תיארוך מצטבר
תיארוך מצטבר הוא מחקר העוסק בחקר שינויים מינורים בזמן ובלוח השנה המצטברים לאורך שנים רבות.
טכיקות תיארוך מצטבר מאפשרות בנייה של כרונולוגיות שנתיות המתארות שינויים משנה לשנה, ובאמצעותן אפשר לתארך אירועים בלוח שנה או ביממה כוכבית בתקופות קדומות, וכן לשער אירועים שיתרחשו בעתיד הרחוק.
טכיקות למדידת תיארוך מצטבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארכאולוגים משתמשים בתיארוך טבעות עצים, דנדרוכרונולוגיה, כדי לקבוע את הגיל של פיסות עץ ישנות. עצים בדרך כלל מוסיפים טבעות צמיחה על בסיס שנתי. המרווח בין הטבעות רחב יותר בשנים של צמיחה רבה, וצר יותר בשנים של צמיחה מעטה. ניתן להשתמש בדפוסי צמיחתן של טבעות העצים כדי לקבוע את הגיל של דוגמאות עץ ישנות, וגם להתחקות אחר תנאי האקלים המקומיים. טכניקה זו שימושית עד למועד שלפני כ-9,000 שנה עבור דגימות ממערב ארצות הברית תוך שימוש בסדרות טבעות עצים חופפות מעץ חי ומת.
טכניקה נוספת בה משתמשים ארכאולוגים היא לבדוק את עומק החדירה של אדי מים לתוך חפצי אובסידיאן (זכוכית וולקנית). אדי המים יוצרים "קליפת הידרציה" באובסידיאן, ולכן גישה זו ידועה בשם "תיארוך הידרציה" או "תיארוך אובסידיאן", והיא שימושית לקביעת תאריכים עד 200,000 שנים אחורה.
טכניקות נוספות לתיארוכים מצטבר:
- דגימת ליבות קרח.
- ליצנומטריה.
- תיארוך פליאומגנטי.
- ורוות.
- ספלאותם.
- אקנתוכרונולוגיה.
- סקלרוכרונולוגיה.
תיארוך מצטבר באסטרונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התארכות היממה
תנועת המסלול של כדור הארץ היא נטיית ציר כדור הארץ על מסלולו ביחס לשמש, נקיפה גירוסקופית של ציר כדור הארץ כל 26,000 שנה. נקיפה קורית כל 440 יום, [1] נקיפה של מסלול כדור הארץ וכן וריאציות מסלוליות כגון קדם פריהליון, נקיפה אפסידית, קורית בכל 19,000 ו-23,000 שנים. תנועות המסלול של כדור הארץ משאירות עקבות גלויים בתיעוד הגאולוגי. שינויים אלו מספקים רצף ארוך טווח של אירועי אקלים, המתועדים בשינויים בעובי שכבות המשקעים. תיעוד זה ידוע כ"ניתוח ורווה". וורווה פירושו שכבה או שכבות של משקעים. בדרך כלל, באגם או בקרחון. הטמפרטורה גרמה לשינויים ביחס האיזוטופי של איזוטופי חמצן במשקעים. את התיעוד אפשר לראות בשפע היחסי של מאובנים (Relative species abundance) (אנ'). ניתן לכייל אותם בצורה מהימנה לאורך תקופה של 40 מיליון שנה, והדבר מספק אימות חלופי לתיארוך רדיומטרי במקרים שבהם קיים תיעוד מספיק כדי לספק עקבות אמינים.[2]
היפוכי קוטביות בשדה המגנטי של כדור הארץ שימשו גם לקביעת זמן גאולוגי. מעת לעת, השדה המגנטי של כדור הארץ מתהפך ומשאיר אות מגנטי בסלעי געש ומשקעים. ניתן לזהות אות זה ולתעד רצפים, ובמקרה של סלעים געשיים, לקשור זאת לתיארוך רדיומטרי.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The axis of rotation is inclined 0.2 seconds from the axis of symmetry, with an observed effect that the axis of rotation moves about its axis of symmetry every ~440days. - Analytic Mechanics, Grant R. Fowles, 1962, Holt, Reinehart & Winston, New York
- ^ Telling Time, Nature, Nature Publishing Group, 2006, Volume 444/9, pp. 134