שורש 125

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף )
老部 (לאו בּוּ)
שורש 122, (Unicode: 7530)
羽部
而部
סדר הכתיבה של לאו בּוּ (老)
פירוט
משמעות: זקן
פיניין: Lǎo bù
מספר קווים: 6
האנגול: 늙을

שורש 125 או לאו בּוּסינית: 老部, פיניין: Lǎo bù) הוא השורש המאה עשרים וחמישה של הכתב הסיני. פירושו "זקֶן" או "חכם" והוא אחד מתוך 29 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים משישה קווים. בנוסף, השורש משמש כשמו של החכם הסיני המיתולוגי וספר הדת המיוחס לו, לאו דזה.

במילון קאנגשי יש 22 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תווים נגזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר קווים נוספים תווים
-2
+0 老考
+4 耄者耆
+5 耇耈(= 耇)耉(= 耇)
+6 耊(= 耋)耋

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy : from pictograph to ideogram : the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.
  • Lunde, Ken (5 ינו' 2009). "Appendix J: Japanese Character Sets" (PDF). CJKV Information Processing: Chinese, Japanese, Korean & Vietnamese Computing (Second ed.). Sebastopol, Calif.: O'Reilly Media. ISBN 978-0-596-51447-1. {{cite book}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שורש 125 בוויקישיתוף