לדלג לתוכן

תומאס הווארד, דוכס נורפוק השלישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומאס הווארד, דוכס נורפוק השלישי
Thomas Howard, 3. Duke of Norfolk
לידה 10 במרץ 1473 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באוגוסט 1554 (בגיל 81)
Kenninghall, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Church of St Michael the Archangel, Framlingham עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים דוכס נורפוק עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בנות זוג

אן מיורק (13 בפברואר 1495 – 3 בדצמבר 1511 (16 שנים)) עריכת הנתון בוויקינתונים

  • Elizabeth Howard, Duchess of Norfolk (מ-8 בינואר 1512) עריכת הנתון בוויקינתונים
  • Elizabeth Holland עריכת הנתון בוויקינתונים
  • NN עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Henry Howard, Earl of Surrey, Thomas Howard, Margaret Howard, Thomas Howard, 1st Viscount Howard of Bindon, Mary FitzRoy, Duchess of Richmond and Somerset, Katherine Howard עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר הבירית (1483) עריכת הנתון בוויקינתונים
ארל מרשל
1553–1554
1533–1547
(כ־14 שנים)
האדמירל העליון של אנגליה
1513–1525
(כ־12 שנים)
חבר בית הלורדים
21 במאי 1524 – 27 בינואר 1547
(22 שנים)
1553 – 25 באוגוסט 1554
לורד דפיוטי של אירלנד
1520–1522
(כשנתיים)
שירות ביטחוני
דרגה אדמירל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תומאס הווארד, הדוכס השלישי מנורפוקאנגלית: Thomas Howard, 3rd Duke of Norfolk; 1473 - 25 באוגוסט 1554) ורוזן סארי מ-1514, (תואר שעבר אליו מאביו עם מינויו לדוכס נורפוק) היה פוליטיקאי בולט בתקופה הטיודורית. הוא היה דוד של שתיים מנשותיו של הנרי השמיני: אן בולין וקתרין הווארד והיה לו חלק מרכזי בתככים ובתחבולות שהיו מאחורי הנישואים האלה.

בין השאר ניצל את כוחו כדודה של קתרין כדי לגרום להוצאתו להורג של יריבו הפוליטי וראש השרים של הנרי תומאס קרומוול. הוא נטל חלק בדיכוי ההתקוממויות נגד הנרי והוביל את הצבא האנגלי בפלישה לצרפת ב-1544. ב-1520 הוא מונה למושל אירלנד אך לאחר תקופה קצרה הודח מתפקידו.

לאחר שסר חינו ב-1546, הוא הואשם בבגידה, נושל מהדוכסות ונכלא במגדל לונדון וניצל מהוצאה להורג בשל מות המלך. הוא שוחרר עם עלייתה של המלכה מרי הראשונה. הוא סייע למרי להגן על כיסאה ובכך הכין את הבמה לניכור בין המשפחה הקתולית שלו ובין הקו המלכותי הפרוטסטנטי שיימשך על ידי המלכה אליזבת הראשונה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.