הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
2000 Flag of the United States.svg 2008
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004
2 בנובמבר 2004

בסה"כ היו 538 קולות אלקטורלים בחבר האלקטורים
היו דרושים 270 קולות אלקטורלים כדי לנצח

שיעור ההצבעה 52.2% (מכלל הזכאים להצביע)[1]
  John F. Kerry.jpg George-W-Bush.jpeg
מועמד ג'ון קרי ג'ורג' בוש
מפלגה המפלגה הדמוקרטית המפלגה הרפובליקנית
מדינת מוצא מסצ'וסטס טקסס
סגן ג'ון אדוארדס דיק צ'ייני
אלקטורים 251 286
בוחרים 59,028,444 62,040,610
אחוז מכלל הבוחרים 48.3% 50.7%
ElectoralCollege2004.svg
תיאור ההצבעה במדינות השונות:
המדינות בכחול תמכו בג'ון קרי ובמדינות באדום הושג רוב לג'ורג' בוש

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004אנגלית: United States presidential election of 2004) הייתה מערכת הבחירות הנשיאותיות ה-55 של ארצות הברית, אשר התקיימה ב-2 בנובמבר 2004, ובה ניצח הנשיא המכהן דאז והמועמד הרפובליקני, ג'ורג' ווקר בוש, את המועמד הדמוקרטי ג'ון קרי.

הנושא המרכזי שעמד במערכת הבחירות היה מדיניות החוץ של ארצות הברית ובמיוחד המלחמה בטרור והמלחמה בעיראק.

מועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הרפובליקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפופולריות של בוש עלתה בזמן המלחמה, והוא הצליח להדוף כל אתגר רציני בהשגת המועמדות. הסנאטור לינקולן צ'אפי מרוד איילנד תיכנן לרוץ כנגד בוש, אבל החליט לא לרוץ אחרי לכידתו של סדאם חוסיין בדצמבר 2003.

ב -10 במארס 2004, בוש השיג באופן סופי את מספר הצירים הדרושים למועמדות בוועידת המפלגה הרפובליקנית שהתרחשה בניו יורק. בוש קיבל את המינוי ב -2 בספטמבר 2004 לצד מועמדו לסגן הנשיא דיק צ'ייני.

המפלגה הדמוקרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדים שהתמודדו בפריימריז הדמוקרטיים:

הפריימריז[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד קיץ 2003 היה הווארד דין מועמד כמעט בטוח שהוביל בסקרים ונתמך רבות באינטרנט. רוב תרומותיו הגיעו מתומכים בודדים, והיה זה חידוש ראשוני בפוליטיקה אמריקאית – מימון קמפיין בחירות מתרומות דרך רשת האינטרנט. באופן כללי דין נחשב לאיש מרכז פרגמטי בתקופתו כמושל ובמהלך הקמפיין שלו השתלחה בו ביקורת שטענה כי הוא פופוליסט מהשמאל. הסנאטור ג'ו ליברמן, המועמד בבחירות הקודמות לסגן הנשיא של אל גור, החזיק בעמדות ליברליות בנושאי פנים אך היה נץ לגבי המלחמה בטרור ותמך במלחמת עיראק. חרף התמודדותו הוא לא הצליח לצבור תאוצה.

בספטמבר 2003 הצטרף למערכת הבחירות הגנרל ווסלי קלארק. הקמפיין שלו התמקד בנושאים של מנהיגות פטריוטית. הוא נתפס כחסר הצעות פרקטיות. חולשה זו באה לידי ביטוי בדיונים הראשונים שלו, למרות שהוא הציג בקרוב מגוון של ניירות עמדה, כולל תוכנית מס הקלה גדולה. עם זאת, הדמוקרטים לא תמכו בקמפיין שלו.

בתקופה זו הסנאנטור ג'ון קרי החל לתפוס תאוצה. בדצמבר 2003, מעט לפני הפריימריז הראשונים באיווה, החל דין ליפול בסקרים; ואת מקומו תפס הסנאטור ממסצ'וסטס ג'ון קרי, שהלך לזכות במדינות הראושנות וניפץ את תקוות יריביו. ב- 11 במרץ 2004, לאחר פרישת רוב המועמדים, קיבל קרי את מספר הצירים הדרוש להשגת המועמדות.

מערכת הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הבחירות כללה השמצות אישיות משני הצדדים ומסרים מקוטבים. המלחמה האמריקנית בעיראק, שבה נפלו כבר למעלה מאלף חיילים אמריקאים, הצטיירה בעיני הציבור כהסתבכות והפחיתה מהפופולריות של הנשיא. מספר חודשים טרם הבחירות, לאחר שבית המשפט העליון של מדינת מסצ'וסטס התיר באופן תקדימי נישואין בין בני אותו מין במדינה זו, ניסה בוש ליזום הוספת תיקון לחוקת ארצות הברית שיאסור זאת. בוש התעקש על הצגת התיקון בקונגרס על אף שהיה ברור שאין לו את הרוב הדרוש להעברת התיקון. מבקריו טענו כי יוזמה זאת נעשתה במטרה לעורר את הנושא לפני הבחירות לנשיאות ולעודד את אנשי הימין הדתי, להגיע לקלפיות. סקרי דעת הקהל הראו שהעמדות שהביע בוש בנושא היו בלתי פופולריות ושרוב הציבור נטה להשקפה ליברלית. יועצו הפוליטי הבכיר של בוש היה קרל רוב,[2] והקמפיין שלו כלל, לצד קריאה לתיקון בחוקה שתאסור נישואים חד מיניים, גם הצעת תיקון דומה שתאסור ביצוע הפלות מלאכותיות,[3][4] וכן רפורמה בביטוח הלאומי שתכניס לשוק גורמים פרטיים.[3] עם זאת, האג'נדה המרכזית שהציג בוש הייתה מחויבות להמשיך במאמצים הצבאיים באפגניסטן ובעיראק.[3] מנגד, הודיע ג'ון קרי במסע הבחירות שלו, כי הוא תומך במלחמה באפגניסטן, אך מתנגד לזו שבעיראק. בוש תקף את קרי על חוסר העקיבות שלו בעמדותיו כלפי המלחמה בעיראק (קרי תמך ביציאה למלחמה זו).[5] במישור הכלכלי הותקף ג'ון קרי כרדיקלי שיביא להגדלת הממשלה ולהעלאות מיסים. לעומת זאת, טען קרי כי בוש נכשל בהצמחת הכלכלה וגרם לאיבוד מקומות עבודה.[6][7]

במהלך הסתיו נערכו שלושה עימותים. העימות הראשון נערך ב-30 בספטמבר באוניברסיטת מיאמי ועסק במדיניות החוץ. בעימות זה תקף קרי את בוש על כך שלא הצליח להשיג תמיכה בינלאומית במלחמה בעיראק. חמישה ימים שלאחר מכןנערך עימות בין המועמדים לסגן הנשיא באוניברסיטה בקליבלנד שבאוהיו. סקר ראשוני של רשת ABC הצביע על נצחון של צ'ייני, בעוד סקרים של הרשתות CNN ו- MSNBC הצביעו על נצחון של אדוארדס. העימות השני התקיים באוניברסיטת וושינגטון, מיזורי, ב -8 באוקטובר, בהנחיית צ'ארלס גיבסון מרשת ABC. בוש וקרי נפגשו לעימות השלישי והאחרון באוניברסיטת אריזונה ב- 13 באוקטובר ובו צפו 51 מיליון איש.

בשבועות האחרונים שקדמו לבחירות, נשחק מעמדו של בוש בסקרים. על רקע הנתונים הצמודים בסקרים ושיעור ההצבעה הגבוה בליל הבחירות, העריכו רוב הפרשנים שסיכוייו של ג'ון קרי טובים יותר. אך עם בוקר התברר כי בוש ניצח ברוב קטן אך ברור בקרב הציבור הכללי עם 50.7% מקולות הבוחרים לעומת 48.3% קולות שזכה בהם קרי. בקרב חבר האלקטורים זכה בוש לרוב משמעותי של 286 לעומת 251. בוש היה לנשיא הראשון מזה 16 שנה שזכה ברוב מוחלט מקולות המצביעים (רוב שאף קלינטון הפופולרי לא הצליח להשיגו. הנשיא האחרון שהצליח לגרוף רוב מוחלט מהקולות היה ג'ורג' בוש האב ב-1988). נראה היה כי המפתח לניצחונו הורכב מתחושת האימה שאפפה עדיין את הציבור האמריקאי שלוש שנים לאחר הפיגועים במגדלי התאומים, והערכתו כי בוש מתאים יותר מיריבו לנהל את המלחמה בטרור. תרם לכך גם סרטון של אוסאמה בן לאדן ששודר ברשת אל ג'זירה כמה ימים לפני הבחירות, ב-29 באוקטובר, שבו דיבר על הפיגועים בבנייני התאומים ונראה כמתגרה בבוש. בימים שלאחר פרסום הסרטון הראו הסקרים כי בוש מוביל במספר אחוזים.[8] לניצחונו של בוש תרמה גם התגייסות מלאה של האוונגליסטים, שהתנגדו להתרת הפלות ולהענקת זכויות להומוסקסואלים. ההישגים המרשימים שנחלה המפלגה הרפובליקנית בבחירות לקונגרס העניקו לבוש תנאי פתיחה נוחים לתקופת כהונתו השנייה.[6][7]

תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות הסתיימו בניצחונו של המועמד הרפובליקני, ג'ורג' בוש, עם 286 אלקטורים וכ-50.7% מקולות הבוחרים, מול 251 אלקטורים וכ-48.3% מקולות הבוחרים שבהם זכה המועמד הדמוקרטי, ג'ון קרי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://uselectionatlas.org/RESULTS/index.html
  2. ^ "An Interview With Karl Rove". NewsHour with Jim Lehrer. PBS. August 1, 2004. Archived from the original on September 2, 2004. Retrieved September 1, 2008.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Kirkpatrick, David D (August 25, 2004). "The 2004 Campaign: The Republican Agenda; Draft GOP Platform Backs Bush on Security, Gay Marriage, and Immigration". The New York Times. Archived from the original on May 13, 2011. Retrieved June 23, 2009.
  4. ^ After initial comments made in March, there was no statement on the latter issue until June. Rosenberg, Debra (June 28, 2004). "A Gay-Marriage Wedge". Newsweek 143 (26). p. 8.
  5. ^ Geoבrge Bush. MSN Encarta. Archived from the original on October 31, 2009. Retrieved August 3, 2008.
  6. ^ 6.0 6.1 Miller Center, American President: A Reference Resource
  7. ^ 7.0 7.1 Britannica, United States presidential election of 2000
  8. ^ ‎‎‎Sherwell, Philip‎‎ (31 באוקטובר 2004). ‎‎‎‎‎‎‎‎‎"Bush takes a six-point lead after new bin Laden tape"‎‎‎‎‎‎. The Daily Telegraph‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎ (London)‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2008-12-06‎‎. בדיקה אחרונה ב-5 באוקטובר 2012‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎.‎ 


Flag of the United States.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.