תסביך רדיפת נוצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תסביך רדיפת נוצריםאנגלית: Christian persecution complex) הוא אמונה, גישה או תפיסת עולם לפיה ערכי דת הנצרות ומאמיניה הנוצרים מדוכאים על ידי ממשלות וקבוצות חברתיות.[1]

אמונה זו מקודמת על ידי כנסיות פרוטסטנטיות אמריקאיות מסוימות,[2] ועל ידי כמה כתות אירופאיות המבוססות על הנצרות או על התנ"ך.[3] התסביך מכונה לעיתים גם תסביך הרדיפה האוונגליסטי,[4] תסביך הרדיפה הנוצרי-אמריקאי[5] או תסביך הרדיפה של הימין הנוצרי.[6]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חוקרת הברית החדשה קנדידה מוס,[7] "תסביך הרדיפה" הנוצרי הופיע בעידן הנצרות הקדומה בשל פוליטיקת זהויות נוצרית פנימית.[8] הרעיון עיצב את תפיסת העולם של הנצרות ויצר רושם שהנוצרים הם מיעוט העומד בפני מלחמה - למרות שהם עדיפים מבחינה מספרית.[9]

תפיסה זו מבוססת על הגישה המניכאיסטית, שהעולם מחולק לשני פלגים, האחד בראשות אלוהים והשני בידי השטן. על פי תפיסה זו לא יכולה להיות פשרה בין השניים, ואפילו הניסיון לקיים דיאלוג או להתעסק בענייני השטן נתפס כצורה של שיתוף פעולה עמו.[7]

היסטוריון ימי הביניים, פול קאוויל, טוען שהברית החדשה היא זו שגרמה לכך שתחושות הרדיפה יהיו טבועות בנצרות.[10]

לפי הפרופסורית אליזבת קסטלי[11] התסביך החמיר באמצע המאה ה-20, בעקבות סדרה של פסקי דין של בתי המשפט בארצות הברית שאסרו על קיום פעילויות דתיות בבתי ספר ובמקומות ציבוריים,[12] ופיגועי 11 בספטמבר החמירו אותו אף יותר. לדבריה, "תסביך זה "מגייס" את טרימינולוגיית הרדיפה דתית כדי לגרום לכך שכל עמדה שאינה תואמת את האמונה הפוליטית של הנצרות תהפוך לדוגמה של קנאות ורדיפה אנטי-דתית".[9]

התפיסה שהנצרות מדוכאת פופולרית בקרב פוליטיקאים שמרנים בארצות הברית, והם משתמשים ברעיון זה כדי להאשים תומכים בזכויות הלהט"ב או תומכי הפלות ברדיפה דתית והתקפה על הנצרות.[13]

הורנבק טען כי התסביך עמוק יותר אצל לאומנים באירופה, המרגישים שהם מגנים על היבשת מהתפשטות דת האסלאם.[2]

ישנם לאומנים לבנים המקדמים נרטיב של רדיפות מערביות של נוצרים, בטענה שהם, ולא אוכלוסיות מיעוטים או מהגרים, לרוב מותקפים ונדחקים לשוליים.[14]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hoover, Linda (2015). Effects of Negative Media on Evangelical Christians' Attitudes Toward Evangelism (PhD).
  2. ^ 1 2 Hornback, Robert (2018). Racism and Early Blackface Comic Traditions: From the Old World to the New. Gewerbestrasse: Palgrave Macmillan. ISBN 978-3-319-78048-1.
  3. ^ Kim, Grace Ji-Sun; Shaw, Susan M. (2017-05-12). "Christians In The U.S. Are Not Persecuted". HuffPost (באנגלית). נבדק ב-2020-03-30.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  4. ^ Noble, Alan (2014-08-04). "Why Do Evangelicals Have a Persecution Complex?". The Atlantic (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-03-30.
  5. ^ Cyzewski, Ed (2017-04-18). "Are American Christians really being persecuted – or are they just being manipulated?". www.christiantoday.com (באנגלית). נבדק ב-2020-03-30.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  6. ^ Neumann, Steve (2015-07-05). "The raging hypocrisy at the center of the Christian right's persecution complex". Salon (באנגלית). נבדק ב-2020-03-30.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  7. ^ 1 2 Moss, Candida (2013). The myth of persecution how early Christians invented a Story of Martyrdom. New York: HarperOne. ISBN 978-0-06-210454-0.
  8. ^ Janes, Dominic; Houen, Alex, eds. (2014). Martyrdom and terrorism: Pre-modern to contemporary perspectives. New York, NY: Oxford University Press. p. 24. ISBN 978-0-19-995985-3.
  9. ^ 1 2 Årsheim, Helge (2016). "Internal affairs? Assessing NGO engagement for religious freedom at the United Nations and beyond". In Stensvold, Anne (ed.). Religion, state and the United Nations: Value politics. London: Routledge. pp. 79–94. ISBN 978-1-138-93865-6. SSRN 2892536.
  10. ^ Cavill, Paul (2013). "Anglo-Saxons Saints' Lives and Deaths". In Kojecký, Roger; Tate, Andrew (eds.). Visions and revisions: The word and the text (Unabridged ed.). Newcastle upon Tyne, UK: Cambridge Scholars Publishing. ISBN 978-1-4438-4332-4.
  11. ^ Castelli, Elizabeth A. (17 באפריל 2008). "Persecution Complexes". The Revealer. ארכיון מ-2018-06-15. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Castelli, Elizabeth A. (2007). "Persecution Complexes: Identity Politics and the "War on Christians"". Differences: A Journal of Feminist Cultural Studies. 18 (3): 152–180. doi:10.1215/10407391-2007-014. ISSN 1040-7391.
  13. ^ Ben-Asher, Noah (21 בספטמבר 2017). "Faith-Based Emergency Powers". Harvard Journal of Law and Gender. 41: 269–300. SSRN 3040902. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Brown, Alease (2019). "Martyrdom, Violence, and Dignity". Estudos Teológicos. 59 (1): 133–150. doi:10.22351/et.v59i1.3618. ISSN 0101-3130.