55 יום בפקינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
55 יום בפקינג
Days at Peking ‏55
כרזת הסרט 55 יום בפקינג
מבוסס על הרומן 55 יום בפקינג של נואל גרסון
בימוי ניקולס ריי
הפקה סמואל ברונסטון
תסריט פיליפ יורדן, ברנרד גורדון
עריכה רוברט לורנס
שחקנים ראשיים צ'רלטון הסטון
דייוויד ניבן
אווה גרדנר
מוזיקה דימיטרי טיומקין
צילום ג'ק הילדיארד
מפיץ Allied Artists
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 29 במאי 1963
משך הקרנה 153 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 9,000,000‏$
הכנסות ‏$10,000,000
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

55 יום בפקינגאנגלית: Days at Peking ‏55 ) הוא סרט מלחמה אפי אמריקאי משנת 1963 בהפקתו של סמואל ברונסטון ובבימוי של ניקולס ריי, עם דייוויד ניבן, אווה גרדנר וצ'רלטון הסטון בתפקידים הראשיים.

הסרט מתאר את המצור שהוטל על רובע הצירות בבייג'ינג (אז, השם תועתק כפקינג) בעת מרד הבוקסרים בסין בשנת 1900 במשך 55 יום (20 ביוני 1900 - 14 באוגוסט 1900).

הבמאי ניקולס ריי מופיע בתפקיד קטן של ציר ארצות הברית בפקין.

הסרט צולם בעיר Las Rozas ליד מדריד בשיטת טכניקולור ויש בו הרבה סצנות המוניות של מלחמה, הרוגים, פצועים, פיצוצים, שריפות ופירוטכניקה.

המלחין דימיטרי טיומקין היה מועמד לפרס אוסקר על המוזיקה לסרט ועל השיר המקורי "So Little Time" ,אך השיר "55 יום בפקין" בביצוע ארבעת האחים התפרסם יותר.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברובע הדיפלומטי בפקין ב-1900 היו צירויות של 11 מדינות. כל צירות כללה את הציר ומשפחתו, אנשי הצירות וחיילי הגנה. סה"כ היו כאלף חיילים ואזרחים ברובע. הרובע היה מוקף בחומה ובשער. בכל בוקר הונפו דגלי המדינות בזה אחר זה כשתזמורת מנגנת את ההימנונים.

בתחילת הסרט נכנס לרובע מייג'ור מט. לואיס (צ'רלטון הסטון) רכוב על סוסו בראש פלוגת חיילי מארינס. הוא נפגש עם הציר הבריטי סיר ארתור רובינסון (דייוויד ניבן) ועם ברונית רוסית יפהפייה אלמנה בשם נטליה איבנוב (אווה גרדנר). בין לואיס והברונית מתפתח קשר רומנטי ובנשף הכללי של הצירויות כולם מתבוננים בזוג החדש והיפה.

כאשר הציר הגרמני נרצח על ידי הבוקסרים, מגיעים לואיס ורובינסון לארמון המלכותי בעיר האסורה ומתלוננים בפני הקיסרית האלמנה צה שי (פולה רובסון) משושלת צ'ינג התומכת בחשאי בבוקסרים. היא מייעצת להם לפנות את הרובע בהקדם. בשובם נערכת הצבעה ורוב הצירים מצביעים על פינוי פרט לבריטי. לבסוף כולם "מתיישרים" ומחליטים להישאר ולהגן על המקום עד שיגיע צבאו הבינלאומי של גנרל סידני וישחרר אותם.

הם מבצרים את הרובע ומתכוננים להתקפה. אלפי סינים חמושים ברובים ונשק קל תוקפים את הרובע אך מגיניו עושים בהם שמות בעזרת רובים, תותח מיושן ומכונת ירייה. הסינים מנסים לעלות על החומה בחבלים אך המגינים מעלים אותם באש.

הברונית הופכת לאחות ועוזרת לרופא המטפל בפצועים הרבים. המצור מתארך בגלל קושי של הצבא לפרוץ את הדרך לפקינג. יש מחסור בתחמושת, אוכל וציוד רפואי. הברונית מצליחה לצאת מהרובע, למכור את הענק היקר שלה ובכסף לקנות את המצרכים החיוניים אך בכניסה לרובע היר נורית, נפצעת קשה ומתה.

לואיס ורובינסון מיואשים. לואיס מציע לפשוט על מחסן התחמושת של הסינים. דרך תעלות הביוב הם מצליחים לצאת מהרובע להגיע למחסן ולפוצץ אותו. הפיצוץ נשמע בכל פקינג לחרדתם של הסינים והקיסרית.

המצור וההתקפות נמשכים עד לבואו של צבאו של גנרל סידני ב-14 באוגוסט 1900 המסלק את התוקפים ומסיר את המצור.

בסוף רואים את הארמון השומם ובו משוטטת הקיסרית ואומרת "השושלת גמורה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]