף השפעת, נגיף אפשטיין-באר (EBV) ונגיף זיקה).
רוב האנשים מתאוששים ממנה. בערך 80%, מחלימים כמעט לחלוטין תוך מספר חודשים עד שנה לאחר טיפול מתאים. עם זאת, ישנם מקרים שבהם נותרות השלכות ארוכות טווח. בחלק מהמקרים, ייתכן ויישארו תסמינים קלים כמו חולשה בשרירים, תחושת נמלול או עייפות, גם אחרי שהחולה מחלים מהשלב החריף של המחלה.[3]
סוכרת (Diabetes mellitus)תאי שוואן רגישים במיוחד לנזק ישיר מהיפרגליקמיה. היפרגליקמיה גורמת ליצירת רדיקלים חופשיים (ROS) הפעלת שרשרת דלקתית, פגיעה בתאי שוואן ובהולכה העצבית וכן ביכולת ההתחדשות של עצבים לאחר פציעה.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תאי שוואן באתר המרכז הלאומי למיקרוסקופיה ומחקר דימות
- תאי שוואן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Matthew Fallon, Prasanna Tadi, Histology, Schwann Cells, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2025
- ^ Schwann Cell, Physiopedia
- ^ 1 2 Guillain-Barré Syndrome, National Institute of Neurological Disorders and Stroke
