פחד, אי-ודאות וספק

Fear, uncertainty and doubt (בראשי תיבות: FUD; בעברית פחו"ס: "פחד, חוסר ודאות וספק") היא שיטת שיווק ומכירות המשתמשת בהפצת מידע שלילי ומעורפל או נכון חלקית על מוצר של מתחרה. מקורו של המונח בטקטיקות של הפצת מידע שגוי בתעשיית החומרה למחשבים בזמנו. כיום נמצא מונח זה בשימוש נפוץ בתחומים נוספים.

הגדרה

FUD הוגדר לראשונה על ידי ג'ין אמדאל לאחר שעזב את IBM כדי ליסד חברה משלו, Amdahl Corporation. לדבריו "FUD זה הפחד, אי הוודאות והספק שאנשי המכירות של IBM שותלים במוחם של לקוחות פוטנציאליים אשר ייתכן שישקלו את מוצרי אמדאהל." המונח נזקף גם לאנליסט המחשבים הוותיק אולריך וויל מחברת מורגן סטנלי.

כפי שכותב אריק ס. ריימונד: "הרעיון היה כמובן לשכנע לקוחות ללכת על בטוח עם ציוד של IBM יותר מאשר עם ציוד של מתחרים. הנחיה זו הושגה על ידי ההבטחה שדברים טובים יקרו לאלו שיצמדו ל-IBM, אבל צללים כהים העיבו על עתידם של ציוד או תוכנה של המתחרים. לאחר 1991 המונח נהפך למושג כללי לגבי כל צורה של דיסאינפורמציה המשמשת כנשק תחרותי."

על ידי הפצת מידע שנכונותו מוטלת בספק אודות חסרונותיהם של מוצרים פחות ידועים, חברה מבוססת יכולה להרתיע מקבלי החלטות לבחור בהם, ללא התחשבות ביתרונות הטכניים שלהם. זוהי תופעה מוכרת, המומחשת על ידי האמרה הידועה של אנשי רכש האומרת "מעולם לא פוטר מישהו בגלל שבחר לרכוש IBM". התוצאה היא שבהרבה חברות מחלקת מערכות המידע (IT) קונה ביודעין תוכנה נחותה רק בגלל שסביר להניח שההנהלה מכירה את המותג.

התפתחויות אחרונות

אף על פי שבתחילה נעשה שימוש במושג ביחס ל-IBM, החל מ-1990 החל שימוש בביטוי ביחס לגישתן של חברות נוספות. כך למשל, מסמכים פנימיים של מיקרוסופט שתוכנם דלף, ואשר אושרו כאותנטיים על ידי החברה (מסמכי ההאלואין), עשו שימוש במונח FUD כדי לתאר טקטיקה אפשרית, לדוגמה: "תוכנת קוד פתוח נחשבת לאמינה מזה זמן רב... {ולכן} טקטיקות של FUD לא יעזרו כדי להילחם בה". לאחר מכן הוציאה מיקרוסופט הצהרות אודות "הטבע הוויראלי" של הרישיון הציבורי הכללי של גנו (GPL), טענה אשר מוצגת על ידי תומכי תוכנת קוד פתוח כ-FUD. הצהרותיה של מיקרוסופט מופנות כלפי קהילת גנו/לינוקס, בכוונה לדכא את האימוץ הנרחב של לינוקס, דבר אשר יפגע בנתח השוק של מיקרוסופט. בראיון שנערך בשנת 2004 עם סטיב באלמר בנוגע לתפוצה ההולכת וגדלה של לינוקס, הדגים הלה FUD מתובל בגוונים גזעניים כאשר אמר "האם אתה הולך לבטוח בבחור כלשהו בסין?".^{[דרוש מקור: קישור לראיון?]}

יש הרואים את תביעתה של חברת SCO Group ב-2003 כנגד IBM, בדבר הפרת זכויות קנין רוחני על ידי קהילת הקוד הפתוח, כניסיון להפצת FUD, במיוחד אודות לינוקס (טענה המגובה בתמיכה הכספית שקיבלה SCO ממיקרוסופט בצורה ישירה ובצורה עקיפה על ידי קרנות השקעה הקשורות למיקרוסופט). בטענותיה לבית המשפט אמרה IBM ש-SCO מפיצה FUD.

באופן דומה, הטענות המועלות על ידי חלק מקהילת ה-GPL אודות הסכנות והאיומים הצפויים לחופש התוכנה מצד מקורות שאינם GPL, כגון יצרני תוכנות מסחריות או BSD או רישיונות מסוג X11 נחשבים על ידי רבים כ-FUD.

תומכי קוד פתוח מצמידים תווית של FUD כלפי מי שלפי הרגשתם "מורחים" FUD על לינוקס או פרויקטי קוד פתוח אחרים דוגמת מוזילה פיירפוקס (FUD כלפי מוצרים עם קוד סגור קיים אף הוא, אולם לא באותו קנה מידה). בעשותם כך המונח FUD מקבל משמעות כפולה ובנוסף למשמעותו המקורית הוא גם כינוי למפיציו. לעיתים נכתב הדבר כ-"FUDy-duddy" (פודי-דודי).

FUD יכול לשמש ל"מריחת" ביקורת או חילוקי דעות לגיטימיים, אפילו במקרים בהם ההאשמות הן חסרות בסיס או קלושות. טקטיקה זו נמצאת בשימוש במקרים בהם הפרסום הראשוני המבוסס על טענות שהן FUD מאפיל על כל תיקון עובדתי שיקרה לאחר מכן.

בה בעת, אלו המושמצים יכולים לדחות ביקורת בטענה שזוהי טקטיקת FUD המופעלת נגדם. לדוגמה כאשר טענות הנוגע לליקויי שימושיות מופנות כנגד תוכנות קוד פתוח, על ידי מנהלים של חברות מתחרות. דבר זה מודגם היטב באתר סלאשדוט על ידי התגובות האגרסיביות ואנטי-מיקרוסופט של תומכי קוד פתוח.

שימושים שאינם קשורים למחשבים

טקטיקת FUD משמשת גם בנושאים שאינם קשורים למחשבים. לדוגמה בפוליטיקה נעשה בה שימוש כדי לשנות את דעת הציבור לגבי נושא מסוים או כלפי קבוצה יריבה. לעיתים תכופות תאשים קבוצה אחת את השנייה בשימוש ב-FUD. רבים מהמבקרים של ג'ורג' ווקר בוש האשימו אותו בשימוש בטקטיקות FUD בעת מערכת הבחירות של 2004 בארצות הברית. תומכי בוש האשימו את יריביהם בשימוש ב-FUD אודות גיוס חובה לצבא במידה ובוש יבחר.

בזמן התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020 נטען שממשלת ישראל השלושים וחמש עשתה שימוש בשיטת פחו"ס כדי ליצור מצב של חוסר ודאות בקרב האזרחים, כדי שלא תתגבש התנגדות למדיניות הממשלה: "הנחיות שמגיעות באיחור, מתקבלות באישון לילה, שקיים ספק (לא באמת קיים ספק) אם נערך בהן דיון ראוי, ושמומטרות על הציבור בשיטת דוקטרינת ההלם".