תפליסיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כת התפליסיים הם כת קראית שנוסדה בתחילת המאה ה-9, ומקורה כפי הנראה מבגדד. מקור השם הוא של מייסדה מוסא אל-זעפרני (משה מהעיר זעפרני שבפרס), שבאמצע המאה ה-9 עבר לאל-תפליסי,[1]שנקרא על ידי יהודה הדסי, אבו עמרן אל-תפליסי כלומר הנעתק ממקומו אל מדינת תפליסי, וכת התפלסיים נקראה גם אבו עימראנים.[2]במקום אחר נזכרים כמשביטים[3].

עיקרי האמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצד אחד אימצה לעצמה כת התפלסיים מספר השקפות עולם קראיות, ביניהם:

  • איסור הנישואים לקרובי משפחה (לאחיינית למשל)
  • איסור על אכילת בשר של חיה מעוברת ועוברה
  • קביעת יום ראשון לתחילת מנין חמישים הימים שבין פסח וחג השבועות

מצד שני סטו מוסא והתפליסיים בהרבה הוראות חשובות של הקראים, כמו למשל:

  • קביעת היום הראשון בחודש חושבה על פי העלמותו של הירח ולא לפי הופעתו
  • הם ייחסו לאיסור אכילת השומן רק בעניין הזבח שהועלה לקורבן, וכלא אפקטיבי בגלות
  • ועוד

כך שמוסא נחשב בעיניהם כבוגד והדת החדשה שלו - כפירה, והתפללו לעונש אלוהי כנגדו. על פי אמונתם של התפליסיים:

פינסקר וצבי גרץ זיהו את מוסא אל-תפליסי כפרשן התנ"כי "משה בן-עמרם הפרסי",[5] מקורות קודמים יותר מתייחסים לדעתו של משה בן-עמרם, שרק הקורבן הראשון שהוקרב במצרים חייב היה להיות טלה, ולאחר יציאת מצרים הקורבן יכול להיות עגל במקומו, פירוש שאבן עזרא הפריך אותו. צבי גרץ אף סבור כי "בן-עמרם" צריך להיות מתוקן לאבו עמרם". אבל פירסט מנמק את דעתו כי משה הפרסי מאבן-עזרא היה אדם שונה ממוסא אל-תפליסי, שלא חשב שראוי להיות מצוטט. על פי גייגר, אבו עמרן אל-זעפרני, שנזכר על ידי יפת ב. עלי, הוא זהה ליהודה הפרסי שנזכר על ידי אברהם איבן-עזרא[6] אבל פינסקר וגרץ מסיקים כי יהודה הפרסי הוא יהודן מהמדאן או יודגן (Yudghan). מוריץ שטיינשניידר,[7]מבלבל שלושה אנשים, כאשר הוא מייחס את משה בן-עמרם הפרסי, יהודה הפרסי, ומוסא אל-תפליסי, כאשר הוא טוען שכולם זה אותו אדם.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף בגי, ב"איגרת קריה נאמנה"
    אידם, פרשנות לשמות, י"ב, ב'
  2. ^ יהודה הדסי, "אשכול הכפר", אלפבית 98
  3. ^ יפת ב. עלי, בפרשנותו לשנים עשר הנביאים המשניים
  4. ^ יפת ב. עלי, בדוכסים, "Mittheilungen" ("דפי זיכרון") עמ' 30
  5. ^ מצוטט על ידי אברהם בן עזרא בפרשנות לשמות, י"ב, ה' ולעמוס, ז', ב'
  6. ^ פרשנות לשמות, י"ב, ב'; ויקרא, כ"ה, י"ט; במדבר, ג', כ"ט
  7. ^ מוריץ שטיינשניידר, "ספרות יהודית", עמ' 118
  8. ^ שלמה מונק, ב-Jost's "האנלים", 1841, עמ' 77