תקוות גדולות (סרט, 1946)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקוות גדולות
Great Expectations
Great expectations 1946.jpg
מבוסס על תקוות גדולות מאת צ'ארלס דיקנס
בימוי דייוויד לין
הפקה אנתוני הבלוק-אלן
רונלד נים
תסריט דייוויד לין
אנתוני הבלוק-אלן
ססיל מק'גיברן
רונלד נים
קיי וולש
עריכה ג'ק האריס
שחקנים ראשיים ג'ון מילס
אנתוני ואגר
ג'ין סימונס
ואלרי הובסון
אלק גינס
מרטיטה האנט
פינליי קורי
מוזיקה וולטר גוהאר (אנ')
צילום גאי גרין
רוברט קרסקר צילם את סצנת הפתיחה
מפיץ General Film Distributors (GFD) Ltd.
Universal-International
מדינה בריטניה
הקרנת בכורה 26 בדצמבר 1946
משך הקרנה 113 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה, סרט מבוסס ספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב ₤375,000
פרסים פרס אוסקר לסינמטוגרפיה הטובה ביותר, שחור-לבן (גאי גרין)
פרס אוסקר לארטדיירקשן הטוב ביותר, שחור-לבן
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תקוות גדולותאנגלית: Great Expectations) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1946 שביים דייוויד לין המבוסס על הרומן באותו שם מאת צ'ארלס דיקנס. בסרט מככבים ג'ון מילס, ברנרד מיילס, פיליי קורי, ג'ין סימונס, מרטיטה האנט, אלק גינס וולרי הובסון. הסרט זכה בשני פרסי אוסקר, בקטגוריות התפאורה והצילום הטובים ביותר, והיה מועמד לשלושה פרסי אוסקר נוספים, לסרט הטוב ביותר, לבמאי הטוב ביותר ולתסריט הטוב ביותר.

את ההשראה לסרט קיבל דייוויד לין מעיבוד לתיאטרון שראה ב-1939. בגרסה זו אלק גינס גילם את דמותו של הרברט פוקט ומרטיטה האנט שיחקה בתפקיד מיס האווישם. הם שבו וגילמו את אותן הדמויות גם בסרט הקולנוע. את התסריט כתבו דייוויד לין, אנתוני הבלוק-אלן, ססיל מק'גיברן, רונלד נים וקיי וולש. המפיק היה רונלד נים והצלם גאי גרין. זה היה הסרט הראשון מבין השניים שביים לין המבוססים על רומנים מאת דיקנס, הסרט השני היה "אוליבר טוויסט" מ-1948.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפ "פיפ" פיריפ (אנתוני ואגר) הוא ילד יתום הגדל אצל אחותו המרשעת ובעלה ג'ו גרג'רי (ברנרד מיילס), נפח טוב לב. יום אחד נתקל פיפ באסיר נמלט, אייבל מגוויץ' (פינליי קורי), המאיים על הילד ודורש ממנו להביא לו אוכל ופצירה כדי לנסר את השלשלאות שלרגליו. מגוויץ' נתפס על ידי השוטרים כשהוא תוקף אסיר נמלט אחר, ונלקח לספינת אסירים.

מיס האווישם (מרטיטה האנט) היא אישה תמהונית ועשירה. היא מבקשת מפיפ לבקר בביתה כדי לארח לה לחברה ולשחק עם בת חסותה, אסטלה (ג'ין סימונס) ילדה יפה אך אכזרית. אסטלה לועגת לפיפ בכל הזדמנות על מנהגיו המחוספסים, אבל פיפ מתאהב בה בכל זאת. הביקורים מסתיימים כשמלאו לפיפ 14 שנים והוא אמור להתחיל לעבוד כשוליה של נפח. גם אסטלה עוזבת את הבית ונוסעת לצרפת ללמוד להתנהג כליידי.

שש שנים אחר כך מגיע לבקר את פיפ עורך הדין של מיס האווישם, מר ג'אגרס (פרנסיס ל. סאליבן) ומודיע לו שיש לו מיטיב מסתורי שמציע להפוך אותו לג'נטלמן כזה עם "ציפיות גדולות". פיפ (ג'ון מילס) מניח שהמטיבה האלמונית היא מיס האווישם. הוא נוסע ללונדון, שם ג'אגרס ארגן לו מקום מגורים עם הרברט פוקט (אלק גינס), שגם ילמד את פיפ להתנהג כג'נטלמן. הרברט מספר לפיפ על מיס האווישם, אך לפני שנים רבות ננטשה ביום כלולותיה, והיא נחושה להתנקם בכל הגברים כולם, והיא משתמשת באסטלה ככלי למטרה זו.

אחרי שמלאו לפיפ 21 שנים, מגיע ג'ו גרג'רי לביקור, ומוסר הודעה ממיס האווישם המבקשת מפיפ לבוא לביתה. פיפ שמח למצוא שם את אסטלה שחזרה מחו"ל (ואלרי הובסון). אבל היא מזהירה אותו שוב "אתה חייב לדעת פיפ, אין לי לב". מכאן ואילך אסטלה ופיפ מבלים זמן רב ביחד. היא מתוודה בפניו שלמרות שהיא מפלרטטת עם בנטלי דרמל העשיר, אין בליבה שום רגש אליו. אל פיפ מגיע לפתע אורח מן העבר, מגוויץ', שמגלה לו שהוא מיטיבו המסתורי. פיפ, שהניח שמיס האווישם היא הפטרונית שלו, הבין שהיא רק מנצלת אותו. פיפ, שעולים בלבו חשדות לגבי דרמל, הולך לפגוש את אסטלה בביתה של מיס האווישם. אסטלה מספרת לפיפ שהיא מתכוונת להתחתן עם דרמל. פיפ מתעמת עם מיס האווישם ואומר לה "אני אומלל כפי שתמיד רצית שאהיה". מיס האווישם מבינה לבסוף את הנזק שגרמה, ומבקשת ממנו שיסלח לה. פיפ עוזב את החדר, וכשהיא קמה כדי ללכת בעקבותיו, האש מהאח אוחזת בשמלתה ומיס האווישם עולה בלהבות. פיפ שומע את הצעקות וחוזר בריצה, אך אינו מצליח להציל אותה.

אחרי שפיפ הוזהר שאויבו הוותיק של מגוויץ' (האסיר הנמלט השני מתחילת הסרט) מודע לכך שמגוויץ' נמצא בלונדון, פיפ מתכונן להבריח את מגוויץ' בספינה ליבשת אירופה ולהתלוות אליו לשם. פיפ, הרברט ומגוויץ' חותרים בסירה לעבר הספינה, אבל שוטרים עוצרים בעדם. מגוויץ' ואויבו נאבקים זה בזה במים, מגוויץ' נפצע קשה והשני נהרג כשהוא נתפס בגלגל המשוטים של הספינה. מגוויץ' סיפר לפיפ על בתו הקטנה שמתה, וחשדו של פיפ שמדובר באסטלה מתברר כנכון, כשמר ג'אגרס מספר לו על התינוקת שמיס האווישם אימצה. פיפ מבקר את מגוויץ' הגוסס ומספר לו שבתו חיה ושהיא יפה ועשירה ושהוא פיפ מאוהב בה. אחר כך מגוויץ' נפטר. פיפ נופל למשכב, והוא מועבר לביתו של ג'ו גארג'רי המטפל בו עד להחלמתו. פיפ חוזר ומבקר בבית הנטוש של מיס האווישם ומוצא שם את אסטלה. מתברר מר ג'אגרס גילה לדרמל את זהותם של הוריה, והוא ביטל את האירוסים ביניהם. אסטלה מתכוונת לחיות בבדידות בבית שאותו ירשה. פיפ קורע את הווילונות, פותח את החלונות הגדולים ומאפשר לאור השמש לחדור לתוך החדר; לראשונה אחרי שנים רבות השמש מאירה את החדר ומגלה קורי עכביש, אבק ורקבון. פיפ אומר לאסטלה שהוא מעולם לא הפסיק לאהוב אותה. היא מהססת מעט, ואחר כך היא מחבקת אותו והשניים יוצאים ביחד מהבית.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ון מילס - פיפ המבוגר
  • ג'ין סימונס - אסטלה הילדה (בגרסה מאוחרת יותר של "תקוות גדולת" משנת 1989 בבימויו של קווין קונור גילמה סימונס את דמותה של מיס האווישם)
  • ואלרי הובסון - אסטלה המבוגרת, היא גילמה גם את דמותה של מולי
  • מרטיטה האנט - מיס האווישם
  • פינליי קורי - אייבל מגוויץ'
  • פרנסיס ל. סליבן - מר ג'אגרס
  • ברנרד מילס - ג'ו גרג'רי
  • אלק גינס - הרברט פוקט המבוגר
  • אנתוני ואגר - פיפ הילד
  • ג'ון פורסט - הרברט פוקט הילד
  • פרדה ג'קסון - גברת ג'ו גרג'רי
  • איילין ארסקין - בידי
  • איבור ברנרד - מר ומיק
  • טורין טאצ'ר - בנטלי דרמל
  • או. בי. קלרנס - האב הזקן
  • היי פטרי - הדוד פאמבלצ'וק
  • אוורלי גרג - שרה פוקט

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "תקוות גדולות" זכה בפרס אוסקר לתפאורה הטובה ביותר (לג'ון בריין, ולווילפרד שינגלטון) ובפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר בשחור-לבן. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר ולפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Great British Films, pp. 102–105, Jerry Vermilye, 1978, Citadel Press, ISBN 0-8065-0661-X

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]