תרסה מאווילה
 | |
| תרסה הקדושה מאווילה של פטר פאול רובנס | |
| לידה |
28 במרץ 1515 אווילה, ספרד |
|---|---|
| פטירה |
4 באוקטובר 1582 (בגיל 67) Monastery of the Anunciación, Alba de Tormes, כתר קסטיליה  |
| קדוש עבור | נצרות קתולית, נצרות לותרנית, השיתוף האנגליקני |
| תארים | דוקטור של הכנסייה |
| ביאטיפיקציה | 24 באפריל 1614, רומא על ידי פאולוס החמישי |
| קאנוניזציה | 12 במרץ 1622, רומא על ידי גרגוריוס החמישה עשר |
| חג | 15 באוקטובר |
| פטרונית של | ספרד |
  | |
תֶרֶסָה סַנְצֶ'ס דֶה סֶפֶּדָה אי אַאוּמַדָה המוכרת בשם תרסה מאווילה (בספרדית: Teresa de Ávila; 28 במרץ 1515 – 4 באוקטובר 1582) הייתה נזירה, מיסטיקאית, קדושה ודוקטור של הכנסייה הקתולית. הייתה דמות מרכזית בקונטרה-רפורמציה ככותבת וכסמל, וייסדה את מסדר הכרמליתיות היחפות (אנ'). חיה במאה ה-16 בספרד.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרסה נולדה באווילה לביאטריס דה אווילה אי אאומדה ואלונסו סנצ'ס דה ספדה, שאביו היה יהודי מומר.
באוטוביוגרפיה שחיברה, הידועה בשם "חייה של תרזה הקדושה של ישו" (La Vida de la Santa Madre Teresa de Jesús), תיארה תרזה את חוויית "פילוח הלב", שבמהלכה נגלה לה מלאך מחייך שניקב את ליבה בחנית. בחיבורה היא מתארת את תחושותיה בזמן המעמד: "כאב חודר זה הביא עמו עונג כה רב וכה עז, עד כי לא שאלתי אלא שלא יחדל ולא ייפסק... לא היה זה כאב גופני, אלא כאב רוחני, אף שגם לגוף היה בו חלק, ואפילו חלק נכבד״.
חזיונותיה וכתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרסה חוותה כמה התגלויות. היא כתבה שירה ומדיטציות עמוקות לחיבור האדם עם נפשו ואלוהיו (מדיטציה לפי החלטת האקדמיה בּוֹנְנוּת). היא גם כתבה את הספר "המצודה הפנימית" המסמלת את ההגנה שבחיפוש האמת הפנימית מפני הרוע שבחוץ. (בתבליט המוצב בכנסיית המנזר סטלה מאריס בחיפה, נראית המצודה הפנימית שנמצאת באווילה ומעליה יונה המסמלת את רוח הקודש). תרסה קדמה לפילוסוף רנה דקארט בפיתוח טיעון דומה לטיעון הקוגיטו ("אני חושב משמע אני קיים") המיוחס לו, וסביר שהוא למעשה הושפע ממנה.[1]
ספרה הטירה הפנימית בתרגום עברי של דניס הרן בן-דור הופיע בחדקרן הוצאה לאור בשנת 2015.
תהליך הקדשתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תרסה הוכרזה כמבורכת ב-24 באפריל 1614 על ידי האפיפיור פאולוס החמישי.
- ב-1617 הוכרזה כפטרונית של ספרד.
- ב-12 במרץ 1622 הוכרזה כקדושה על ידי האפיפיור גרגוריוס החמישה עשר.
דמותה בתרבות ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היצירה המפורסמת ביותר שנוצרה בהשראתה היא האקסטזה של תרזה הקדושה קבוצת פסלים שיצר הפסל האיטלקי ג'ובאני לורנצו ברניני בין השנים 1647 - 1652. היצירה נמצאת בכנסיית סנטה מריה דלה ויטוריה ברומא והיא נחשבת לאחת מיצירות הבארוק הידועות ביותר.
- תרסה היא הדמות המרכזית באופרה "ארבעה קדושים בשלוש מערכות" ( Four Saints in Three Acts) של וירג'יל תומסון לפי ליברית של גרטרוד שטיין.
- תרסה היא נושא השיר "Theresa's Sound-World" של להקת הרוק האלטרנטיבי סוניק יות'.
- תרסה היא נושא הפואמה "ברייקדאנסינג" (Breakdancing) של המשוררת יורי גרהאם (Jorie Graham).
- תרסה היא מושא הבלדה The Humility of St. Teresa of Ávila, מאת המשוררת האמריקאית רושל הארט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על תרסה מאווילה וכתביה באתר חדקרן הוצאה לאור
- תרסה מאווילה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- תרסה מאווילה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי תרסה מאווילה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
תרסה מאווילה (1515-1582), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Christia Mercer, Descartes’ debt to Teresa of Ávila, or why we should work on women in the history of philosophy, Philosophical Studies 174, 2017-10-01, עמ' 2539–2555 doi: 10.1007/s11098-016-0737-9