תעלת המים פיינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפת התוואי של תעלת פיינה

תעלת המים פיינהפינית: Päijännetunneli) היא מנהרה תת-קרקעית באורך של 120 קילומטר בתחומי פינלנד הדרומית. היא משמשת להובלת מים למילוי צורכי למעלה ממיליון תושבי מטרופולין הלסינקי, בירת המדינה. המנהרה נחצבה בסלע, בעומק של כ-30 עד 100 מטר מתחת לפני הקרקע. זוהי מנהרת המים השנייה באורכה בעולם.[1]

תוואי המנהרה משתרע בקירוב מצפון-מזרח לדרום-מערב, עד להלסינקי שעל חוף הים הבלטי. פתח המנהרה מצוי בחלקו הדרומי של אגם פיינה (אנ'), האגם השני בגודלו במדינה, ששטח פניו הוא 1,080 קילומטר רבוע. משם זורמים המים דרומה בשיפוע בהשפעת כוח הכובד, ללא צורך במתקני שאיבה. המנהרה מסתיימת במאגר סילוולה (Silvola), ששטחו כחצי קילומטר רבוע. משם נשאבים המים למפעלי טיפול. הטיפול הנדרש הוא מינימלי שכן איכות המים בפתח המנהרה היא ברמה גבוהה.

למנהרה יש שטח חתך של 16 מטר מרובע והיא גבוהה דיה כדי לאפשר למשאית לנסוע בה. כושר ההובלה שלה הוא כ-10 מטר מעוקב לשנייה. מסע המים לכל אורכה של המנהרה נמשך כתשעה ימים.

בניית המנהרה החלה בשנת 1972 והסתיימה עשר שנים לאחר מכן. בשנים 1999 ו-2001 נעשו בה תיקונים עקב נפילת סלעים בתוכה, ובשנת 2008 נעשה בה שיפוץ נרחב. חלקה הדרומי של המנהרה חוזק כדי למנוע התמוטטות של תקרתה. במהלך תקופת השיפוץ נעשה שימוש בנהר ונטה (אנ') על מנת לספק מים למטרופולין הלסינקי.


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המנהרה הארוכה ביותר היא אקוודוקט דלאוור (אנ').