חומר פסיכואקטיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כפילות תכנים עם הערך סם פסיכואקטיבי. עיוות המשמעות המקורית של המונח כ"סמים",צורך בהסרת הדיאגרמה השגויה והמטעה של דרק סניידר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

א.במובן הכי רחב והפופולרי של המילה, חומר פסיכואקטיבי (באנגלית: psychoactive substance) הוא 1 - חומר שנועד להשפיע לצורך לא רפואי או רפואי על מערכת העצבים המרכזית על מנת לגרום לשינוי בתפקוד המוח על מרכיביו, וכתוצאה מכך לגרום שינויים בהכרה, בתפיסה, במצב רוח או בהתנהגות או 2 - חומר העלול לגרום לתופעות לוואי או להרעלה עם ביטויים נפשיים. החומרים הפסיכואקטיביים במובן הרחב (1)ו(2) כוללים: סמים, תרופות, חומרים רעילים לא רפואיים.

מבחר של חומרים פסיכואקטיביים במובן הרחב והפופולרי של המושג - סמים בלתי חוקיים טבעיים וסינתטיים, סמים שאינם בלתי חוקיים, רעלים טבעיים ותרופות. נגד כיוון מחוגי השעון, משמאל למעלה:קוקאין,"קראק",מתילפנידאט (ריטלין),אפדרין, MDMA (אקסטזי - הגלולה עם חיוך), מסקלין (בשר הקקטוס הירוק המיובש), LSD (שקית קטנה מפלסטיק),פסילוציבין (הפטרייה המיובשת),סלוויה דיווינורום (מרוות המתנבאים - בשקית גדולה מפלסטיק), דיפנהידרמין (גלולה ורודה),אמניטה מוסכריה (אמנית הזבובים - הכובע האדום המיובש של פטרייה), טילנול (המכיל קודאין, קודאין, (טבק) למקטרת (למעלה), בופרופיון (גלולה חומה), מריחואנה (ירוקה, במרכז), חשיש (מלבן חום)

ב. במובן הצר והנפוץ ביותר של המילה ברפואה (בעיקר בספרות בשפה האנגלית) המושג "חומרים פסיכואקטיביים" או בקיצור "חומרים" (substance) זהה לזה של סמים או ‏[1][2] סמים פסיכואקטיביים (ראה נושא ספרם של ד. אלישע, ס. מרצ'בסקי,2000).

בהקשר זה, כתב העת "Journal of Psychoactive Drugs" מסן פרנסיסקו למשל, שהוקם בשנת 1967 תחת השם "Journal of Psychedelic Drugs" ("עיתון לסמים פסיכדלים") ושינה את שמו לזה הנוכחי בשנת 1981, עוסק בסמים הפסיכואקטיבים, בסמים הגורמים לחוויות נפשיות מיוחדות במינם - מבחינת תודעה, תפיסה, מצב רוח - ובמה שנקראת "תרבות הסמים".

סמים או סמים פסיכואקטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכינוי סמים (באנגלית - drugs of abuse, substances of abuse, בצרפתית - stupéfiants), שקיבל בתקופה המודרנית לרוב קונוטציה שלילית, משמש לציין חומרים פסיכואקטיביים שנעשה בהם שימוש בדרך כלל מחוץ למסגרת הרפואה, כ"סמי רחוב" ממקור צמחי או סינתטי לצורך השגת הנאה, העלאה מהירה במצב הרוח ובחשק, שינויי תודעה,(recreational drug use) , ערנות מוגברת כו' ולחלקם פוטנציאל לשימוש לרעה (substances of abuse), תלות נפשית ו/או פיזית, תופעות הרעלה כגון שכרות או מצב הלוצינטורי) ולכן נקראים גם "סמים משכרים" או "ממכרים". מפני שנמכרים לרוב בשוק השחור על ידי סוחרי סמים (drug pushers) נקראים גם "סמי רחוב". יש לציין כי סמים משכרים או ממריצים משמשים לעתים קרובות גם לניסונות "טיפול עצמי" (self medication) של אנשים שלקו בחרדה, דיכאון, פוביה חברתית, או הפרעת דחק פוסט טראומתית, ואף מצבים פסיכוטיים,לא לפי המלצת הרופאים. ברוב המקרים האלה השימוש לרעה בסמים משכרים או ממריצים עלול להחמיר את ההפרעות הנפשיות. חלק מהסמים הופכים ל מסוכנים בעקבות אינטראקציה מסובכת בין 3 גורמים:אישיותו, נטייותיו האישיות והמצב הנפשי של המשתמש, הסביבה של השימוש, וסוג החומר.‏[3] חלק מהסמים הנ"ל נכללים בישראל בפקודת הסמים המסוכנים. כמה מהחומרים או הסמים הפסיכואקטיביים המוגדרים ככאלה ב"פקודת הסמים מסוכנים" הם נמכרים באופן חוקי, תוך פיקוח, בבתי מרקחת, ובשימוש חוקי בידי רופאים כתרופות משככות כאבים ובמטרות רפואיות אחרות בענפי רפואה שונים, בעיקר רפואת הכאב והרפואה הפליאטיבית (למשל תמצית אופיום, מורפין, פטידין, קודאין, פפברין,כו'), מתילפדנידט (ריטלין) וכמה נגזרות של אמפטמין - בשימוש בפרעות שינה מסוימות (נרקולפסיה) ובהפרעת קשב וריכוז, "קנביס רפואי" הנרשם לפי הוראות מפורטות בהטוויות רפואיות מסוימות.

תרופות (medicines)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תרופה

חומרים פסיכואקטיביים רבים הם תרופות.‏[4] (המובן הרחב של "חומרים פסיכואקטיביים", המשפיעים על המוח ועל התפקודים הנפשיים)

תרופות פסיכוטרופיות ללא מרשם רופא הכוללות תמציות ולריאן, פסיפלורה, ג'ינסנג, גינקו בילובה וכו'.

חומרים רעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאינם קשורים בדרך כלל לטיפולים רפואיים בעבר ובהווה- רעלים המשמשים למשל במלחמה כימית, מתכות כבדות, ממסים תעשייתיים, קוטלי חרקים, חומרי ניקוי ביתיים ורבים אחרים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות חוץ-רפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרים פסיכואקטביים בעלי תכונות של סמים -הסמים הפסיכואקטיביים - משמשים את בני האדם למטרות לא רפואיות כמו הרגשת תחושת הנאה ועונג, לשינוי מכוון של ההכרה והתודעה, עלייה בחשק, וכו' - מטרות שמרביתן נקראות רקריאציונליות (recreational), מיעוטן הן לצורך הגברת הדמיון היצירתי או התפוקה, הרחקת העייפות או הרדימות. השימוש בסמים נעשה מתוך סקרנות ובנסיבות חברתיות - כולל מסיבות, בלחץ חברתי, עקב מגע עם סוחרי סמים, או על רקע תרבות של מרד נעורים במוסכמות. ישנם סמים פסיכואקטיביים ששימשו או משמשים פעילות רוחניות או דתיות, למשל בהשגת מצבי טראנס או אקסטזה.

צריכה של חלק מהסמים הפסיכואקטיביים נחשבת לעבירה פלילית במרבית מדינות העולם, בשל הסכנות הרבות, הבריאותיות והפסיכולוגיות, הטמונות בצריכתם והשלכות חברתיות כמו יציאה ממעגל הלימודים והעבודה ועבריינות.

ישנם סמים פסיכואקטיביים מקובלים חברתית בקנה מידה רחב והם חוקיים בארצות רבות. דוגמאות בולטות הן אלכוהול (הנמצא במשקאות חריפים), הטבק - ששימושם ושיווקם מוגבל על ידי חוקים שונים בגלל סכנות רבות לבריאות המשתמשים והציבור, וחומרים שצריכתם המבוקרת פחות מסוכנת לבריאות הנפשית והגופנית כמו הקפאין (הנמצא בקפה, בתה ובקוקה-קולה).

חלק מצרכני הסמים הפסיכואקטיבים הם אנשים שלקו בהפרעות נפשיות -חרדתיות, דיכאוניות, פוסט טראומתיות או פסיכוטיות, שניסו לטפל בעצמם, ללא פניה לרופאים, על ידי טיפול עצמי (self medication). במקרים אלה הסמים הפסיכואקטיביים גורמים יותר להחמרת ההפרעות מאשר להקלתם.

מטרות טיפוליות ברפואה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמים פסיכואקטיביים מסוימים שימשו לצורך טיפול מאות שנים ברפואה של פעם, לפני העידן המדע המודרני. בגלל הסיכון להתמכרות ולהרעלה הוצאו חלק מהם ממסגרת הרפואה הקונבנציונאלית המדעית.

קיימים חומרים פסיכואקטיביים רבים שהם תרופות המשמשות בטיפול ברפואה המודרנית. כמו תרופות רבות של הרפואה הקונבנציונלית, הם נשאבו בהתחלה מן הרפואה המסורתית הקדומה או העממית בצורת חומרים שהופקו מן הטבע - למשל, התרופות משככות כאבים שהופקו מן הפרג - כולל תמציות אופיום, מורפין, פפברין, קודאין. הליתיום המשמש בפסיכיאטריה הוא יסוד של הטבע. החומצה הוולפרואית הידועה כתכשיר נגד אפילפסיה וכמייצב מצב רוח ותרופה למיגרנה מקורה בחומר שבצמח הוולריאנה.

מרבית חומרי ההרדמה והתרופות לשיכוך כאב מבוססים על חומרים אופיואידים, שהם חומרים פסיכואקטיביים. חלק מהתרופות מקבוצת האופיואידים, ממקור טבעי או סינתטיים, מבוקשות מאוד גם על ידי צרכני סמים, מפני שהם יכולים לתפקד גם כסמים פסיכואקטיביים. ההרואין שהוא סם רחוב, נשר בזמנו מן הרפואה הקונבנציונלית לפני עשרות שנים. גם האופיום הטבעי הוא בשימוש מאוד מצומצם ברפואה המודרנית.

התרופות הפסיכיאטריות הם חומרים המשמשים לטיפול בהפרעות הנפשיות. מתוכם - תרופות אנטיפסיכוטיות, נוגדות דיכאון, מייצבות מצב רוח, אינם סמים כלל ועיקר, השפעתם הטיפולית היא בדרך כלל איטית, אינם גורמים להנאה, לתלות פיזית או נפשית, לכמיהה מופרזת ולתסמונות גמילה. במספר מהן הפסקה פתאומית גורמת לתופעות לואי חולפות של גמילה אך לא לתסמונת גמילה.

מתוך התרופות הפסיכוטרופיות או הפסיכיאטריות רק לבנזודיאזפינים - שהן תרופות נוגדות חרדה ולשינה, (חלקן גם אנטיאפילפטיות), לתרופות לשינה מקבוצת ה-Z ולכמה תרופות ממריצות מקבוצת האמפטמינים יש גם פוטנציאל של אפקטים נפשיים מיידיים ושל התמכרות והן מבוקשות על ידי צרכני סמים.

חומרים פסיכואקטיביים אחרים הם התרופות נוגדות פרכוסים, המשמשות בנוירולוגיהאפילפסיה) וברפואת הכאב, וכמה מהן בפסיכיאטריה כמייצבות מצב רוח, תרופות אנטיפרקינסוניות, הורמונים מסוימים ונגזרותיהם, (למשל סטרואידים אנבוליים, הורמונים זכריים, מלטונין) וכו'.

מיון החומרים הפסיכואקטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאגרמת ון הבאה שעוצבה על ידי דרק סניידר מפורום המוקדש לסמים הפסיכדלים בגוגל (2003),‏[5][6] ניסתה לארגן בצורה אסתטית ולתת סקירה כללית אם כי שרירותית למדי, של החומרים הפסיכואקטיביים הנפוצים ביותר על ידי מיונם לקבוצות ותת-קבוצות המצטלבות לפי סיווגם הפרמקולוגי שלהם ודרך פעולתם. פריטים בתוך כל תת-קבוצה היו צריכים להיות קרובים לאלה עם דרך הפעולה הדומה ביותר, וממוקמים בכלליות לפי המקרא מתחת לדיאגרמה. הצטלבויות ראשיות מיוצגות על ידי ערבובי צבעים. אחת הטעויות העיקריות בדיאגרמה זו היא בערבוביה בין סמים פסיכואקטיביים ובין תרופות שאין להן בכלל פעולה של סמים, כמו התרופות האנטיפסיכוטיות, הקרויות בצורה מוטעית "סמים אנטיפסיכוטיים" טעות אחרת היא קשורה לשילוב של התרופות נוגדות דיכאון ומייצבות מצב רוח שפוזרו בין "סמים מדכאים", "סמים אנטיפסיכוטיים" ו"סמים ממריצים". התרופות נוגדות דיכאון למשל אינן סמים ממריצים ואינן אנטי-פסיכוטיות. חסרים בדיאגרמה תרופות הורמונליות, תרופות אנטיאפילפטיות שאינן ברביטורטים ובנזודיאזפינים, תכשירים סטרואידים, תרופות אנטיפרקינסוניות וכו'.


NewBlankDrugChart.png
חומרים ממריצים
אמינים סימפאתומימטיים
ממריצים פסיכומוטוריים
אמפטמינים
קאתינון (חגיגת, קאת)
מתילפנידאט
קוקאין
אמינוקטונים
בופרופיון
דיאתילפרופיון
SSRIs
פלואוקסטין
פלובקסמין
פרוקסטין
סרטרלין
MAOIs
TCAs
TeCAs
מפרוטילין
מירטאזפין
טראזודון
אפדרין
פסאדואפדרין
מתילקסנטינים
קפאין
תאופילין
תאוברומין
תרופות אנטיפסיכוטיות
אנטיפסיכוטיות לא טיפוסיות
קלוזפין
ריספרידון
אולנזפין
קווטיאפין
סולפיריד
זיפרסידון
אנטיפסיכוטיות טיפוסיות
הלופרידול
פלופנזין
תיורידזין
כלורפרומזין
פימוזיד
פרפנזין
CBD
כולינרגיים
ניקוטין
אגוז בטל
מוסקרין
אטומוקסטין
חומרים מדכאים
מרגיעים מרדימים
אלכוהול
אתר
ברביטורטים
כלורופורם
כלורל הידרט
מתקוולון
GHB
בנזודיאזפינים
אלפראזולם
דיאזפם
פלוניטראזפם
טמאזפם
לוראזפם
תרופות וסמים משככי כאבים נרקוטיים
אופיום
קודאין
מורפין
הרואין
אוקסיקודון
הידרוקודון
מתאדון
פנטניל
סמים פסיכדליים
קנאביס
THC
MDMA
MDA
MDEA
מסקלין
DOM
LSD
פסילוסיבין
AMT
DMT
איבוגאין
סמים דיסוציאטיביים
נייטרוס
קטאמין
DXM
טילטאמין
PCP
סלבינורין A
חומצה איבוטנית
מוסקימול
דליריאנטים
דימנהידרינט
דיפנהידרמין
סקופולמין
אטרופין
סמים הלוצינוגנים

מקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות ראשוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כחול: ממריצים, בכלליות הפונטציה עולה לכיוון הפינה השמאלית עליונה.
  • אדום: מדכאים, כלומר "מרגיעים" או סדטיבים, בכלליות הפוטנציה עולה לכיוון הפינה הימנית תחתונה.
  • ירוק: הלוצינוגנים, פסיכדליים יותר לקראת צד שמאל, "דיסוציאטיבים" לקראת צד ימין, פחות צפויים לכיוון הפינה הימנית תחתונה, ובכלליות הפוטנציה עולה לכיוון מטה.
  • ורוד: אנטיפסיכוטיים, מרגיעים יותר לכיוון ימין.

קבוצות שניוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ציאן (כחול בהיר): חפיפה של ממריצים (כחול) והלוצינוגנים פסיכדליים (ירוק) - בעיקר פסיכדליים עם תכונות ממריצות.
  • צהוב : חפיפה של מדכאים (אדום) והלוצינוגנים דיסוציאטיביים (ירוק) - בעיקר סמים דיסוציאטיביים בעלי השפעה מרגיעה.
  • לבנדר: חפיפה של ממריצים (כחול) ואנטיפסיכוטיים (ורוד) - נוגדי דיכאון מודרניים שאינם מרגיעים, אך אינם ממריצים
  • סלמון: חפיפה של מדכאים-סדטיבים (אדום) ואנטיפסיכוטיים (ורוד) - נוגדי דיכאון ישנים בעלי תכונות מרגיעות ונוגדות החרדה.

קבוצות שלישוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מג'נטה (סגול): חפיפה של ממריצים (כחול), מדכאים-מרגיעים (אדום) ואנטיפסיכוטיים (ורוד) - דוגמה: לניקוטין השפעות המשתייכות לשלוש הקבוצות - הערה: לא ידוע על אפקט אנטיפסיכוטי של הניקוטין.
  • לבן: חפיפה של ממריצים (כחול), מדכאים-מרגיעים (אדום) והלוצינוגנים (ירוק) - דוגמה:ל-THC השפעות המשתייכות לשלוש הקבוצות.
  • כחול שמיים: חפיפה של ממריצים (כחול), הלוצינוגנים פסיכדליים (ירוק) ואנטיפסיכוטיים (ורוד) - אמפאטוגנים. הערה: במציאות לאמפטמינים אין השפעה אנטיפסיכוטית.
  • אפרסק: חפיפה של מדכאים (אדום), הלוצינוגנים דיסוציאטיביים (ירוק) ואנטיפסיכוטיים (ורוד) הערה: במציאות קיימת סתירהמובהקת בין המונח "הלוצינוגני" ו"אנטיפסיכוטי". קיומה של קבוצה כזאת היא בספק.

קבוצה רביעונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ורוד בהיר: חפיפה של כל ארבע הקבוצות (ממריצים, מדכאים, הלוצינוגנים ואנטיפסיכוטיים) - לקנאביס, המכיל גם THC וגם CBD יש השפעות מכל הקבוצות, כשהעיקרית היא פסיכדלית, משום ש-THC הוא המרכיב הפעיל העיקרי. הערה: לא ידוע על אפקט האנטיפסיכוטי של הקנסביס.

הפרעות נפשיות הקשורות לחומרים פסיכואקטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפרעות הנפשיות העיקריות הקשורת לשימוש בסמים פסיכואקטיביים הן בעיקר ההתמכרות לסמים, השימוש לרעה - בכמויות גדולות וקבועות של סם, הפרעות ממושכות בתפיסה הנגרמות על ידי סמים הלוצינוגנים, ותסמונות גמילה. תרופות פסיכו-אקטיביות עלולים לגרום כתופעות לוואי או כמנת יתר למצבים בלבוליים, פסיכוטיים, דמנטיביים (קהיון), אמנסטיים, הפרעות במצב הרוח, חרדה, הפרעות שינה. כך גם חומרים רעילים לא רפואיים. קיימות התנהגויות של שימוש לרעה גם במקרה של תרופות שאינן פסיכואקטיביות ושאינן גורמות לתלות כמו משלשלים, תרופות משככות כאבים מסוימות כמו פרצטמול או אספירין, תרופות נוגדות חומצה בקיבה, ויטמינים, הורמונים, תרופות צמחיות או עממיות, משתנים וכו'.

דרך פעולתם של חומרים פסיכואקטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרים פסיכואקטיביים פועלים על מערכת העצבים בדרכים שונות, שכולן קשורות לפעילותם של מוליכים עצביים בתוכה. במסגרת תהליך ההולכה העצבית, המוליכים העצביים הם המולקולות שמעבירות את האותות העצביים בין תאי עצב בצורה של אות כימי.

רבים מהחומרים נקשרים לאותם קולטנים שאליהם נקשרים המוליכים העצביים, ובכך משפיעים על עוצמת ההולכה העצבית. אגוניסט הוא חומר שנקשר לקולטן ומשפיע בצורה דומה למוליך העצבי, ולכן מעצים את ההפעלה של אותו מסלול עצבי, ואילו אנטגוניסט הוא חומר שנקשר לקולטן אך אינו מפעיל אותו, ולכן מחליש את הפעילות העצבית באותו מסלול.

חומרים אחרים משפיעים על הכמויות של מוליכים עצביים בתוך המוח. חלקם פועלים על אנזימים שמעורבים בסינתזה או פירוק של מוליכים עצביים, ובכך מגדילים או מקטינים את הכמות של אותו מוליך עצבי ואת הפעילות שלו. מנגנון פעולה נוסף הוא עיכוב תהליך הספיגה החוזרת של מוליכים עצביים, דבר המגדיל את העוצמה ומשך ההשפעה שלהם.

השפעתם של החומרים הפסיכואקטיביים נגזרת מהמסלולים העצביים שעליהם הם פועלים. לשם הדגמה, אם מוליך עצבי מסוים פועל במעגל במוח שמעודד תהליכים של קשב, החומרים שמגבירים את פעולתו (למשל אגוניסטים לקולטנים של אותו מוליך עצבי או מעכבי ספיגה חוזרת שלו) יגרמו לקשב מוגבר ואילו החומרים שמתנגדים לפעילותו (אנטגוניסטים לדוגמה) יפחיתו את הפניית הקשב.

רוב המוליכים העצביים פועלים במספר מסלולים נפרדים במוח אשר משפיעים על היבטים רבים של תפיסה והתנהגות. מסיבה זו, חומר פסיכואקטיבי אחד יכול להשפיע על מגוון של תחומים, מפעילות מוטורית ועד למצב הרוח. עם זאת, ישנם חומרים המשפיעים רק על סוג אחד או על מספר סוגים מתוך מגוון הקולטנים של אותו מוליך עצבי, ולכן הם פועלים באופן ספציפי יותר רק על חלק מהמסלולים העצביים הקשורים אליו. לצד זאת, ישנם גם חומרים המשפיעים על מספר מוליכים עצביים במקביל. כל המאפיינים האלה מנוצלים לצורך פיתוח של תרופות שונות אשר מותאמות להשפיע בעיקר על מסלולים עצביים מסוימים, אם כי בכולן קיימות גם תופעות לוואי.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועלים באמצעות סרוטונין (מוליך עצבי)

אגוניסטים לקולטני סרוטונין:
LSD, פסילוסיבין, מסקלין, 2C-B
מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של סרוטונין:
פלואוקסטין (פרוזק), ציטאלופראם (רסיטל)
משחררי סרוטונין:
MDMA (אקסטזי)

הפועלים באמצעות GABA (מוליך עצבי)

אגוניסטים לקולטני GABA:
בנזודיאזפינים, אתנול (אלכוהול במשקאות חריפים), ברביטורטים, תרופות נוגדות פרכוסים

הפועלים באמצעות דופמין (מוליך עצבי) ונוראדרנלין (מוליך עצבי)

מעכבי ספיגה חוזרת של דופמין (על ידי חסימת חלבון טרנספורמר דופמין DAT):
קוקאין, מתילפנידאט (ריטלין)
מעכבי ספיגה חוזרת של דופמין, סרוטונין נוראדרנלין (נוראפינפרין) (על ידי חסימת חלבון מעביר דופמין וחלבוני טרנספורמר מונואמינים אחרים):
אמפטמין ונגזרותיו
 :L-Dopa תרופות נוירולוגיות למחלת פרקינסון

באמצעות קולטני אופיואידים

אגוניסטים לקולטני אופיואידים:
מורפין, דיאמורפין (הרואין), קודאין, אוקסיקודון
אנטגוניסטים לקולטני אופיואידים:
נלוקסון, נלטרקסון

באמצעות נוראדרנלין, סרוטונין ולפעמים דופמין - מונואמין אוקסידאז (MAO, אנזים המפרק מונואמינים)

מעכבי מונואמין אוקסידאז:
סלג'ילין, הרמלין

באמצעות קולטני NMDA

אנטגוניסטים לקולטני NMDA:
קטמין, PCP, DXM

נורדרנלין (נוראפינפרין) (מוליך עצבי)

מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של נוראפינפרין
רבוקסטין (אדרונאקס), סטרטה

באמצעות קולטני קנבינואידים

אגוניסטים לקולטני קנבינואידים:
THC (החומר הפעיל העיקרי בסם הקנאביס, אגוניסט למחצה)
קנבינואידים סינתטיים (בעיקר ממשפחת הכימיקלים JWH. בניגוד לTHC אגוניסטים שלמים)
אנטגוניסטים לקולטני קנבינואידים:
רימונבאנט (סם אנורקטי חדש המשמש כתרופה למשקל יתר)

באמצעות אצטילכולין (מוליך עצבי)

סמים ותרופות כולינרגיים:
ניקוטין, פירצטאם
סמים ותרופות אנטיכולינרגיים:
אטרופין, סקופולאמין - תרופות לשימוש ברפואת עיניים, גסטרו-אנטרולוגיה, שיכוך כאבים וכו'

אצטילכולין אסטראז (אנזים המפרק אצטילכולין)

אנטי אצטילכולין אסטראז:
גזי עצבים
תרופות נוירולוגיות למיאסתניה
תרופות לדמנציה

THC-החומר הפעיל בקנאביס

באמצעות אדנוזין (מוליך עצבי)

אנטגוניסטים לקולטני אדנוזין:
מתיליקסאנטינים (לדוגמה: קפאין)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • , .Bertram G.Katzung Basic & Clinical Pharmacology 6th edition ,a Lange medical book Appelton & Lange, Prentice Hall International Inc, London 1995. Leo Hollister ch. 31- Drugs of Abuse p.478-491
  • דוד אלישע, סרג'יו מרצ'בסקי (עורכים) - שימוש לרעה והתמכרות לסמים ולאלכוהול --מדריך רפואי לאיתור, אבחון והתערבות ראשונית, הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב 2000
  • Jerome H.Jaffe Substance -Related Disorders Ch.11.1 Introduction and overview

in Kaplan & Sadock's Comprehensive Textbook of Psychiatry 7th edition , Lippincott Williams & Williams 2000

  • Pocket Guide to the ICD-10 Classification of Mental and Behavioural Disorders World Health Organization,Geneva Churchill Livingstone 1998

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(הבסיס המדעי של השימוש והתלות בחומרים פסיכואקטיביים - ארגון הבריאות העולמי 2004 ז'נבה)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Concise Oxford Dictionar, Clarendon Press, Oxford 1995
  2. ^ ראה World Health Organization 2004
  3. ^ Leo Hollister עמוד 479
  4. ^ Jerome H.Jaffe 2000
  5. ^ מ-2011 הוא בעל תואר שני בהנדסת מערכות מידע בלוחמה בבית הספר הגבוה של צי ארצות הברית במונטריי, קליפורניה
  6. ^ דרק סניידר בשיחות בפורום על סמים פסיכדלים בגוגל,2003

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.