המדאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המדאן
همدان
Hamedan Jameh mosque.jpgמסגד מרכזי בהמדאן
מדינה / טריטוריה Flag of Iran.svg  איראן
מחוז המדאן
ראש העיר מוחמד נאצר (בפרסית:محمد ناصر نيکبخت)
גובה 1850 מטרים
תאריך ייסוד 1100 לפנה"ס
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

473,149‏  (נכון ל-2006)
קואורדינטות
34°48′0″N 48°31′0″E
אזור זמן UTC +4:30
http://www.ostan-hm.ir

המדאן (פרסית: همدان) (בפרסית עתיקה בשם הַנְגְמַתַנַא ובמקרא בשם אַחְמְתָא) היא בירת מחוז המדאן שבאיראן[1]. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2006 נמצא כי בעיר יש 473,149 בני אדם המשתייכים ל-127,812 משפחות. רוב תושבי העיר אירנים ודוברים פרסית[2].

העיר שוכנת באזור הררי ירוק למרגלות הר אלבנד, המתנשא לגובה 3,574 מטר. העיר במרחק כ-360 ק"מ דרומית-מערבית לטהראן בירת איראן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדאן נחשבת לאחת הערים העתיקות באיראן, ואף בעולם. היא מוזכרת בתנ"ך בשם אחמתא. נכבשה על ידי ממלכת אשור בשנת 1100 לפנה"ס, ועל פי ההיסטוריון היווני הקדום הרודוטוס, היא הייתה בירת מדי כ-700 שנה. במלחמת איראן-עירק המדאן הייתה מוקד להפצצות של הצבא העירקי. אחת ההפצצות הקשות ביותר התרחשה ביום שישי 25 יולי 1981 בהתקפה זו, עשרות בתים נהרסו 97 אזרחים נרצחו ו595 נפגעו.

מחקר ארכאולוגי בהמדאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה מלמעלה של החפירות

בית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החפירות בבית הקברות החלו בעקבות גילוי של סרקופג קבורה מחרס על ידי ארכיאולוגים. בעקבות הגילוי התרחבו החפירות והתגלה בית קברות שבו למעלה מ51 קברים. מהתקופה האחמנית, הסלווקית (בדרם מערב בית הקברות) והפרתית (בצפון מזרח בית הקברות). לפי המחקרים בית הקברות היה בשימוש למעלה מ-200 שנה.

זיהוי העיר אחמתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריכאולוגים מזהים גבעה עתיקה במרכז העיר כעיר העתיקה אחמתא. גודל הגבעה הוא כ30 דונם ונמצאים עליה מבנים רבים. בתוך העיר עברה רשת מפוארת של תעלות מים וביוב. החפירות המדעיות על הגבעה התחילו בשנת 1913 על ידי משלחת של צרפתיים ממוזיאון הלובר בפריז. עד היום לא נמצאו תוצאות חפירות אלו. מאז חפירה זו נערכו חפירות רבות שחשפו מאות פריטים שהיו על הגבעה. בעיר נמצאו לוחות רבות שמספרות את סיפור אחמתא ונמצאים במוזיאונים שונים ברחבי העולם. כמו כן נמצאו חפצי מתכת וכסף רבים בעתיקות.

זיהוי העיר שושן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודי העיר זיהו עיר זאת בתור שושן המקראית שמוזכרת במגילת אסתר‏[3]. כמו כן לאחד מהמבנים בעיר מיוחס שהוא קבר מרדכי ואסתר. [4][5] במתחם הקבר היה גם בית כנסת ששימש את הקהילה היהודית במקום.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב בהמדאן , 2007

נמל התעופה המדאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל התעופה בהמדאן‏[6] החל לפעול ב-1930 [דרוש מקור] בטיסות פנים וטיסות לסוריה. מאוקטובר של 1930 התחיל לפעול שדה התעופה במתכונת גדולה יותר עם טיסות יומיות ליותר ערים ושיתף פעולה עם 3 חברות תעופה. בנמל התעופה נוסעים בעיקר עולי רגל מוסלמים.

רכבת המדאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת רכבת מטהרן להמדאן באורך של למעלה מ-200 ק"מ תוכנית זו עלתה למעלה מ-100 מיליארד דולר.‏[7]

מסופי הנוסעים של המדאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמדאן קיימים שלושה מסופי נוסעים.

  • מסוף כיכר העאשורא נמצא סמוך לכיכר הוא בגודל של 240,000 מטר מרובע.
  • מסוף אקבטן באזור רחוב אקבטן בגודל של 15,170 מטרים רבועים. במסוף עוברים בין 3000-2,500 נוסעים ביום.
  • מסוף וייטינג בגודל של 14,839 מ"ר. במסוף עוברים בין 10,000-8,000 נוסעים ביום.

הרכבל של המדאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד המדאן קיים רכבל שעולה לכיוון הרי אלבנד לגובה של 800 מטרים. סביב אתר הרכבל קיים אתר סקי, באולינג, אתרי רכיבה על אופניים, בית קפה ובית מלון. להקמת הרכבל קמה התנגדות עזה מצד גורמים סביבתיים בעיר בגלל ההרס והאשפה הרבה שהוא גורם.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר קיימים 4 בתי ספר תיכון ומספר סמינרים ללימודי אסלאם.

אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת עלי סינא
אוניברסיטת עלי סינא
שם האוניברסיטה מקצועות הלימוד אתר האוניברסיטה
אוניברסיטת עלי סינא באוניברסיטה קיימים 14 פקולטות ביניהם: הפקולטה להנדסה, הפקולטה לחקלאות, הפקולטה לספרות ומדעי הרוח, הפקולטה למדעים, הפקולטה לכלכלה ומדעי חברה, הפקולטה לאמנות ואדריכלות, הפקולטה לכימיה ועוד. האתר הרשמי
אוניברסיטת הרפואה של המדאן באוניברסיטה קיימים שבעה בתי ספר למקצועות שונים וביניהם בית ספר לרפואת שיניים, סיעוד, מיילדות, מדעי בריאות, רפואה ושיקום. האתר הרשמי
האוניברסיטה האסלאמית בהמדאן האוניברסיטה מציעה תארים בנושאים רבים : פרסית, מורי ספרות, , מדע, הנדסת חשמל, חשבונאות, חינוך גופני, , טכנולוגיה סביבתית, אומנות חזיתית, אדריכלות ועוד תארים רבים. כמו כן האוניברסיטה מכשירה מורים למתמטיקה פרסית מדע ועוד. האתר הרשמי
בית הספר לטכנולוגיה בהמדאן מטרת בית הספר היא להכשיר אספקת כוח האדם לפעילות מדעית במסגרת תוכנית ההשכלה החדשה שנערכת באיראן. המקצועות שנלמדים באוניברסיטה הם : הנדסת חשמל (בקרה) , מחשבים (חומרה) , חשמל, מחשבים (חומרה וה-IT), הנדסה, רובוטיקה, הנדסת חומרים (כרייה), הנדסה כימית, הנדסה ביו רפואית (bioelectric), כריית הנדסה, הנדסת חומרים (זיהוי ובחירת חומרים) והנדסה כימית. האתר הרשמי

אתרים מרכזיים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מערת עלי צדר - (פרסית: غار علی صدر) היא מערת המים הגדולה בעולם שמושכת אליה מיליוני מבקרים בכל שנה. היא ממוקמת מצפון לעיר המדאן. במערה קיימים מספר אגמים גדולים מרכזיים. במערה התגלו מספר ציורי אמנות עתיקים.
  • המאוזוליאום של אבן סינא, והמאוזוליאום של בבא טהאר - בניינים מפוארים ששוכנים במרכז העיר וסביבם גן. בתוכם קבורים אבן סינא שהיה רופא ופילוסוף ערבי מפורסם, ובבא טהאר שהיה מנהיג דת באיראן.
  • קבר מרדכי ואסתר - (פרסית آرامگاه استر و مردخای) הוא מאוזוליאום הממוקם בהמדאן, ולפי המסורת שוכנים בו שרידיהם של אסתר המלכה בת-דודו של מרדכי היהודי ומרדכי עצמו. האתר משמש כמקום עלייה לרגל עבור היהודים במדינה.
  • כתובת גנג'נאמה - (בפרסית: گنجنامه) היא כתובת עתיקה הנמצאת כחמישה קילומטרים מדרום־מערב להמדאן, . הכתובת, שנחקקה בגרניט, מורכבת משני חלקים. הכתובות משבחות את האל אהורה מזדא ומתארות את הגנאלוגיה ואת המעשים של המלכים המוזכרים.
  • מוזיאון הטבע של המדאן - הוא מוזאון היסטוריה על הטבע שממוקם באוניברסיטת בא אל סינא. קיימים בו אוספים גדולים של פוחלצים וחיות.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב9 ביוני 2007 הוקמה בעיר קבוצת כדורגל שמשתתפת בליגת איראן. בעיר קיימת גם קבוצת הוקי, נבחרת הוקי נשים, אצטדיון רכיבה, אתר סקי ואצטדיון מרכזי בעל 5000 מושבים‏[8].

דתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסיית מרי שבעיר המדאן

נוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך תקופה הייתה קיימת בעיר קהילה ארמנית גדולה שעם השנים נעלמה כיום נשארו ממנה מספר משפחות. בעיר הייתה קיימת גם כנסייה ארמנית.

יהודי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמדאן הייתה קיימת עד לפני 50 שנה קהילה יהודית ענפה שמנתה כ5000 נפשות. הקהילה התרכזה סביב מבנה של פי המסורת הוא קבר מרדכי ואסתר. בעיר היה קיים בית ספר יהודי של רשת אליאנס. רב הקהילה היה הרב מנחם שמואל הלוי [9] ששימש גם כראש הקהל. אחרי שהרב לוי עלה לארץ ישראל שימש בתפקיד הרב מנחם דיין צדק[10] . בשנת 1865 התרחשו רדיפות בקהילה שנפסקו בזכות התערבותו של השר משה מונטיפיורי. הקהילה עלתה ברובה לישראל ולפי הערכות נשארו בעיר כ100 יהודים. ברחוב יחזקאל בירושלים קיים בית כנסת "לעולי המדאן".

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט פנורמי על העיר, בשעת לילה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר העיר המדאן
  2. ^ Mohammad Jalal Abbasi-Shavazi, Peter McDonald, Meimanat Hosseini-Chavoshi, "The Fertility Transition in Iran: Revolution and Reproduction", Springer, 2009. pp 100-101: "The first category is 'Central' where the majority of people are Persian speaking ethnic Fars (provinces of Fars, Hamedan, Isfahan, Markazi, Qazvin, Qom, Semnan, Yazd and Tehran..."
  3. ^ ראו: הסבר ומפות במאמר "המדאן אינה שושן", באתר של הד"ר תמר עילם גינדין
  4. ^ .זכרונות מציון אסתר ומרדכי בשושן באתר ערוץ 7
  5. ^ תמונות נדירות: קברם של מרדכי ואסתר בלבה של איראן באתר נענע 10.
  6. ^ שדה התעופה של המדאן באתר flight stars
  7. ^ אודות הרכבת (בערבית)
  8. ^ אודות האצטדיון (בערבית)
  9. ^ אודות הרב לוי באתר הזמנה לפיוט
  10. ^ אודות הרב מנחם דיין צדק באתר שיחת השבוע