תפליסיים
כת התפליסיים הם כת קראית שנוסדה בתחילת המאה ה-9, ומקורה כפי הנראה מבגדאד. מקור השם הוא של מייסדה מוסא אל-זעפרני (משה מהעיר זעפרני שבפרס), שבאמצע המאה ה-9 עבר לאל-תפליסי,[1]שנקרא על ידי יהודה הדסי, אבו עמרן אל-תפליסי כלומר הנעתק ממקומו אל מדינת תפליסי, וכת התפלסיים נקראה גם אבו עימראנים.[2]במקום אחר נזכרים כמשביטים[3].
עיקרי האמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצד אחד אימצה לעצמה כת התפלסיים מספר השקפות עולם קראיות, ביניהם:
- איסור הנישואים לקרובי משפחה (לאחיינית למשל)
- איסור על אכילת בשר של חיה מעוברת ועוברה
- קביעת יום ראשון לתחילת מנין חמישים הימים שבין פסח וחג השבועות
מצד שני סטו מוסא והתפליסיים בהרבה הוראות חשובות של הקראים, כמו למשל:
- קביעת היום הראשון בחודש חושבה על פי היעלמותו של הירח ולא לפי הופעתו
- הם ייחסו לאיסור אכילת השומן רק בעניין הזבח שהועלה לקורבן, וכלא אפקטיבי בגלות
- ועוד
כך שמוסא נחשב בעיניהם כבוגד והדת החדשה שלו - כפירה, והתפללו לעונש אלוהי כנגדו. על פי אמונתם של התפליסיים:
- אלוהים, לאחר שיצר את העולם, מת, כך שהוא מותיר את העולם להתנהל בעצמו
- במשותף עם האיבאדים והמוג'ברים הטילו ספק ברעיון תחיית המתים[4]
פינסקר וצבי גרץ זיהו את מוסא אל-תפליסי כפרשן התנ"כי "משה בן-עמרם הפרסי",[5] מקורות קודמים יותר מתייחסים לדעתו של משה בן-עמרם, שרק הקורבן הראשון שהוקרב במצרים חייב היה להיות טלה, ולאחר יציאת מצרים הקורבן יכול להיות עגל במקומו, פירוש שאבן עזרא הפריך אותו. צבי גרץ אף סבור כי "בן-עמרם" צריך להיות מתוקן לאבו עמרם". אבל פירסט מנמק את דעתו כי משה הפרסי מאבן-עזרא היה אדם שונה ממוסא אל-תפליסי, שלא חשב שראוי להיות מצוטט. על פי גייגר, אבו עמרן אל-זעפרני, שנזכר על ידי יפת ב. עלי, הוא זהה ליהודה הפרסי שנזכר על ידי אברהם איבן-עזרא[6] אבל פינסקר וגרץ מסיקים כי יהודה הפרסי הוא יהודן מהמדאן או יודגן (Yudghan). מוריץ שטיינשניידר,[7]מבלבל שלושה אנשים, כאשר הוא מתייחס למשה בן-עמרם הפרסי, יהודה הפרסי, ומוסא אל-תפליסי, כאל אותו אדם.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרשון בן-אורן, תולדות יהודי גאורגיה עד ימי המשטר הסובייטי, באתר הקונגרס העולמי של יהודי גאורגיה
- MUSA OF TIFLIS, באנציקלופדיה היהודית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוסף בגי, ב"איגרת קריה נאמנה"
אידם, פרשנות לשמות, י"ב, ב' - ^ יהודה הדסי, "אשכול הכפר", אלפבית 98
- ^ יפת ב. עלי, בפרשנותו לשנים עשר הנביאים המשניים
- ^ יפת ב. עלי, בדוכסים, "Mittheilungen" ("דפי זיכרון") עמ' 30
- ^ מצוטט על ידי אברהם אבן עזרא בפרשנות לשמות, י"ב, ה' ולעמוס, ז', ב'
- ^ פרשנות לשמות, י"ב, ב'; ויקרא, כ"ה, י"ט; במדבר, ג', כ"ט
- ^ מוריץ שטיינשניידר, "ספרות יהודית", עמ' 118
- ^ שלמה מונק, ב"Israelitische Annalen" בעריכת יוסט, 1841, עמ' 77 (קישור)