לדלג לתוכן

Aven

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
AVEN
מזהים
שמות נוספיםAVEN, PDCD12, apoptosis and caspase activation inhibitor
מזהים חיצונייםOMIM: 605265 MGI: 1921518 HomoloGene: 10683 GeneCards: AVEN
מיקום הגן (באדם)
כרומוזום 15
כרומוזוםכרומוזום 15[1]
כרומוזום 15
מיקום גנומי עבור AVEN
מיקום גנומי עבור AVEN
עמדה15q14התחלה33,858,782 bp[1]
סוף34,075,155 bp[1]
מיקום הגן (בעכבר)
כרומוזום 2 (בעכבר)
כרומוזוםכרומוזום 2 (בעכבר)[2]
כרומוזום 2 (בעכבר)
מיקום גנומי עבור AVEN
מיקום גנומי עבור AVEN
עמדה2|2 E3התחלה112,323,309 bp[2]
סוף112,464,918 bp[2]
אונטולוגיית גנים (GO)
תפקיד מולקולרי GO:0001948, GO:0016582 קשירת חלבונים
מיקום בתא intracellular anatomical structure
ממברנה
מערכת אנדוממברנה
ציטוזול
תהליכים ביולוגיים בקרה שלילית של תהליך אפופטוזה
GO:0097285 אפופטוזה
מקורות: Amigo / QuickGO
אורתולוגים
מיניםאדםעכבר
Entrez
Ensembl
UniProt
RefSeq (mRNA)

NM_020371

NM_001165935
NM_028844
NM_001355630
NM_001355631

RefSeq (חלבון)

NP_065104

NP_001159407
NP_083120
NP_001342559
NP_001342560

מיקום (UCSC)Chr 15: 33.86 – 34.08 MbChr 2: 112.32 – 112.46 Mb
חיפוש PubMed[3][4]
ויקינתונים
צפייה/עריכה נתוני אדםצפייה/עריכה נתוני עכבר

Aven (נגזר מהשם "אוונטין" - אחת משבע גבעות רומא[5]) או PDCD12 (ראשי תיבות באנגלית של Programmed cell death 12) הוא גן המקודד לחלבון ממברנלי תוך-תאי מעכב אפופטוזה, אשר לו תפקיד גם בבקרה של מחזור התא ובתיקון נזקי דנ"א. חלבון זה שמור אצל יונקים, ומצוי ברקמות רבות בגוף אך בעיקר בלב, בכליות, בשרירי שלד, בכבד, בלבלב ובאשכים.[5]

אצל בני אדם הגן נמצא בכרומוזום 15. הוא מורכב מ-6 אקסונים באורך כ-70 עד כ-500 זוגות בסיסים, ומ-5 אינטרונים שגודלם יכול להגיע מ-100 ועד לכמה אלפי זוגות בסיסים. קיימים 3 וריאציות של תעתיקים, כאשר רק אחד מהם מוביל לתרגום וליצירה של חלבון פונקציונלי.

עד כה ידוע כי ל-Aven פעילות אנטי-אפופטוטית וכן פעילות הקשורה לתיקון נזקי דנ"א.

החלבון Aven נתגלה לראשונה בשנת 2000 כחלבון היוצר אינטראקציה עם החלבון האנטי-אפופטוטי Bcl-xL;[5]בהמשך נמצא כי Aven מייצב אותו ומסייע בפעילותו למניעת התרחשות האפופטוזה. עוד נמצא כי Aven יכול להיקשר גם לדומיין CARD של החלבון הפרו-אפופטוטי Apaf1, אשר לו תפקיד חיוני בהפעלת המסלול הפנימי של האפופטוזה, ולעכב את פעילותו.[6] ‏Aven עובר עיבוד פרוטיאוליטי על ידי הפרוטאז הליזוזומלי קטפסין D, באופן שהוא עובר ביקוע ב-2 אתרים של שיירי ליזין - L144 ו-L196, כך שנוצר איזופורם קצר יותר (ΔN-Aven); תהליך זה דרוש לפעילותו האנטי-אפופטוטית של Aven.[7]

בנוסף לפעילותו האנטי-אפופטוטית, נמצא ב-2008 כי Aven יכול להיקשר גם לקינאז ATM, אחד משחקני המפתח הקשורים לתיקון נזקי דנ"א. אנזים זה מזרחן מספר חלבונים המשפעלים את מערכת בקרת מחזור התא ומובילים לעצירת מחזור התא ומשם לתיקון נזקי הדנ"א או לאפופטוזה. ביטוי יתר של Aven באורגניזם המודל קסנופוס, השרה עצירה של מחזור התא בשלבים G2/M, שברובה היא תלוית-ATM. בנוסף, חוסר ב-Aven פגם בפעילות של נקודות בקרה תלויות-ATM במחזור התא. לאחר ש-Aven נקשר לדומיין הקינאז של ATM, הוא מזורחן ב-2 אתרים של שיירי סרין: S135 ו-S308, וזרחון זה ככל הנראה מגדיל את השפעתו של Aven על ATM.[8] ל-Aven יש רצף סיגנל יציאה מהגרעין (NES), ותחת תנאים פיזיולוגיים תקינים הוא יוצא מגרעין התא לציטוזול בעזרת אקספורטין 1 או CRM1.[9]

מנגנון פעולתו של Aven טרם הובן באופן מלא.

חשיבות קלינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 פורסמו לראשונה דיווחים לפיהם קיים ביטוי ביתר של Aven ברמת ה-mRNA בקרב חולי לוקמיה חריפה (אקוטית) מ-2 הסוגים: הן לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) הנפוצה יותר בקרב מבוגרים, והן לוקמיה לימפוציטית חריפה (ALL) הנפוצה יותר בקרב ילדים.[10] ב-2013 הוכיחה קבוצת חוקרים מגרמניה כי ביטוי ביתר של Aven תורם לעלייה בממאירות בנאופלזיות המטופויטיות (שקשורות בהיווצרות תאי דם) בחולי לוקמיה אקוטית. החוקרים השתמשו, בין היתר, בעכבר טרנסגני עם ביטוי ביתר של Aven בתאי T, ותוצאות הניסוי המחקר הראו כי קיים שיתוף פעולה אונקוגני של Aven עם הגן מדכא הסרטן p53 מוטנט שנפגע מאובדן הטרוזיגוטיות. בנוסף, הפחתת הביטוי של Aven באמצעות שימוש ב-shRNA גרמה לירידה משמעותית בצמיחת הגידול בקרב חולי AML ו-T-ALL.[11]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 GRCh38: Ensembl גרסה 89: ENSG00000169857 - Ensembl, מאי 2017
  2. ^ 1 2 3 GRCm38: Ensembl גרסה 89: ENSMUSG00000003604 - Ensembl, מאי 2017
  3. ^ "Human PubMed Reference:".
  4. ^ "Mouse PubMed Reference:".
  5. ^ 1 2 3 Chau, B. Nelson, et al. "Aven, a novel inhibitor of caspase activation, binds Bcl-xL and Apaf-1." Molecular cell 6.1 (2000): 31-40.
  6. ^ Kutuk, Ozgur, et al. "Aven blocks DNA damage-induced apoptosis by stabilising Bcl-xL." European journal of cancer 46.13 (2010): 2494-2505.
  7. ^ Melzer, I. M., et al. "The Apaf-1-binding protein Aven is cleaved by Cathepsin D to unleash its anti-apoptotic potential." Cell death and differentiation 19.9 (2012): 1435.
  8. ^ Guo, Jessie Yanxiang, et al. "Aven-dependent activation of ATM following DNA damage." Current Biology 18.13 (2008): 933-942.
  9. ^ Esmaili, Armond M., et al. "Regulation of the ATM-activator protein Aven by CRM1-dependent nuclear export." Cell Cycle 9.19 (2010): 3913-3920.
  10. ^ Paydas, S., et al. "Survivin and aven: two distinct antiapoptotic signals in acute leukemias." Annals of Oncology 14.7 (2003): 1045-1050.
  11. ^ Eissmann, M., et al. "Overexpression of the anti-apoptotic protein AVEN contributes to increased malignancy in hematopoietic neoplasms." Oncogene 32.20 (2013): 2586.