תומאזו מטולנטינו
| לידה |
כנראה בין 1255 ל-1260 טולנטינו, איטליה  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
9 באפריל 1321 Thane, הודו |
| חג |
9 באפריל |
  | |
תומאזו מטולנטינו (באיטלקית: Tommaso da Tolentino; בערך 1255 – 8 באפריל 1321) היה מיסיונר פרנציסקני מימי הביניים, שנרצח יחד עם שלושת חבריו בת'אנה שבהודו בגין חילול שמו של מוחמד. השרידים שלו הועברו לצְ'וֵ'אנְג'וֹאוּ שבסין ולטולנטינו (אנ') שבאיטליה על ידי אודוריקו מפורדנונה. קיבל מעמד של קדוש על ידי הכנסייה הקתולית. יום חגו חל ב־9 באפריל.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תומאזו נולד בטולנטינו[2], במחוז אנקונה[3] שבמדינת האפיפיור, בסביבות 1250 עד 1260.[4] תומאזו, שהפך פרנציסקני בתחילת חייו, זכה למוניטין בזכות הקפדה על תקנון המסדר, במיוחד בנוגע לנדר העוני שלו. כאוהד של ניקולה הקדוש מטולנטינו (אנ') ואחד מאנשי "הפרנציסקנים הרוחניים" של אנג'לו דה קלארנו (אנ'),[5] תומאזו נכלא פעמיים על גינויו המופרז על חיי המותרות.
לאחר ששוחרר באמצעות התערבותו של רמון ז'ופרואה (אנ'), ראש המנזר הפרנציסקני באותה עת, שהזדהה עם "הרוחניים", נסע תומאזו עם אנג'לו דה קלארנו, מרקו ממונטלופונה (אנ'), פייטרו ממצ'רטה (אנ') ואנג'לו מטולנטינו (אנ')[2] לשליחות בארמניה הקטנה בשנת 1289. בשנת 1291 הנחה אותם המלך התום השני (אנ') לחזור לחצרות שליטי רומא, פריז ולונדון כדי לבקש עזרה נגד אויביו המוסלמים.[4] מאמציו להתחיל במסע צלב חדש לא צלחו והוא חזר מזרחה, בפעם השנייה, כדי לגייס מיסיונרים נוספים. הוא חזר עם שנים עשר מיסיונרים חדשים בשנת 1302,[2] ועבד במיסיון בארמניה ובפרס.[4] ערך ויכוח עם נוצרים ארמנים שהוא ראה בהם כופרים בעיר סיס (אנ') ב-1305,[3] והשתתף במועצה שאיחדה את הכנסיות הארמנית והקתולית בשנת 1307.[2] בעודו בפרס קיבל שני מכתבים בשנים 1305 ו-1306 מג'ובאני ממונטקורבינו, המיסיונר הפרנציסקני שיצא לסין, ותומאזו נסע שוב לאירופה, והעביר את ההתכתבויות לרומא בשנת 1307. כשהיה שם פנה לאפיפיור ולקרדינלים, שיבח את עבודתו של ג'ובאני בסין וביקש סיוע בפיתוח ייעודיו. הוא גם דן בנושא עם קלמנס החמישי בשנת 1308. לאחרי שנה זו הוקמה היררכיה כנסייתית עבור הקתולים הקתוליים בסין. האפיפיור מינה את ג'ובאני לארכיבישוף חאנאבליק (בתוך בייג'ינג המודרנית), ושבעה בישופים פרנציסקנים ונזירים נוספים נשלחו להצטרף אליו. אולם רק שלושה מהבישופים וכמה נזירים השלימו את המסע בהצלחה. נראה שתומאזו נסע אז בפעם רביעית לארמניה ופרס.[4]
יש פער עד שנת 1320, במהלכו ייתכן ותומאזו עבד בהודו או בסין. בשנת 1320 עזב תומאזו דרך הורמוז עם חבריו הפרנציסקנים ג'אקומו מפדובה (Giacomo da Padova) ופייטרו מסיינה (Giacomo da Padova), הדומיניקני ז'ורדן מסווראק (אנ'), ודמטריוס מטיפליז (אנ') - גאורגי או ארמני שהיה בקי בשפות ושימש כמתורגמן של הקבוצה. סערה אילצה את המשלחת לעגון בת'אנה[5], באי סלסטה, ליד מומבאי שבהודו.[4]
את פניהם קיבלו הנוצרים המקומיים של כנסיית המזרח.[2] ז'ורדן עזב אותם כדי להטיף בבהרוץ' (אנ') והגיע לסופרה (אנ') לפני ששמע שדמטריוס והפרנציסקאנים נעצרו.[6] המשפחה שאצלה הם שהו נקלעה למריבה והבעל הכה את אשתו. כשהלכה לקאדי לדווח על התעללות זו, היא ציינה את ארבעת אנשי הדת כעדים והם נקראו לפניו. תומאזו, ג'אקומו ודמטריוס הלכו לבית המשפט בזמן שפייטרו נשאר מאחור כדי לדאוג לדברים שלהם. לאחר שהתחיל דיון בפני הקאדי שאל אותם את דעתם על מוחמד ותומזו השיב בבוטות וקילל את מוחמד. בשלב זה קראו המוסלמים סביב בית המשפט למותם בגין חילול הקודש.[7] כמה מקורות טוענים כי הם עונו לפני הוצאתם להורג על ידי עריפה ב-8 באפריל 1321. פייטרו נהרג כעבור שלושה ימים.[4]
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנוצרים המקומיים קברו את תומאזו וחבריו[7] אולם ז'ורדן, שהגיע מאוחר מדי להצילם, העביר את גופותיהם לכנסייה. בשנת 1323[4] או 1326[5] עבר אודוריקו מפורדנונה באזור. לאחר שנודע לו על תומאזו וחבריו, הוא לקח איתו את השרידים שלהם לצְ'וֵ'אנְג'וֹאוּ שבפוג'יין. את הגולגולת של תומאזו הוא לקח אתו לח'אנאבליק ומשם חזרה לאירופה, שם העניק אותה לבישוף הפרנציסקני בטולנטינו בשנת 1330.[8] בסוף המאה ה-14 הועברו השרידים לקתדרלה של העיירה[4] על ידי סוחר מפיזה, שהקים שם קפלה לכבוד הקדוש באישורו של האפיפיור בוניפקיוס התשיעי. כעת הוא מוחזק בקתדרלה המרכזית בכלי כסף.[4]
תומאזו וחבריו לא זכו להכרה רשמית מאז המאה ה-14.[4] קידושו של תומאזו אושר על ידי פיוס השביעי בשנת 1809 ושוב על ידי לאו ה-13 בשנת 1894. הוא נערץ כקדוש,[1] לפעמים יחד עם חבריו[4] כארבעת חללי ת'אנה ב־9 באפריל.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 9 Aprile: S. Tommaso di Tolentino", Martirologio, Vatican City: Holy See, retrieved 9 November 2016. (in Italian)
- ^ 1 2 3 4 5 Bl. Thomas of Tolentino", Catholic Online.
- ^ 1 2 Habig (1979), "Thomas of Tolentino".
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Nardi, Elisabetta, "Beato Tommaso da Tolentino", Santi Beati e Testimoni, retrieved 9 November 2016. (in Italian)
- ^ 1 2 3 Butler, Alban; et al., eds. (c. 1756), "Bd Thomas of Tolentino", Lives of the Fathers, Martyrs, and Other Principal Saints, p. 68
- ^ Cunha, J. Gerson da (1876), Notes on the History and Antiquities of Chaul and Bassein, Bombay.
- ^ 1 2 Cunha, J. Gerson da (1876), Notes on the History and Antiquities of Chaul and Bassein, Bombay..p.176
- ^ "Blessed Thomas of Tolentino", Catholic Saints, 9 March 2014.