ממשלת ישראל השלושים וחמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ממשלת ישראל השלושים וחמש
ישראלישראל  ישראל
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השלושים וארבע
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הכנסת העשרים ושלוש

פורטל - הממשל בישראל

ממשלת ישראל השלושים וחמש תהיה ממשלת ישראל הבאה, שתחליף את ממשלת ישראל השלושים וארבע, ותחל את כהונתה לאחר קבלת אמונה של הכנסת.

ניסיון להקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת ה־21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 וב-16 באפריל 2019 נפגש נשיא המדינה, ראובן ריבלין, עם נציגי הרשימות שחבריהן נבחרו לכנסת העשרים ואחת. נציגי סיעות שזכו יחד ב-65 מנדטים (מטעם המפלגות: הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, איחוד מפלגות הימין וכולנו) המליצו לריבלין להטיל על חבר הכנסת ה־21 וראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו להרכיב את הממשלה הבאה; למחרת העניק הנשיא לנתניהו את המנדט להקים ממשלה בראשותו תוך 28 ימים.[1] ב-13 במאי האריך הנשיא תקופה זו ב-14 ימים, לפי סעיף 8 לחוק יסוד: הממשלה. ב-30 במאי, עם תום המנדט שניתן לנתניהו החליטה הכנסת על פיזורה באמצעות חקיקת חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת.[2] בעקבות זאת פסקו ההליכים להרכבת הממשלה, והם התחדשו לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שנערכו ב-17 בספטמבר 2019.

לראשונה בתולדות ישראל לא הושבעה ממשלה בתקופת כהונת הכנסת, וממשלת המעבר ממשיכה לכהן גם לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.

בכנסת ה־22[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בספטמבר פתח הנשיא ריבלין בהתייעצויות עם נציגי המפלגות של הכנסת העשרים ושתיים בשאלה על מי להטיל את הרכבת הממשלה. בתום סבב ההתייעצויות 55 ח"כים המליצו על נתניהו ו-54 על בני גנץ.[3] 11 חברי כנסת, שלושת חברי בל"ד (חלק מהרשימה המשותפת) ושמונת חברי ישראל ביתנו, נמנעו מלהמליץ. יום לאחר הבחירות גוש הימין כרת ברית בין כל מפלגות הימין-חרדים, למעט ישראל ביתנו.[4]

טרם מתן המנדט להקמת הממשלה בפעם הראשונה הציג הנשיא מתווה לפיו:[5]

  • תוקם ממשלה פריטטית: תיקי הממשלה יחולקו באופן שווה בין שני הגושים, כלומר בין סיעת "כחול לבן" והסיעות התומכות בה לבין גוש סיעות הימין ללא "ישראל ביתנו".
  • הגברת סמכויות ממלא מקום ראש הממשלה, בשינוי בחוק.
  • ראש הממשלה יוכל לצאת לנבצרות ללא הגבלת זמן, אך זמן כהונתו ייחשב בעת נבצרותו, וסמכויותיו יעברו לממלא מקומו בזמן הנבצרות, בשינוי החוק.

בעקבות כישלון המגעים לאחדות שקידם הנשיא בשיחות בין שתי המפלגות הגדולות, עקב חוסר הסכמה על אופי הממשלה – ממשלה שתורכב מכל גוש הימין או רק משתי המפלגות הגדולות ובאשר למי יכהן קודם כראש הממשלה, ב-25 בספטמבר הוטלה הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. ב-21 באוקטובר הודיע נתניהו שהחזיר את המנדט לנשיא המדינה לאחר שכשלו מאמציו להקים ממשלה.[6] ב-23 באוקטובר הטיל הנשיא ריבלין את מלאכת הרכבת הממשלה על בני גנץ. גנץ החזיר את המנדט לנשיא המדינה ב-20 בנובמבר 2019, מספר שעות לקראת פקיעת המנדט שניתן לו להרכבת ממשלה, לאחר שלא עלה בידיו להרכיב ממשלה.

בעקבות הכישלון להקמת ממשלה מצד שני המועמדים, הכנסת ה-22 היא הכנסת הראשונה בה לאחר הבחירות, במסגרת המאמצים להקמת הממשלה, החלה תקופת 21 הימים לפני פיזור הכנסת על פי סעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה (תקופה זו התרחשה גם בשלהי תקופת הכנסת השבע עשרה, אך בה לא בוצעו ניסיונות להקמת ממשלה). במהלך תקופה זו, חבר כנסת שיזכה להמלצה כתובה מצד 61 ח"כים יוכל לקבל מנשיא המדינה את המנדט להקמת ממשלה למשך 14 יום נוספים.

ואולם גם בסוף תקופה זו, בערב ה-11 בדצמבר לא השיג אף חבר כנסת ממליצים מספיקים והכנסת העשרים ושתיים התפזרה כמפורט בסעיף 11 לחוק היסוד הנ"ל, כך שהמגעים להקמת הממשלה יתחדשו לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, בדיוק כמו הכנסת הקודמת.

בכנסת ה־23[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוני דרך ומדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעות הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודמת:
ממשלת ישראל השלושים וארבע
2015 – מכהנת
ממשלת ישראל השלושים וחמש הבאה:
ממשלת ישראל השלושים ושש