Berufsverbot
Berufsverbot ("איסור מקצועי", ובגרמנית: Berufsverbot) הוא צו של "פסילה מקצועית" לפי החוק הגרמני. ניתן לתרגם את Berufsverbot לאנגלית כ"איסור מקצועי".
Berufsverbot פוסל את המקבל מלעסוק במקצועות או בפעילויות מסוימות על רקע רישום פלילי, הרשעות פוליטיות או חברות בקבוצה מסוימת.
Berufsverbot בגרמניה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתאם לחוק נאצי משנת 1933, חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי (ה-Berufsbeamtengesetz), אסרה הממשלה הנאצית בגרמניה על יהודים רבים, אמנים, יריבים פוליטיים ואחרים לעסוק במקצועות מסוימים.
Berufsverbot לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר 1945, שלטונות בעלות הברית במערב גרמניה הנפיקו צווי Berufsverbot נגד יוצרי קולנוע פוליטיים מסוימים כמו לני ריפנשטאהל, שקיבלה איסור מקצועי לכל החיים. [1]
צו אנטי-רדיקלי משנת 1972[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-28 בינואר 1972, הממשלה הפדרלית וראשי הממשלה של מדינות גרמניה הקימו את ה-Radikalenerlass (הצו האנטי-רדיקלי). על פי צו זה, נאסר על אנשים שנחשבו לחברים בארגון קיצוני או מזוהים עמו לעבוד כעובדי מדינה (Beamter), איסור שכלל מגוון עיסוקים במגזר הציבורי כגון הוראה. הצו הוכרז כתגובה לטרור סיעת הצבא האדום.
היו שהתנגדו ל-Berufsverbot, משום שלטענתם סתרה את חופש הבחירה התעסוקתי המובטח בחוקת גרמניה.
החוק הוחל באופן לא אחיד לאחר 1979, ורבות ממדינות גרמניה ביטלו את החקיקה הרלוונטית. הלנדטאג של סקסוניה התחתונה פרסם גינוי לנוהג ה-Berufsverbot. [2] מדינות אחרות, כמו בוואריה, עדיין מיישמות את הצו.
התייחסות חוקית של מועצת אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפחות במקרה אחד (ווגט (Vogt) נגד גרמניה, 1995), בית הדין האירופי לזכויות אדם מצא את גרמניה מפרה את אחריותה לאזרח. דורותיאה ווגט הייתה מורה שפוטרה כי הייתה חברה פעילה במפלגה הקומוניסטית הגרמנית. הקביעה שזכות האזרח הופרה התבססה על סעיף 10 (הזכות לחופש הביטוי) וסעיף 11 (הזכות לחופש ההתכנסות וההתאגדות) של האמנה האירופית לזכויות אדם. לאחר מכן התפשרה עמה הממשלה על מתן פיצוי על זמנה ללא משכורת מלאה, הוספה לזכויות הפנסיה שלה באותה תקופה, וכן נזקים ועלויות צנועות נוספות.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Melching, Willem (2016). Waarom Duitsland?. Netherlands: Uitgeverij Prometheus. p. 68. ISBN 9789044630497.
- ^ "Radical decree - an inglorious chapter in the history of Lower Saxony" (PDF). Lower Saxony State Parliament. 15 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Bulletin of the Government of the Federal Republic of Germany no. 15 of 3 February 1972, p. 142
- Vogt v. Germany, European Court of Human Rights, sitting as a Grand Chamber in Strasbourg, main judgement delivered 2 September 1995. Case number 7/1994/454/535. Application number 17851/91.
