ספר עמוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
ספר עמוס
ספר עמוס על גבי פפירוס משנת 500 לספירה לערך. ארכיון ספריית אוניברסיטת פנסילבניה
מספר פרקים 9
מספר פסוקים 146
סדרת ספרים תרי עשר
הספר הקודם: יואל
הספר הבא: עובדיה
דמויות מרכזיות: עמוס הנביא

ספר עמוס, הוא השלישי בקובץ ספרי תרי עשר הקרוי כשם הנביא עמוס הבא בכותרת הספר.[1] על פי כותרת הספר, עמוס ניבא "בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה, וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל--שְׁנָתַיִם, לִפְנֵי הָרָעַשׁ."

מקומו בין ספרי תרי עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר עמוס כולל תשעה פרקים ומאה ארבעים ושישה פסוקים. נראה כי הצבתו של ספר עמוס בין ספר יואל לספר עובדיה באה בגלל הדמיון בניסוח בשני הספרים, ספר יואל וספר עמוס. בתרגום השבעים מופיע ספר עמוס בין ספר הושע לספר מיכה.[2]

מבנה ותוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר בנוי מאוסף קבצים אשר סודרו לפי תבניות וסגנונות ספרותיים שונים. הספר נפתח במשפט המשמש כמבוא לספר. גם לדעת אברבנאל, ספר עמוס, פרק א', פסוק ב' משמש כמבוא: "שזה הפסוק הוא הקדמה לדברי עמוס שיבואו בספר". ששת הנבואות הבאות מסודרות באופן אחיד, הן נבואות זעם על הגויים. נבואות אלה קשורות אחת לשנייה ומאחדות כל נבואה לזו הקודמת לה. שני הפרקים הראשונים מאופיינים בדרישת האל.[3] לאחר נבואות אלה מופיעה נבואת זעם על ממלכת יהודה. קובץ זה נחתם בנבואה על ממלכת ישראל. קובץ הנבואות הבא מופיע בספר עמוס, פרק ג', פסוקים א'-ה', ספר עמוס, פרק ד', פסוק א' ובספר עמוס, פרק ה', פסוק א'. קובץ זה מורכב משלוש נבואות שעיקרן תוכחת עשירי העיר שומרון. השימוש בהשאלות הרטוריות בקובץ זה מדגישות את הציווי האלוהי בתחומים שונים כמו מוסר ומטרתן אחת להצדיק את שליחותו של הנביא. הקובץ השלישי כולל בתוכו שלוש קינות. בקובץ הרביעי מופיעים חמישה חזיונות ובהן פרטים פרטים ביוגרפיים על הנביא עמוס ונבואות קצרות. הספר חותם בנבואת זעם על ישראל ובנבואת נחמה, בה מתאר הנביא עתיד בהיר וטוב לישראל.[4]

מסדר עריכת הקבצים יש המשערים, שספר עמוס סודר ביד מכוונת על ידי המחבר המקראי, ולא לפי סדר הופעתם בפי עמוס הנביא, זאת כי בפתיחת ספר עמוס (ספר עמוס, פרק א', פסוק ב') עומד פסוק זה כיחידה עצמאית: "ה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ". פסוק זה מכוון את הקורא לעיקר נבואות עמוס, להזהיר את עם ישראל מפני הפורענות הקרבה. הספר חותם כאמור בנבואת נחמה כדרך ספרות הנבואה במקרא.[5]


מבנהו של ספר עמוס כאוסף קבצים או יחידות אינו ברור. קיים אי סדר בנושאים המובאים בקבצים אלו, מעבר מהיר בין עניינים שונים, וביטויים הנראים לעתים לא מתאימים למקומם. מקושי זה שיערו חוקרים הרואים בספר עמוס ברובו כאוסף של פסוקים ויחידות עצמאיות, שנכתבו בזה אחר זה כתוצאה מהקשרים שונים, תוך שמחברים אלו מוסיפים מילות קישור בטקסט כדי ליצור רצף הגיוני. עקב כך סברו חוקרים אלו כי הספר כפי שהוא נכתב הוא תוצאה ישירה של מספר עריכות שקובצו, בין ימי עמוס לימי גלות בבל, שלכל אחת מיחידות אלו נוספו פסוקים ויש הסוברים ששונו סדר הפסוקים, לא בהכרח באופן מובנה ומסודר.עקב כך ישנם חוקרים המחלקים באופן אחר את הספר.[6]

כותרת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם עמוס מופיע בספר חמש פעמים בלבד. שם אביו אינו ידוע לפי כותרת הספר כמו בספרי נבואה אחרים. לדעת מאיר וייס שמו של אביו לא היה ידוע לבעל ספר עמוס ועמוס בלבד היה ידוע בזמנו. גם הכותרת "דִּבְרֵי עָמוֹס" אינה קיימת בספרי נבואה אחרים אלא רק בספר ירמיה. תבנית זו באה לכוון את הקורא כי דברים אלו נאמרים מפי ה' והנביא הוא זה שמעביר את דברי ה' לקהל המאזינים. חז"ל אף הם הבחינו כי התבנית בפתיחה: "דִּבְרֵי עָמוֹס" היא יוצאת דופן: "שלושה נביאין שהיה נבואתן דברי קנתרין נתלת נבואתן בעצמן, ואלו הן: דברי קוהלת, דברי עמוס ודברי ירמיה". פרשנים כדוגמת רד"ק מפרשים את התבנית "דִּבְרֵי עָמוֹס" כ-קורות. בניגוד לרד"ק, שד"ל בהערה על פירושו של רד"ק מפרש את הכותרת כחיזיון מאת ה': "הוא מתיישב יפה בירמיה ואינו מתיישב יפה בעמוס". מתבניות דומות במקרא ניתן לשער כי הכותרות בספרות הנביאים קיבלו את התבנית "דִּבְרֵי" בתוספת שם הנביא או תבנית נרדפת. אלו הסוברים כך לא ראו סתירה בין הכותרת "דִּבְרֵי עָמוֹס" לבין הפסוקים הבאים המובנים כדבר ה'. התגשמות הנבואה, בצורת הרעש העתיד לבוא, מוכיחה אף ביתר שאת כי לפני הקורא ניצב נביא אמת.[7]

המשכה של הכותרת ערוכה בצורה שירית קצרה כתקבולת נרדפת:[8]

וַיֹּאמַר--יְהוָה מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ
וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל.[9]

דברי הסיום של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר עמוס מסיים בשאיפה לחזרת בית דוד לשלטון: "בַּיּוֹם הַהוּא, אָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת-פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ, כִּימֵי עוֹלָם."[10] בכתוב זה משתקפת נבואת נתן הנביא. הפעלים "אקים" ו"בניתיה" והתבנית "עולם מופיעים גם הם ספר שמואל ב', פרק ז'. המילה "סוכה" המופיעה בעמוס ט' רומזת לביטחון אשר העם יחוש מהמלכת מלכו. מילה זו משווה למלכות פשטות וצניעות. המילים "כימי עולם" מתייחסות אל "תור הזהב" שבתקופת דוד. [11] במילה "פִּרְצֵיהֶן" המופיעה בדברי הסיום של ספר עמוס בפרק ט', כ"ג משתקפת תחילת שושלת דוד בדמותו של פרץ אשר דוד הוא צאצא שלו.[12]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר עמוס, פרק א', פסוק א'
  2. ^ שלום מ' פאול, מקרא לישראל: עמוס, ירושלים, מאגנס, ע1994, ע"מ 3.
  3. ^ אנדרה נהר, ובכל זאת...!, ירושלים, ראובן מס בע"מ, 1977, ע"מ 103.
  4. ^ שלום מ' פאול: מקרא לישראל: עמוס, ירושלים, מאגנס, 1994, ע"מ 4-3.
  5. ^ עמוס חכם , ספר עמוס, בתוך: תרי עשר עם פירוש דעת מקרא , ירושלים, 1973 , ע"מ 13 .
  6. ^ רפאל לוין, עמוס : הנביא מתקוע : עיונים בספר עמוס, ירושלים, ראובן מס, 2015, ע"מ 26-25.
  7. ^ מאיר וייס, ספר עמוס: פירוש, ירושלים, מאגנס, 1992, ע"מ 3-2.
  8. ^ יונתן גרוסמן, האם יש מבנה ספרותי שלם לספר עמוס ? בתוך: עורכים: יוסף עופר, משה בר-אשר ונח חכם, תשורה לעמוס: אסופת מחקרים בפרשנות המקרא מוגשת לעמוס חכם, ירושלים, תבונות, תשס"ז , ע"מ 346
  9. ^ ספר עמוס, פרק א', פסוק ב'
  10. ^ ספר עמוס, פרק ט', פסוק י"א
  11. ^ יאיר זקוביץ, דוד: מרועה למשיח, ירושלים, יד בן צבי, 1995, ע"מ 163.
  12. ^ יאיר זקוביץ, דוד: מרועה למשיח, ירושלים, יד בן צבי, 1995, ע"מ 166.