A Contract with God
 | |
| כריכת המהדורה הראשונה של הספר | |
| מידע קומיקס | |
|---|---|
| יוצר |
ויל אייזנר  |
| סוגה |
רומן גרפי |
| תקופת פרסום מקורית |
1978 |
| ארץ מקור |
ארצות הברית |
| שפת המקור | אנגלית |
| קומיקס הבא בסדרה | A Life Force |
| האתר הרשמי | |
  | |
A Contract with God (בעברית: חוזה עם אלוהים, שם מלא: A Contract with God and Other Tenement Stories) הוא רומן גרפי מאת הקומיקסאי היהודי-אמריקני ויל אייזנר, שפורסם בשנת 1978. הספר מאגד ארבעה סיפורים קצרים שעוסקים בחייהן של דמויות יהודיות עניות המתגוררות בבית דירות בניו יורק,[1] בהשראת זיכרונותיו האישיים של אייזנר, שגדל בבית דירות בברונקס.[2] הספר היה יוצא דופן לזמנו בכך שהשתמש במדיום הקומיקס ככלי להבעת פרשנות חברתית רצינית;[3] הוא מוגדר לעיתים כרומן הגרפי הראשון, אף שהתואר שנוי במחלוקת.[4][5]
תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר מכיל ארבעה סיפורים קצרים: "A Contract with God", "The Street Singer", "The Super" ו-"Cookalein".
A Contract with God[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוסיה, החסיד האדוק פרימה הירש חקק על לוח אבן חוזה עם אלוהים, בו הבטיח לחיות חיים של מעשים טובים. הוא נמלט מרדיפות אנטישמיות ברוסיה ועבר לגור בניו יורק, בבית הדירות בשדרות דרופסי 55, שם חי חיים פשוטים המוקדשים לדת. על סף דלתו ננטשה תינוקת, רחל, והוא אימץ אותה לבת. כשהיא מתה ממחלה פתאומית, הירש האשים את אלוהים בהפרת החוזה. הוא זרק מהחלון את האבן עליה חרוט החוזה, גילח את זקנו, השתמש שלא כדין באיגרות חוב של בית כנסת שהופקדו בידיו כדי לקנות את בית הדירות שבו גר והחל לחיות כאיש עסקים עשיר עם בת זוג שאינה יהודיה.
שנים לאחר מכן, הירש חש ריקנות ואי שביעות רצון מאורח חייו החדש. הוא החזיר בריבית את הכסף שגנב מבית הכנסת ואף העניק לבית הכנסת את בית הדירות שלו, ובתמורה ביקש מרבני בית הכנסת לכתוב לו חוזה חדש עם אלוהים. כשחזר עם החוזה החדש הביתה, הוא חש כאב בליבו ומת. שלוימה, ילד חסידי צעיר, מצא את לוח האבן הישן של הירש, חתם עליו את שמו וכך הציב חוזה חדש עם אלוהים.
למהדורת 2005 הוסיף אייזנר עמוד המתאר את שלוימה עולה במדרגות לבית הדירות.[3]
The Street Singer[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגבר הצעיר אדי שר אריות אופרה בסמטאות כדי לזכות במטבעות שהתושבים נהגו להשליך אליו מחלונות הבתים. הוא היה מכור לאלכוהול והתנהג באלימות כלפי אשתו ההרה. מרתה מריה, זמרת אופרה מזדקנת, פגשה אותו וניסתה לפתות אותו ולקחת אותו תחת חסותה, מתוך תקווה שתוכל לחזור לתחום האופרה כמנטורית שלו. היא העניקה לו כסף לקניית בגדים, אך אדי בזבז אותו על ויסקי. לאחר שהשתכר והכה קשות את אשתו, הוא לא הצליח למצוא שוב את ביתה של מרתה מריה.[1]
The Super[עריכת קוד מקור | עריכה]
מר סקרוגס, אב הבית הגרמני הבריוני של בית הדירות בשדרות דרופסי 55, הילך אימים על הדיירים. רוזי פרפל, אחייניתו של אחד הדיירים, החליטה לשים לכך קץ. היא פיתתה את סקרוגס, פגעה בו ולבסוף גרמה לו להתאבד.
למהדורת 2005 הוסיף אייזנר איור המציג שלט "מבוקש" עם דמותו של סקרוגס.[1]
Cookalein[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Cookalein" מתאר את קורותיהם של דיירי בניין הדירות בשדרות דרופסי 55 כשהם נופשים בהרי קטסקיל.
כדי להיות לבד עם בת זוגו, גבר בשם סם שולח את אשתו ואת ילדיו להרי קטסקיל. במקביל, חייט בשם בני ומזכירה בשם גולדי שוהים במלון באותו אזור, ושניהם מקווים להשתדך עם מישהו עשיר. כל אחד מהם טועה וחושב שהשני עשיר, וכשהם מגלים את הטעות, בני פוגע מינית בגולדי. הֶרבי, רופא מתמחה שגולדי דחתה לפני כן, מטפל בה. אישה מבוגרת מפתה את בנו בן החמש עשרה של סם, וילי, אך הם מתגלים על ידי בעלה. בסוף הקיץ חוזרים הדיירים לבית הדירות. גולדי והרבי מאורסים, ומשפחתו של וילי מתכננת לעזוב את הבניין.
למהדורת 2005 הוסיף אייזנר עמוד המתאר את וילי משקיף אל הרחוב ממרפסת ביתו.
כתיבה ופרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
"הצער שלי עדיין היה גולמי. הלב שלי עדיין דימם. למעשה, אפילו אז לא יכולתי להביא את עצמי לדון באובדן הזה. הפכתי את בתו של פרימה הירש ל"ילדה מאומצת". אבל הייסורים שלו היו שלי. הוויכוח שלו עם אלוהים היה גם שלי. הוצאתי את זעמי על אלוהות שהאמנתי שהפרה את אמוני וקיפחה את חייה של הילדה המקסימה שלי בת ה-16 בשיא פריחתה." |
| ויל אייזנר[6] |
אייזנר עבד על הקומיקס במשך שנתיים. את תיאור חיי היהודים בבית הדירות הוא ביסס על חוויות ילדותו בבית דירות בברונקס. את "A Contract with God" כתב כגילום של חוויית האבל שלו לאחר מותה של בתו בת השש עשרה, אליס, מלוקמיה.[4] הסיפור "Cookalein", בשונה משאר הסיפורים המאוגדים בספר, הוא אוטוביוגרפי במוצהר - אייזנר אמר שנוצר כ"שילוב של המצאות וזכרונות" - וכולל את שמותיהם האמיתיים של בני משפחתו של אייזנר.
אייזנר התקשה למצוא מפרסם לקומיקס; לאחר שנה של ניסיונות הוא נאלץ להסתפק בחברה קטנה, Baronet Press, שפרסמה את הספר בכרך של 196 עמודים המודפסים בגוון ספיה בשנת 1978.[7] מכיוון שהחברה לא הייתה יציבה מבחינה כלכלית, אייזנר הלווה לה כסף כדי להבטיח שהספר ייצא לאור.[3]
Kitchen Sink Press (אנ') הוציאה את הספר מחדש בשנת 1985, וחברת DC קומיקס פרסמה אותו שוב בשנת 2001 כחלק מפרויקט "ספריית ויל אייזנר". בשנת 2005 פרסמה חברת W.W. Norton (אנ') את הספר מחדש, יחד עם שני רומנים גרפיים נוספים של אייזנר, תחת הכותרת "The Contract with God Trilogy: Life on Dropsie Avenue".[3][8] למהדורה זו הוסיף אייזנר שנים עשר איורים חדשים.[8] בשנת 2018 פרסמה חברת דארק הורס קומיקס מהדורת אספנים של הספר בשני כרכים. נכון לשנת 2010, תורגם הספר לאחת עשרה שפות.
ביקורת וניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר זכה להערכה אמנותית רבה,[9] אך ספג ביקורת על העלילה והמסר שהעביר.
בביקורת על מהדורת הטרילוגיה של 2005, שפורסמה ב-"Library Journal" (אנ'), כתב סטיב רייטרי כי "הספרים נותנים מבט נוקב, רחב ולא סנטימנטלי על תהפוכות החיים - התקוות שנהרסו באופן טרגי על ידי אסון, מלחמה ומוות; התקוות החדשות שנולדו מאהבה; והמאבק הנצחי לשרוד - משולבים היטב בקרטון האמיץ של אייזנר."[8]
תאורטיקן הקומיקס סקוט מקלאוד כתב בהקדמתו למהדורת 2018 של הספר כי "סגנון הסיפור החזותי של אייזנר ב-'A Contract with God' דמה רק במעט לכל דבר אחר על המדף באותה תקופה. עבודת הקו שלו, שהייתה תמיד חוזקה, התבגרה מאוד.... הסגנון היה קרטוני, שפת הגוף והבעות הפנים כמעט אופראיות בעוצמתן, אבל היו גם תפניות מוזרות ועמימות מוסרית בסיפור."[6]
הפרופסור לאנגלית סטפן טבצ'ינק טוען שמותה של התינוקת רחל ללא סיבה נראית לעין ומותו של הירש דווקא לאחר שחזר לדרך הישר מייצגים את תפיסתו החילונית של אייזנר, לפיה "אין אלוהים - רק מאבק אנושי בעולם חסר משמעות שבו רעיונות דתיים הם מפלט לטיפשים".[4]
חוקרת הספרות סוזנה קלינגשטיין תיארה את הספר כ"אכזבה אדירה", בשל היותו "נטול לקח או תובנה יהודיים". לדבריה, החוזה האישי של הירש עם אלוהים מנוגד לחלוטין לחשיבה היהודית, שהיא מוכוונת קהילה; מאז מעמד הר סיני הברית היא בין כל עם ישראל לבין אלוהים, והרעיון של ברית בין אלוהים ליחידים יוצג דווקא על ידי הנצרות. "כאן טמונה הבעיה של הספר", כותבת קלינגשטיין: "יש לך גיבור עם מנטליות של ילד שנאבק באחת הבעיות הגדולות בהגות הדתית היהודית: סבלם של צדיקים. לא ניתן לפתור את הבעיה על ידי יישום של ההיגיון הפשוט והרעיונות הילדותיים של צדק. הרישומים החכמים של הספר לא מצילים אותו מכישלון אינטלקטואלי מוחלט."[3]
עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכנס קומיק-קון, סן דייגו שנערך ביולי 2010 הכריזו המפיקים דארן דין, טומי אוליבר, בוב שרק (אנ'), מייק רוגריו ומארק רבינוביץ' על עיבוד קולנועי מתוכנן ל-"A Contract with God" על פי תסריט של דארן דין, כשכל אחד מהאחרים יביים אחד מארבעת הסיפורים.
בספטמבר 2022 רכשה חברת TEG+ את זכויות הבמה של "A Contract with God", והחלה לעבד אותו למחזמר בהובלת הסופר והמפיק ויווק טיווארי (אנ'), במטרה להעלות אותו בברודוויי.[10]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Derek Parker Royal, Sequential Sketches of Ethnic Identity: Will Eisner’s A Contract with God as Graphic Cycle, College Literature, 2011, עמ' 150-167, JSTOR 41302877
- ^ אורי ברוכין, כמה רוע אפשר לבלוע?, באתר ynet, 17 באוגוסט 2004
- ^ 1 2 3 4 5 Susanne Klingenstein, The Long Roots of Will Eisner's Quarrel with God, Studies in American Jewish Literature, Penn State University Press, 2007, עמ' 81-88, JSTOR 41206073
- ^ 1 2 3 Stephen E. Tabachnick, 5, The Quest for Jewish Belief and Identity in the Graphic Novel, טוסקלוסה: הוצאת אוניברסיטת אלבמה, 2014, ISBN 9780817318215
- ^ Christopher Murray, graphic novel, אנציקלופדיה בריטניקה, 5 באוגוסט 2010
- ^ 1 2 W.W. Norton UK, Scott McCloud’s Introduction to Will Eisner’s A Contract With God — the Centennial Edition, Medium, 2 בינואר 2017
- ^ Laurence Roth, Drawing Contracts: Will Eisner's Legacy, The Jewish Quarterly Review, הוצאת אוניברסיטת פנסילבניה, 2007, עמ' 463-484, JSTOR 25470217
- ^ 1 2 3 Steve Raiteri, The Contract with God Trilogy, Library Journal, 2006, עמ' 90
- ^ שירה קדרי-עובדיה, מחוץ למסגרת: קווים לדמותו של הרומן הגרפי, בית אבי חי, 5 בפברואר 2014
- ^ Carson Burton, Will Eisner’s Graphic Novel ‘A Contract With God’ Being Adapted Into Broadway Musical, Variety, 4 באוגוסט 2022