תולדות החולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תולדות החולה (בלועזית: אָנַמְנֵזָה) הוא מושג ברפואה, שיש בו לתאר את ההיסטוריה הרפואית של החולה, ובפרט התסמינים שבהם הבחין החולה כאשר החלה המחלה. לקיחת אנמנזה היא חלק בלתי נפרד מן הראיון אותו עורכים רופאים למטופלים. האנמנזה מכילה פרטים על המחלה והתסמינים אותם הם חשים, כגון כאב, עקצוץ, סחרחורת, נפיחות ואודם.

תולדות החולה מהווות רכיב מהותי בקביעת אבחנת המטופלים, והן מסייעות למטפלים להתמקד בשאלות הרלוונטיות לבירור המחלה. מחקרים רפואיים גילו שבמרבית המקרים ניתן להגיע לאבחנה על יסוד האנמנזה בלבד. בשאר המקרים, יש לאנמנזה תפקיד חשוב בבירור המחלה. האנמנזה אף מהווה הזדמנות למגע בלתי אמצעי בין המטפל למטופל ומסייעת בבניית הבנה ואמון מקצועי.

תולדות החולה כוללות בדרך כלל את הפרטים הבאים:

  • פרטים מזהים
  • תלונה עיקרית / סיבת הפניה לטיפול
  • המחלה הנוכחית
  • תולדות המטופל, מחלות עבר, טיפולים רפואיים בעבר
  • תרופות אותן נוטל המטופל
  • אלרגיות
  • הרגלים בעלי השלכה בריאותית (עישון, שימוש בסמים וכדומה)
  • תולדות המשפחה
  • רקע סוציאלי
  • סקירת מערכות הגוף

הפרטים הללו נלקחים בכל אנמנזה במידה שהם רלוונטיים למחלה. תהליך לקיחת האנמנזה ארוך יותר ככל שהבעיה הרפואית מצריכה טיפול מורכב יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.