F-101 וודו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקדונל F-101 וודו
F-101A Voodoo.jpg
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב על-קולי
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
יצרן מקדונל איירקראפט קורפוריישן
טיסת בכורה 29 בספטמבר 1954
תקופת שירות החל ממאי 1957
– יציאה משירות: 1972 מחיל האוויר האמריקאי
1982 מפיקוד ההגנה האווירית
1984 מחיל האוויר המלכותי הקנדי
צוות 1
יחידות שיוצרו 807
משתמש ראשי חיל האוויר האמריקאי
ממדים
אורך 20.55 מטר
גובה 5.49 מטר
מוטת כנפיים 12.09 מטר
שטח כנפיים 34.20 מטר רבוע
משקל ריק 12,925 ק"ג
משקל טעון 20,715 ק"ג
משקל המראה מרבי 23,770 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית 1.72 מאך בגובה 10,500 מטר
קצב נסיקה 250 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי 2,450 קילומטר
סייג רום 17,800 מטר
עומס כנף 607 ק"ג/מ"ר
דחף 0.74
חימוש
תותחים עד X4‏ M39 בקליבר של 20 מילימטר
טילים X4‏ AIM-4 פלקון או X2‏ AIR-2 ג'יני ו-X2‏ AIM-4 פלקון
הנעה
זוג מנועי טורבו-סילון מדגם J57-P-55 תוצרת פראט אנד ויטני, בעלי 16,900 ליברות-כוח (75.2kN) כל אחד עם מבער אחורי

F-101 וודואנגלית: F-101 Voodoo) היה מטוס קרב על-קולי מהדור השני ומראשוני מטוסי סדרת המאה, שהיה בשימוש חיל האוויר האמריקאי וחיל האוויר המלכותי הקנדי.

הוא עוצב על ידי מקדונל איירקראפט קורפוריישן ובפועל תוכנן כמטוס קרב לליווי מפציצים אסטרטגיים ארוכי טווח עבור פיקוד האוויר האסטרטגי. המטוס גם הותאם לשימוש כמפציץ קרב עם חימוש קונבנציונלי ולא קונבנציונלי עבור פיקוד האוויר הטקטי. בין היתר עוצבו חלק מהדגמים כמטוס סיור, ביון וריגול עבור חיל האוויר האמריקאי, והיו שהותאמו להיות מטוסי יירוט ארוכי טווח המתאימים לכל תנאי מזג האוויר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Airplane silhouette.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מטוסים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.